המחקר בחן את התרומה של לימודים תיכוניים בחינוך המקצועי לעומת העיוני לרכישת השכלה ולהצלחה בשוק העבודה
תוצאות המחקר מלמדות שהישגי התלמידים בוגרי החינוך המקצועי היו בדרך כלל נמוכים בהרבה מאלו של בוגרי חינוך עיוני הדומים להם בכישורים ובתנאי הרקע: הם רכשו פחות השכלה על-תיכונית, היוקרה של משלח ידם הייתה פחותה, ועל פי חלק מהתוצאות שכרם היה נמוך יותר.
מאידך, ייתכן כי החינוך המקצועי סייע לצמצום הנשירה מהתיכון.
סוגיית היקף החינוך המקצועי בישראל ותכניו מעסיקה זה שנים רבות חוקרים וקובעי מדיניות. זאת על רקע ירידה מתמשכת של שיעור הלימודים בחינוך המקצועי, קיצוץ בתקצוב לתלמיד וטענות בדבר מחסור בבעלי מיומנויות טכנולוגיות. לאחרונה גבר העיסוק בשאלה לאן מועדות פניו של החינוך המקצועי: גורמים אחדים מצדדים בהגדלת שיעור הפונים אליו ובחיזוק ההכשרה המקצועית; לדעתם יש בכך כדי להעלות את כושר ההשתכרות של בעלי מיומנויות נמוכות או שונות, המתקשים להתמודד עם לימודים עיוניים, ולהקל על המחסור בכוח אדם מקצועי, הפוגע בצמיחה הכלכלית. כנגד זאת הועלו טענות כי החינוך המקצועי גורם להסללה (tracking), ועמה תיוג והדרה, מוביל להישגים לימודיים פחותים, אינו מספק את המיומנויות הבסיסיות הנדרשות לאדם בחברה המודרנית, ואינו יעיל - על רקע עלות הלימודים הגבוהה יחסית.
המחקר של נעם זוסמן ושי צור מחטיבת המחקר בבנק ישראל בחן את התרומה של לימודים תיכוניים בחינוך המקצועי לעומת העיוני לרכישת השכלה ולהצלחה בשוק העבודה. זאת בהתבסס על תוצאות "מבחני הסקר" שנערכו לכל התלמידים בכיתה ח' (בחינוך העברי) בישראל בשלהי שנות השישים – מבחנים שבדקו בין השאר את כישוריהם הקוגניטיביים ושימשו למיון התלמידים בין נתיבים בתיכון. "מבחני הסקר" זווגו עם נתוני ההשכלה, התעסוקה והשכר ממפקדי האוכלוסין והדיור של 1983 ו-1995. נעשה שימוש במיגוון שיטות סטטיסטיות, שהודות להתבססותן על תוצאות "מבחני הסקר" מאפשרות לנטרל את הסלקציה בבחירת נתיב הלימודים: בדרך כלל תלמידים מרקע חלש יותר פנו ללימודים בנתיב המקצועי, ולרקע של התלמידים יש גם השפעה ישירה על הישגיהם. בעיית הסלקציה לא זכתה להתייחסות מספקת בספרות המחקרית בנושא.
תוצאות המחקר מלמדות שהישגי התלמידים בוגרי החינוך המקצועי היו בדרך כלל נמוכים בהרבה מאלו של בוגרי חינוך עיוני הדומים להם במאפייני הרקע המשפחתיים, בכישוריהם הקוגניטיביים ובהעדפותיהם הנוגעות ללימודים על-יסודיים. בוגרי החינוך המקצועי רכשו פחות השכלה על-תיכונית, היוקרה של משלחי ידם הייתה פחותה, ועל פי חלק מהתוצאות שכרם החודשי ושכרם לשעת עבודה היה נמוך יותר – אפילו כאשר משווים בין בעלי כישורים קוגניטיביים נמוכים שהיוו אוכלוסיית יעד לחינוך המקצועי. לעומת זאת לא הייתה לחינוך המקצועי השפעה שונה מזו של החינוך העיוני על שיעורי התעסוקה של הבוגרים, וחלק מהממצאים מלמדים שהוא סייע בצמצום הנשירה מהתיכון – אחד מיעדיו המרכזיים.
חשוב לזכור כי המחקר מתייחס לבוגרי מערכת החינוך בשלהי שנות השישים ותחילת שנות השבעים. באותה תקופה הלימודים המקצועיים התמקדו במקצועות מסורתיים ולרוב לא אפשרו לבוגריהם להשיג תעודת בגרות. מאז נערכו בחינוך המקצועי רפורמות מקיפות, שהגדילו את חלקם של הלימודים העיוניים, הרחיבו את הלימודים המקצועיים מוטי הטכנולוגיה עילית, ואפשרו לבוגריו להשיג תעודת בגרות שוות ערך לזו של בוגרי החינוך העיוני. לפיכך יש לנקוט משנה זהירות כאשר מסיקים מתוצאות המחקר לגבי התרומה היחסית של החינוך המקצועי לרכישת השכלה ולהצלחה בשוק העבודה כיום. עם זאת, בשל התגברות הקולות הקוראים להרחבת החינוך המקצועי בדגש על הקניית מקצוע ברוח מטרותיו בעבר, תוצאות המחקר רלוונטיות גם כיום.
1המחקר נערך בחסות המכון למחקר כלכלי בישראל על-שם מוריס פאלק, ובוצע בחדר המחקר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
