מחקר חדש בבנק ישראל:שיעורי המס על שכר בישראל בהשוואה למדינות OECD

8.5.07

מחקר חדש בבנק ישראל:
שיעורי המס על שכר בישראל בהשוואה למדינות OECD

הדעות המובאות במחקר זה אינן משקפות בהכרח את עמדת בנק ישראל

בשלוש השנים האחרונות ירד שיעור המס הממוצע על השכר בישראל ברוב רמות ההכנסה, בעוד שבמדינות המפותחות הוא עלה בממוצע. כתוצאה מכך הפכו שיעורי המס בישראל לנמוכים עוד יותר מבעבר בהשוואה לרמה הנפוצה במדינות אלה.
שיעור המס הממוצע שמשלמים העובדים ברמות השכר הבינוניות בישראל (בין 6,500 ל-15,000 ₪ לחודש), בהן מצויים כשליש מהעובדים, לא פחת בשלוש השנים האחרונות, למרות הפחתת שיעורי המס הסטטוטוריים. זאת בשל עליית השכר במשק, שמעלה אותם למדרגות מס גבוהות יותר. המס הממוצע שמשלמים עובדים נשואים ברמות הכנסה אלה, שבן זוגם אינו עובד, אף עלה בשל ביטול נקודת הזיכוי עבור בן-הזוג.
ברמות השכר שעד פי 1.33 מהתוצר לנפש (כ-10,000 ₪ לחודש בישראל), שבהן מצויים כ-80% מהעובדים בישראל, שיעור המס הממוצע בישראל נמוך מאשר ברוב המכריע של המדינות שנכללו בהשוואה (דיאגרמה 1). ברמות השכר שבין פי 1.33 לפי 4 מהתוצר לנפש (בין 10,000 ל-30,000 ₪ לחודש), בהן מצויים כ-18% מהעובדים בישראל, שיעור המס הממוצע בישראל דומה לחציון של מדינות אלה. לעומת זאת עבור שני האחוזים מהעובדים המצויים ברמות השכר הגבוהות ביותר שיעור המס בישראל גבוה מאשר בשני שלישים מהמדינות שנכללו בהשוואה.
שיעור המס הממוצע בישראל נמוך מזה שבמדינות האיחוד האירופי בכל רמות ההכנסה.
בהשוואה למקובל במדינות המפותחות, מערכת המס בישראל היא פרוגרסיבית: סף המס גבוה ושיעורי המס השוליים עולים בתלילות ברמות ההכנסה הבינוניות. עם זאת, גם ברמות ההכנסה הבינוניות והגבוהות שיעור המס השולי בישראל אינו חריג.
הטבות מס להורים לילדים, שמשקלן גדול בעיקר ברמות ההכנסה הנמוכות, ניתנות בישראל רק באמצעות זיכויי מס לאם – תופעה שאין דומה לה במדינות המפותחות. כתוצאה מכך, 75 אחוזים מהמשפחות עם ילדים אינן מנצלות את מלוא הטבת המס בגין הילדים, וכשני שלישים אינן מנצלות אפילו חלק ממנה. לעומת זאת, במדינות המפותחות אחוז ניכר מההורים העובדים נהנים מהטבת מס משמעותית.
בהשוואה בין-לאומית של שיעורי המס על השכר, שפורסמה בנייר עמדה שכתב ד"ר עדי ברנדר ממחלקת המחקר בבנק ישראל, נמצא כי שיעור המס הממוצע על השכר בישראל נמוך מהשיעורים המקבילים במדינות המפותחות ברמות השכר בהן מצוי הרוב המכריע של העובדים בישראל. מהשוואה זו עולה, כי שיעור המס הממוצע ברמות ההכנסה הנמוכות קטן מאשר כמעט בכל 26 המדינות שנכללו בהשוואה. גם ברמת שכר גבוהה יחסית של פי 1.33 מהתוצר לנפש (10,000 ₪ לחודש בישראל), ש-80% מהעובדים בישראל מצויים מתחתיה, שיעור המס הממוצע בישראל נמוך מאשר ב-17 מתוך 26 המדינות שנכללו בהשוואה - כאשר מדובר באב לשני ילדים - ונמוך מאשר כמעט בכל המדינות (פרט ליפן, פורטוגל וקוריאה) כאשר מדובר ברווק\ה. עוד נמצא, כי גם ברמות ההכנסה הגבוהות יותר שיעורי המס הממוצעים בישראל דומים לממוצע של המדינות המפותחות וכי בהשוואה לממוצע של 15 החברות הותיקות באיחוד האירופי שיעורי המס בישראל נמוכים בכל רמות ההכנסה (לוח 1). עוד עולה מההשוואה כי שיעורי המס השוליים בישראל עדיין גבוהים משמעותית מהממוצע במדינות המפותחות ברמות ההכנסה שמעל 10,000 ₪, אך גם ברמות הכנסה אלה בכשליש מהמדינות שיעורי המס גבוהים יותר מאשר אצלנו.
במחלקת המחקר מסבירים, כי בחישוב שיעורי המס נכללו מס ההכנסה המוטל ע"י הממשלה, דמי הביטוח הלאומי המשולמים ע"י העובד ומסי הכנסה המשולמים לממשלות אזוריות ולרשויות המקומיות, במדינות בהן קיימים מסים כאלה. החישובים נערכו עבור עובדים ב-8 רמות הכנסה שונות ועבור משקי בית בהרכבים שונים, תוך התחשבות בפטורים ובהטבות המס הנהוגים בכל מדינה.
עוד עולה מהשוואה זו, כי מערכת מס ההכנסה בישראל שונה ממרבית המדינות המפותחות, בכך שאינה מתחשבת כמעט במצבם המשפחתי של הנישומים. כמעט בכל המדינות המפותחות (למעט פינלנד, הונגריה, פולין, תורכיה ושבדיה) נהוגות הטבות מס להורים לילדים, שהיקפן מגיע בממוצע כמעט ל-10% מהשכר ברמות ההכנסה הנמוכות. בישראל, לעומת זאת, הטבות אלה ניתנות רק לנשים עובדות - נוהג שלא נמצא דומה לו במדינות שנכללו בהשוואה. מכיוון שרק 60% מהאימהות בישראל עובדות, ומתוכן רק 56% מגיעות לסף המס לאחר שמתחשבים בנקודות הזיכוי האישיות, הטבות אלה משפיעות רק על כשליש מהמשפחות שבהן יש ילדים. יתר על כן, רק בכ-70% מבין המשפחות הנהנות מהטבות המס – בעיקר במשפחות עם ילד אחד או שניים – מגיעות הנשים לרמת הכנסה המאפשרת לנצל אותן במלואן – כלומר, רק רבע מכלל המשפחות עם ילדים בישראל מנצלות את מלוא הטבות המס בגינם.
במחלקת המחקר מסבירים כי מאפייני מערכת המס בישראל – סף מס גבוה ועלייה תלולה יחסית של שיעורי המס השוליים – מעודדים כניסה לתעסוקה, אך מקטינים את התמריץ להגדלת היקף התעסוקה ולהשקעת מאמץ בשיפור השכר, בעיקר ברמות ההכנסה הבינוניות-גבוהות שמעל 10,000 ₪ לחודש. העובדים ברמות שכר אלה גם נהנו יחסית פחות מהפחתות שיעורי המס בשנים האחרונות.

​