מצבת הנכסים וההתחייבויות של המשק כלפי חו"ל
לדף הלוחות – לחץ כאן.
× המשק הישראלי הפך למשק המלווה נטו לחו"ל; יתרת הנכסים נטו של המשק בחו"ל הסתכמה
בסוף מרץ 2003 בכ- 6 מיליארד דולר.
המחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל פירסמה היום באתר האינטרנט של הבנק את מצבת
הנכסים וההתחייבויות של ישראל כלפי חוץ לארץ לסוף מארס 2003, וכן עדכנה את הנתונים החל
מסוף 1998.
מהנתונים עולה כי ההתחייבויות נטו של המשק לחו"ל (ההתחייבויות לחו"ל בניכוי הנכסים בחו"ל)
הסתכמו בסוף מארס 2003 ב- 25 מיליארדי דולרים - ירידה של 0.8 מיליארד במהלך הרביע
הראשון של 2003 (להלן: התקופה הנסקרת). התפתחות זו מבטאת יצוא הון נטו לחו"ל בסך 1.2
מיליארדים במהלך תקופה זו.
עוד נמסר מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח כי כתוצאה מעדכון נתונים יתרת החוב לסוף 2002
הפכה ליתרת חוב חיצוני נטו שלילית, כך שנוצר למעשה עודף נכסים נטו, שאף גדל במהלך התקופה
הנסקרת: בסוף מארס 2003 עמדה יתרה זו על כ- 6 מיליארדי דולרים, והמשק הישראלי הפך למשק
מלווה נטו לחו"ל. עדכון הנתונים נסב על נתוני המגזר הפרטי הלא-בנקאי: יתרת הפיקדונות בחו"ל
והאשראי המסחרי נטו של ענף היהלומים.
עוד עולה מן הנתונים כי עודף הנכסים לזמן קצר (הנכסים לזמן קצר פחות החוב לזמן קצר) הסתכם
בסוף מארס 2003 ב- 28 מיליארדי דולרים - עלייה של 3 מיליארדים לעומת סוף 2002. זאת
משום שהחוב של המשק, בעיקר החוב הממשלתי, הוא לזמן ארוך, ואילו הנכסים - יתרות המט"ח
של בנק ישראל והפיקדונות בחו"ל - הם לזמן קצר.
מצבת הנכסים וההתחייבויות של ישראל כלפי חוץ לארץ - מארס 2003
דוח IIP
יתרת ההתחייבויות נטו של המשק כלפי חו"ל (יתרת הנכסים של תושבי חוץ במשק הישראלי בניכוי
יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל) הסתכמה בסוף מארס 2003 ב- 25 מיליארדי דולרים -
ירידה של 0.8 מיליארד ברביע הראשון של 2003 (להלן: התקופה הנסקרת).
יתרת הנכסים של המשק בחו"ל הסתכמה בסוף מארס 2003 בכ- 80 מיליארדי דולרים - גידול של
כ- 1.3 מיליארדים במהלך התקופה הנסקרת. עיקר הגידול נרשם במכשירי החוב ונבע מעלייה
בפיקדונות של המגזר הפרטי - הבנקאי והלא-בנקאי - בבנקים בחו"ל.
במהלך התקופה הנסקרת הגדילו הבנקים הישראלים את היקף פיקדונותיהם בחו"ל ב- 1.3
מיליארדי דולרים, משיקולים של ניהול הנזילות. עיקר המקורות לכך היו משיכות מפיקדונותיהם
בבנק ישראל, כתוצאה משינויים בהוראות הנזילות המשנית.
במגזר הפרטי הלא-בנקאי התמתנה במהלך התקופה הנסקרת המגמה של העברת פיקדונות לחו"ל,
וסך הפיקדונות גדל ב- 0.3 מיליארד דולרים לסך של 12 מיליארדים. מרבית הפעילות נבעה
מהפקדות של תאגידים ישראליים בחו"ל, ואילו משקי הבית - שבשנת 2002 היו פעילים ביותר
באפיק זה והגדילו את יתרת פיקדונותיהם בכ- 1.1 מיליארדי דולרים - לא העבירו נטו כספים
לפיקדונות בחו"ל בתקופה הנסקרת.
יתרת נכסי המגזר הציבורי בחו"ל הסתכמה בסוף מארס 2003 ב- 24 מיליארדי דולרים - ירידה של
0.4 מיליארד במהלך התקופה הנסקרת. ירידה זו מבטאת הקטנה של פיקדונות הבנקים הישראליים
בבנק ישראל, כתוצאה משינויים בהוראות הנזילות, שקוזזה על ידי קבלת החלק השני של המענק
האזרחי, וכן שינויי מחירים והפרשי שערים.
יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל, המבטאת את השקעות תושבי חוץ בישראל, הסתכמה בסוף
מארס 2003 בכ- 105 מיליארדי דולרים - גידול של כ- 0.6 מיליארד במהלך התקופה הנסקרת.
