למחקר המלא- המחקר בחן בעזרת נתונים ואסטרטגיית ניתוח ייחודיים את ההשפעה של שימור או ניתוק של קשרים חברתיים במהלך המעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים על ההישגים הלימודיים של תלמידים בישראל.
- במחקר נמצא כי מספר החברים הוותיקים שיש לתלמיד מבית הספר היסודי בכיתה החדשה משפיע על ההישגים הלימודיים במבחני המיצ"ב ובבחינות הבגרות של התלמידים. כיוון ההשפעה תלוי ברקע הסוציו-אקונומי של החברים (חברים מרקע סוציו-אקונומי גבוה יותר משפרים את ההישגים הלימודיים של התלמיד) ובאופי הקשר (מערכות יחסים הדדיות שבהן חברים בחרו אחד את השני משפיעות באופן חיובי ומשמעותי יותר ממערכות יחסים חד-כיווניות).
- ההשפעות הלימודיות החיוביות של המשכיות של קבוצת חברים בבי"ס החדש, נובעות בין היתר מהגברת שיתוף הפעולה, הפחתת ההתנהגות האלימה ושיפור בשביעות הרצון מהמצב החברתי בכיתה.
- התחשבות בהשלכות אלה בעת בניית הרכב הכיתות ושילוב אוכלוסיית שונות עשויה לשפר את הישגי התלמידים.
במחקר שערכו פרופ' ויקטור לביא מהאוניברסיטה העברית וד"ר אדית זנד מחטיבת המחקר של בנק ישראל נבחנה השאלה: באיזו מידה רשתות של קשרים חברתיים משפיעות על הישגים לימודיים? הניתוח התבסס על נתונים אדמיניסטרטיביים של תלמידים שלמדו בבתי הספר בתל אביב בתחילת שנות ה-2000, המאפשרים לחוקרים לבודד את השפעת ניתוק הקשרים החברתיים משינויים סביבתיים (שאינם חברתיים, לדוגמה, המעבר מבית ספר יסודי לחטיבת ביניים). נמצא כי רשת הקשרים החברתיים בכיתה משפיעה על ההישגים הלימודיים בחטיבת הביניים, וכי השפעה זו נמשכת עד לסיום הלימודים בתיכון. נערכה סימולציה שבחנה איזה שינוי היה חל בהישגים הלימודיים אילו המעבר לחטיבת הביניים לא היה כרוך בשינוי הקשרים החברתיים בכיתה, ונמצאה עלייה כוללת ניכרת בהישגים: ציוני מבחני המיצ"ב במתמטיקה, אנגלית והבעה היו עולים בכ-0.12 סטיות תקן (כ-2 נקודות בציון הממוצע). השפעה זו נותרת בעינה עד סוף התיכון, כך ששמירה על הקשרים החברתיים מבית הספר היסודי הייתה עשויה לשפר את תוצאות הבגרות. למשל, ניתן היה להשיג שיפור בהסתברות לזכאות לתעודת בגרות, במספר יחידות הלימוד בתעודות הבגרות, וכן בציוני הבגרות הממוצעים בשלושת המקצועות שהוזכרו לעיל. כהמלצת מדיניות, יש לשקול להתחשב בהשלכות אלה בעת בניית הרכב הכיתות ושילוב אוכלוסיית שונותבתוכן.
במחקר הוגדרו מספר סוגים של חברויות - המתבססות על העדפות התלמידים עצמם בבית הספר היסודי. אלו זוהו כחלק מתהליך הבקשה לבחירת בית הספר, אשר במסגרתו התאפשר לתלמידי כיתה ו' לבחור את בית הספר שבו ילמדו בחטיבת הביניים ולרשום עד שמונה מן החברים שעימם ירצו ללמוד. רשימות אלה אפשרו להגדיר במחקר סוגים שונים של חברויות, כגון קשרים הדדיים - אם שני התלמידים בחרו אחד את השני בתור חברים, לעומת קשרים חד-כיווניים - אם רק תלמיד אחד בחר את התלמיד השני בתור חבר. נמצא כי כיוון וחוזק ההשפעה של הקשרים החברתיים תלויים ברקע הסוציו-אקונומי של החברים (חברים מרקע סוציו-אקונומי גבוה יותר משפרים את ההישגים הלימודיים של התלמיד) ובאופי הקשר (קשרים הדדיים משפיעים באופן חיובי ומשמעותי יותר מקשרים חד-כיווניים שלחלקם יש גם השפעות שליליות). המחקר עושה שימוש באסטרטגית זיהוי של מודל שיבוץ אקראי מותנה (conditional random assignment model): בהינתן מספר החברים מבית הספר היסודי שיש לתלמיד בחטיבת הביניים , מספר החברים שנמצאים איתו בכיתה אמור להיות אקראי. עובדה זו מאפשרת לאמוד את ההשפעה של מספר החברים בכיתה (לפי סוג החברות), תוך השוואה של תלמידים ששובצו עם אותו מספר של חברים (לפי סוג החברות) בבית הספר. .
המחקר מזהה את ההשלכות השליליות על התוצאות הלימודיות וההתנהגותיות של הפרדה של תלמידים מהסביבה החברתית שלהם, ועולה ממנו כי לתכניות חינוכיות שמנתקות ילדים מסביבתם החברתית במטרה לאפשר להם נגישות לבתי ספר טובים יותר יש גם חסרונות. מבחינה זו תוצאות המחקר תואמות לממצאים מהספרות שלא מצאו שתוכניות מהסוג הזה מצליחות להעלות את ההישגים הלימודיים של התלמידים שהשתתפו בהן.