להודעה זו כמסמך Word
לסקירההתהליכים שהתחוללו בשווקים הפיננסיים העולמיים ובמשק המקומי הציבו אתגר למערכת הבנקאות הישראלית ולהתנהלותה בסביבת הסיכונים המשתנה. הכלכלה הגלובלית צמחה אך במעט, וצמיחת המשק הישראלי הסתכמה ב-3.1% בלבד, שיעור גבוה משיעורי הצמיחה של המדינות המפותחות אך נמוך מבחינה היסטורית. ההתפתחויות בסביבה המקומית לוו בין היתר בהמשך של העלייה במחירי הדיור ובירידה בריביות ובתשואות האלטרנטיביות במשק, וכן בהתגברות האיומים הגיאו-פוליטיים. על רקע זאת, ב-2012 המערכת הבנקאית המשיכה לשפר את הלימות ההון שלה, תוך הצגת רמות נאותות של רווחיות מותאמת סיכון. התקדמות זו מחזקת את יכולתה של המערכת הבנקאית לספוג זעזועים הנובעים הן מהתפתחויות בעולם והן מהתפתחויות במשק המקומי, וכך להגן על הנכסים הפיננסיים שהציבור הפקיד בידה.
השיפור בהלימות ההון נובע ממהלך בין-לאומי משולב ומורכב, שנועד לקבוע סטנדרט חדש לחיזוק הלימות ההון במערכות הבנקאות (המלצות באזל III) לנוכח החולשות שהתגלו בשנים האחרונות במערכת הפיננסית הגלובלית. המלצות באזל III כוללות בין היתר המלצות לשיפור איכות ההון ורמתו, תוך הגדרה מחדש של רכיבי ההון ושינוי של חישוב ההון הנדרש כנגד נכסים מסוימים. לאור מהלכים בין-לאומיים אלה, ובמסגרת המאמץ הפיקוחי המתמשך שאנו עושים בשנים האחרונות, דרשנו מהתאגידים הבנקאיים בישראל – עוד במארס 2012 – להגדיל את יחס הון הליבה המינימלי לשיעור של 9% עד ליום 1.1.2015; שני הבנקים הגדולים, בנק לאומי ובנק הפועלים, נדרשו להגדיל את היחס ל-10% עד ליום 1.1.2017. ביסוד ההחלטה עמד הצורך להבטיח את יציבות המערכת הבנקאית ואת יכולתם של הבנקים להגדיל את הלימות הונם תוך שהם ממשיכים להגדיל – ולו במידה מתונה – את האשראי ולתמוך בפעילות המשק ובצמיחתו. נוסף על כך אימצנו את המלצות באזל III; תאריך היעד לאימוצן בישראל הוא 1.1.2014, והוא מקביל לתאריך האימוץ באיחוד האירופי.
עצם התהליך של חיזוק הלימות ההון, איכותו ורמתו מציב אתגר בפני התאגידים הבנקאיים בישראל. זאת משום שמהלך זה אמנם מחזק את עמידותה של המערכת הבנקאית לזעזועים, אך הוא עלול להקשות על התאגידים הבנקאיים לשמור על רמות הרווחיות הנוכחיות לאורך זמן. לכן התאגידים הבנקאיים נדרשים להמשיך לפעול כדי להתייעל ולהגיע לרמות היעילות התפעולית המאפיינות את מערכות הבנקאות במדינות ה-OECD. שיפור ביעילות התפעולית יאפשר להם להמשיך להציג רמות רווחיות נאותות תוך שמירה על רמת שירות גבוהה ומחיר הוגן ללקוחות.
בשנת 2012 היינו עדים להתמשכות של רצף האירועים שהתחוללו בשוק ההון והובילו לכך שחברות במשק לא יכלו לפרוע את חובן ונכנסו לתהליכים של הסדרי חוב. מאחר שתהליכים אלה עלולים לפגוע באמון הציבור בגופים המנהלים את כספו, שר האוצר ונגיד בנק ישראל הקימו ועדה לבחינת הסדרי החוב במשק. באשר לסיכונים הנשקפים לבנקים, הפיקוח על הבנקים פועל דרך שגרה לחיזוק הניהול של סיכונים אלה – בפרט סיכוני האשראי – ולשיפור תהליכי חיתום האשראי, ניהול האשראי והגילוי על האשראי. בהקשר זה יש לציין כי החל מיום 1.1.2011 הבנקים בישראל פועלים בהתאם להוראה בנושא מדידה וגילוי של חובות פגומים, סיכון אשראי והפרשה להפסדי אשראי, וכי ההפרשה להפסדי אשראי צריכה לשקף נאמנה את כל ההפסדים הצפויים בתיק האשראי גם אם טרם זוהו. בשנת 2012 פרסמנו הוראת ניהול בנקאי תקין המסדירה את המבנה של ניהול סיכוני האשראי הנדרש מהתאגידים הבנקאיים ואת חלוקת הסמכויות בין הגורמים השונים בהם. בהמשך לכך, ועל מנת להגיע לניהול סיכונים מיטבי, הבנקים נדרשים לשפר את השיטות ואת מסדי הנתונים המשמשים אותם לניהול הסיכונים ולעריכת מבחני קיצון. מהלכים אלה צפויים לחזק את עמידותה של המערכת הבנקאית ולהגביר את אמון הציבור בה.
