· בטווח הקצר התנודות בצריכה הפרטית נובעות בעיקר משינויים בערך הנכסים הפיננסיים, ולשינויים בהכנסה השוטפת יש השפעה בעיקר דרך ההכנסה מתשלומי העברה. בנוסף, אין עדות לכך ששינוי במצב הביטחוני משפיע על הצריכה; הריבית משפיעה עליה ישירות לאחר שנה (אף כי לא בתוך רבעון).
הצריכה הפרטית היא הרכיב הגדול ביותר בתוצר המקומי, ובעשרים השנים האחרונות משקלה בתוצר נע סביב 55–60 אחוזים. יתר על כן, בשלוש השנים האחרונות הצריכה הפרטית צומחת בקצב מהיר והיא גורם מוביל בצמיחת התוצר. לפיכך יש לצריכה הפרטית חלק חשוב בתחזיות וניתוחים מקרו-כלכליים.
מחקר שערך ארנון ברק מחטיבת המחקר בבנק ישראל ניסה לזהות ולכמת את הגורמים המשפיעים על הצריכה הפרטית בישראל. במחקר נאמדה פונקציית הצריכה הפרטית בישראל בשנים 2015-1995 באמצעות מודל סטנדרטי של תיקון טעות (error-correction), תוך שימוש בנתונים רבעוניים שבאמצעותם ניתן לזהות את ההשפעות קצרות הטווח.
תוצאות האמידה מראות שבטווח הארוך הצריכה של משקי הבית נקבעת לפי ההכנסה הקבועה מעבודה, ולעומת זאת שינויים זמניים בהכנסה לא גורמים לשינוי בצריכה. יוצאת מן הכלל בהקשר זה היא ההכנסה מתשלומי ההעברה שכן היא מתורגמת ברובה לצריכה בטווח המיידי. הסיבה לכך היא שתשלומי העברה ממוקדים באוכלוסייה שרמת הכנסתה נמוכה יחסית, והיא סובלת יותר ממגבלות נזילות.
בנוסף על כך, הממצאים מעידים שקיימת "השפעת עושר" שמשמעותה היא שהצריכה הפרטית מושפעת גם מערך הנכסים שברשות משקי הבית. השפעת העושר של ערך הדירות פחותה מזו של הנכסים הפיננסיים בשל העובדה שנכסים ריאליים הם פחות נזילים מנכסים פיננסיים וקשה יותר לממש אותם.
גם הסחר העולמי משפיע על הצריכה הפרטית בישראל - עלייה בסחר העולמי משקפת שיפור בסביבה הכלכלית של משקי הבית בישראל. אמנם הציבור ברובו לא עוקב אחר התפתחות הסחר העולמי עצמו, אבל הוא ככל הנראה מושפע ממדד זה בעקיפין דרך תחזיות וניתוחים של גופים שונים ופרסומים בתקשורת.
גורם נוסף שמשפיע על השינויים בצריכה הפרטית בטווח יחסית קצר הוא הריבית: לפי תוצאות המחקר, ירידת ריבית גורמת למשקי הבית להגדיל מעט את הצריכה הנוכחית על חשבון הצריכה בעוד כשנה (אם כי אין שינוי בצריכה בתוך רבעון).
מתוצאות האמידה אין עדות לכך ששינוי במצב הביטחוני מוביל לשינוי בצריכה הפרטית. תוצאה זו מפתיעה, כי היא נוגדת את האינטואיציה, לפיה מצב ביטחוני רעוע מרתיע את משקי הבית מיציאה לאזורי המסחר, וכך פוגע בצריכה הפרטית. עם זאת, יש לממצא מספר הסברים אפשריים: הסבר אפשרי אחד הוא שעם ההחמרה במצב הביטחוני הצריכה יורדת בטווח המידי, אבל לאחר מכן ישנו פיצוי עוד באותו הרבעון, כך שבסך הכול אין פגיעה בצריכה כפי שזו משתקפת בנתונים הרבעוניים של החשבונאות הלאומית. ואולם הסבר זה הוא חלקי בלבד, כי לא תמיד ניתן להשלים את מה שלא נצרך באותו הזמן (למשל חופשה שהתבטלה). הסברים משלימים יכולים להיות הנחות ומבצעים מיוחדים של בתי עסק, בייחוד של מלונות ובתי הארחה, הסטת חלק מהקניות לאינטרנט, ואף צריכה מלחמתית, המתבטאת למשל בצריכה מוגברת של מזון, ביגוד ומוצרי היגיינה שמשקי בית רוכשים עבור כוחות הביטחון. תוצאות האמידה מלמדות כי ייתכן שתופעות אלו מקזזות את ההשפעה השלילית של מלחמות וטרור על הצריכה.
לוח 1: מקדמים של משתנים עיקריים בפונקציית הצריכה הפרטית
(הנתון משקף את הגמישות – כלומר, שיעור השינוי בצריכה הפרטית כתוצאה משינוי של אחוז אחד במשתנה)
|
שם משתנה |
טווח ארוך |
טווח קצר |
|
ההכנסה מעבודה |
0.3 |
לא שונה מאפס באופן מובהק |
|
תשלומי העברה |
לא שונה מאפס באופן מובהק |
0.1 |
|
הנכסים הפיננסיים |
0.2 |
0.15 |
|
ערך הדירות |
0.05 |
0.1 (מובהקות גבולית) |
|
הסחר העולמי |
0.1 |
0.05 |