עיקר השינוי נבע משינוי במחירי המניות הישראליות המוחזקות בידי תושבי חוץ ומהפרשי שער.
יתרת ההשקעות הישירות של תושבי חוץ במשק הישראלי הסתכמה בכ- 26 מיליארדי דולרים -
גידול של כמיליארד דולרים בתקופה הנסקרת. הגידול נבע בעיקר מהגדלת ההחזקות של תושבי חוץ
במניות לא-סחירות, מעלייה ברווחים הצבורים, משינויי מחיר ומהפרשי שער.
יתרת ההשקעות בתיק ניירות ערך למסחר שבידי תושבי חוץ הסתכמה בכ- 33 מיליארדי דולרים.
יתרת המניות הסחירות גדלה בכמיליארד דולרים, בעיקר עקב שינוי במחירי המניות והפרשי שער.
החזקות תושבי חוץ באיגרות חוב ישראליות ירדה ב- 0.4 מיליארד דולרים; בצד האג"ח הנסחרות
בישראל נרשמו רכישות של אג"ח מסוג "שחר" ומק"ם על ידי מספר קטן של מוסדות פיננסיים מחו"ל
בסך של כ- 0.2 מיליארד דולרים; אך כנגד זאת נרשמו פירעונות אג"ח של ממשלת ישראל הנסחרות
בחו"ל וכן מחיקת חוב של אג"ח פרטיות.
יתרת ההשקעות האחרות של תושבי חוץ בישראל הסתכמה בסוף מארס 2003 ב- 46.4 מיליארדי
דולרים, מתוכם כ- 24 מיליארדים פיקדונות של תושבי חוץ במערכת הבנקאות בישראל. בתקופה
הנסקרת נמשכה מגמת המשיכות נטו מפיקדונות אלה, והסתכמה ב- 0.8 מיליארד.
החוב החיצוני
החוב החיצוני נטו של המשק הישראלי ירד בתקופה הנסקרת ב- 2.6 מיליארדים, כתוצאה מירידה
בחוב החיצוני ברוטו ועלייה בנכסי המשק בחו"ל (מכשירי חוב) - מגמה הנמשכת זה מספר שנים.
כתוצאה מכך הפך המשק הישראלי במהלך 2002 ממשק לווה נטו למשק מלווה נטו מול חו"ל. בסוף
מארס 2003 עמד עודף הנכסים (מכשירי החוב) נטו של המשק הישראלי על כ- 6 מיליארדי דולרים.
לחוב החיצוני חשיבות רבה בניתוח החוסן הפיננסי של המשק, שכן השינויים ברכיבי החוב החיצוני
ונכסי המשק בחו"ל משמשים אינדיקציה לשינויים בסיכון האשראי של המשק. כך, בין היתר,
משתמשות חברות הדירוג הבין-לאומיות בנתונים על החוב החיצוני, על הרכבו ועל השינויים שחלים
בו כחלק מהמדדים לדירוג סיכון האשראי של המשק. תופעה בולטת במיוחד באה לידי ביטוי בחוב
החיצוני נטו לזמן קצר. סך הנכסים לזמן קצר היה בתקופה הנסקרת גבוה משמעותית מסך החוב
הקצר. עודף הנכסים לזמן קצר הסתכם בסוף מארס 2003 ב- 28 מיליארדי דולרים - עלייה של 3
מיליארדים לעומת סוף 2002. זאת משום שהחוב של המשק, בעיקר החוב הממשלתי, הוא לזמן
ארוך, ואילו הנכסים - יתרות המט"ח של בנק ישראל והפיקדונות בחו"ל - הם לזמן קצר. למבנה
החוב החיצוני לזמן קצר ולמבנה הנכסים לזמן קצר נודעה חשיבות רבה בהערכת חוסנו הפיננסי של
המשק ויכולתו לפרוע את חובותיו. רמה גבוהה של עודף נכסים מבטיחה עמידה בהחזרי החוב לזמן
קצר בעת זעזועים פיננסיים חיצוניים.
יתרת החוב החיצוני ברוטו של המשק הסתכמה בסוף מארס 2003 בכ- 66 מיליארדי דולרים -
ירידה של כ- 1.2 מיליארדים לעומת סוף 2002. השינוי כולו התרכז במגזר הפרטי - הבנקאי
והלא-בנקאי.
יתרת נכסי (מכשירי) החוב החיצוני הסתכמה בסוף מארס 2003 ב- 72 מיליארדי דולרים - גידול
של כ- 1.4 מיליארדים לעומת סוף 2002. מגמת העלייה בנכסי המשק הישראלי בחו"ל (מכשירי
החוב) נמשכת זה מספר שנים. מרבית העלייה נבעה מפעילותו של המגזר הפרטי (הבנקאי
והלא-בנקאי), והתרכזה בפיקדונות של תושבי ישראל בבנקים בחו"ל ובאשראי לקוחות של יצואנים
ישראליים. יתרת הנכסים של המגזר הפרטי הלא-בנקאי הגיעה בסוף מארס 2003 לשיא של כ- 32
מיליארדי דולרים.