בשנים האחרונות פעלו הפיקוח על הבנקים והמערכת הבנקאית לצמצום ריכוזיות הלווים בתיק האשראי הבנקאי – דרך הקטנת החשיפה ללווים הגדולים ולקבוצות העסקיות הגדולות, ובמקביל דרך הרחבת חלקו של האשראי הקמעונאי בתיק האשראי. יתר על כן, לקראת 2012 החמרנו את המגבלות על מתן אשראי לקבוצות לווים. פעולות אלה נושאות פרי, ובשנים האחרונות אנו עדים לירידה בריכוזיות הלווים בתיק האשראי הבנקאי, לצמצום בחשיפות לקבוצות העסקיות הגדולות ולקיטון באשראי הניתן לצורך רכישת אמצעי שליטה ואשראי ממונף אחר.
על רקע עליות המחירים המתמשכות בשוק הדיור והחשש מהתגברות הסיכונים ללווים ולמלווים, נקטנו מספר צעדים. בנובמבר 2012 הגבלנו את שיעור המשכנתה ביחס למחיר הדירה כדי להקטין את המינוף של משקי הבית. במארס 2013 פרסמנו הנחיות בנושא הקצאת ההון וההפרשה להפסדי אשראי בגין הלוואות לדיור; הנחיות אלו נועדו להגדיל את כריות ההון ואת ההפרשות הנדרשות בגין הגידול בסיכונים הגלומים בתיק האשראי לדיור. הצעדים הנידונים מהווים המשך ישיר לפעולות שנקטנו בשנים האחרונות, והם נועדו להפחית את ההפסד הפוטנציאלי כתוצאה מהתממשות תרחיש של פגיעה בשוק הדיור ועלייה באבטלה, להגן על נוטלי המשכנתאות ולחזק את המערכת הבנקאית.
לנוכח התגברות האיומים הגיאו-פוליטיים, ולנוכח התגברות הפשיעה הקיברנטית במערכות בנקאות בעולם, פעלנו השנה לחיזוק יכולתה של המערכת הבנקאית להתמודד עם אירועי תקיפה מסוג זה, וזאת באמצעות חיזוק אמצעי האבטחה, הניטור והתגובה בתאגידים הבנקאיים ובחברות כרטיסי האשראי. נוסף על כך פעלנו השנה לשיפור מוכנותה של המערכת הבנקאית לאירועי חירום. מהלכים אלה יש בהם כדי לחזק את יכולתה של המערכת הבנקאית להגיב להתפתחויות שליליות ולשינויים מהירים בסביבת העבודה, וכך לסייע לה לשמור על רציפות השירותים הבנקאיים ללקוחותיה.
במסגרת הטיפול המתמשך של הפיקוח על הבנקים בהגברת התחרות ובשמירה על ההוגנות ביחסים בין הבנקים ללקוחותיהם, הצוות לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאית – צוות בין-משרדי בראשותי – הגיש את המלצותיו לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל. הצוות מצא כי יש מקום להגביר את התחרות, וכך לחזק את כוחו של הלקוח הקמעונאי ולשפר את מצבו, באמצעות נקיטת צעדים בשלושה מישורים: צעדים מבניים שנועדו להגדיל, בטווח הבינוני והארוך, את מספר השחקנים בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה; צעדים להגברת התחרות בין השחקנים הקיימים, ביניהם צמצום של חסמי מעבר ושל פערי מידע והגברת השקיפות וההוגנות; וצעדים משלימים הכוללים התערבות רגולטורית לשם פתרון כשלי שוק באמצעות פיקוח על מחירים והגברת האכיפה. הצוות התייחס באופן ממוקד גם לצעדים שישפרו את הנגישות לאשראי ולשירותים בנקאיים למגזר העסקים הקטנים, מגזר שיש לו תרומה בלתי מבוטלת למשק. הפיקוח על הבנקים פועל לקידום המלצות הצוות וכבר יישם את חלקן.
לסיום אציין כי אנו עומדים בפני תקופה דינמית ועתירת התפתחויות שיש בהן כדי להשליך באופן משמעותי על המערכת הבנקאית בישראל: ההתפתחות המהירה של הרגולציה הבנקאית העולמית ומעורבות גוברת של קובעי המדיניות בניהול עסקי התאגידים הבנקאיים. אלה מציבים אתגרים בפני הבנקים בישראל, היות שהם דורשים מהם לפעול על פי הסטנדרטים הבין-לאומיים ולהיות ערים להתפתחויות הכלכליות במשק המקומי תוך שהם קשובים לרחשי הלב בציבור ועושים ככל יכולתם כדי לשפר את השירותים הבנקאיים.
דוד זקן