מחקר חדש בבנק ישראל: השפעת חוק משפחות חד-הוריות על התעסוקה בקרב אמהות חד- הוריות

17.7.2005

מחקר חדש בבנק ישראל: השפעת חוק משפחות חד- הוריות על התעסוקה בקרב אמהות חד- הוריות

הדעות המובאות במחקר זה משקפות את עמדת החוקרים ואינן משקפות בהכרח את עמדת בנק ישראל

מבנק ישראל נמסר כי במחקר שערכו ד"ר קרנית פלוג, ניצה (קלינר) קסיר ואירנה מידן ממחלקת המחקר של בנק ישראל נמצא כי חוק משפחות חד-הוריות שחוקק ב-1992 והחוקים לצמצום הפערים (בשנים 1994 ו-1995), אשר הגדילו את גובה הגמלה שניתנה למשפחות החד-הוריות, הרחיבו את אוכלוסיית הזכאיות, ואיפשרו להן לעבוד בשכר גבוה יחסית ללא שלילה מלאה של הגמלה, פעלו לצמצום היצע העבודה של האמהות החד-הוריות הוותיקות, זאת בניגוד להמשך התרחבות היצע העבודה של האמהות הנשואות.
מהמחקר עולה כי בעוד ששיעורי התעסוקה של נשים נשואות, אמהות לילדים, עלו באופן רציף מכ-44 אחוזים בראשית שנות ה-80, לכ-57 אחוזים בשנת 2002, במגמה של שיעור התעסוקה של אימהות חד הוריות ניתן לזהות בבירור שינוי במגמה בתחילת שנות ה-90. שיעור התעסוקה שלהן שהיה גבוה משמעותית מזה של נשים נשואות בתחילת התקופה ועמד על כ-55 אחוזים בראשית שנות ה-80, המשיך לעלות עד ראשית שנות ה-90. מאז הכנסת השינויים במערכת הקיצבאות, התייצב שיעור התעסוקה של האמהות החד-הוריות, ואף ירד במקצת עד שנת 2002 בה נסגר הפער בשיעורי התעסוקה בינן לבין הנשים הנשואות.
במחקר נמצא כי שינויי החקיקה פעלו לצמצום היצע העבודה של החד-הוריות בכל הממדים: לירידה בשיעור ההשתתפות, בשיעור התעסוקה, ובמספר שעות העבודה ולעלייה בחלקן של העובדות במשרה חלקית.
עוד נמצא כי השפעת שינויי החקיקה לצמצום היצע העבודה של החד-הוריות הלכה והתעצמה על פני זמן, ובסוף העשור תרמו שינויי החקיקה האמורים לירידה של כ-8 נקודות האחוז בשיעור השתתפותן ולכ-10 נקודות האחוז בשיעור התעסוקה שלהן.
מהמחקר עולה ששינויי החקיקה השפיעו בעיקר על אמהות חד-הוריות שלא עבדו טרם השינוי בחוק, בעיקר צעירות. כמן כן ניכרה השפעת השינויים האמורים בכל רמות ההשכלה, אך במיוחד על אמהות חד-הוריות בעלות השכלה נמוכה שעבורן שוק העבודה פחות אטרקטיבי.
עם זאת, מהמחקר עולה שבשינוי במבנה הגמלה כשלעצמו – שאיפשר לחד-הוריות לעבוד בשכר גבוה יחסית ללא שלילה מלאה של הגמלה – היה גלום תמריץ להגדלת היצע העבודה שלהן, מעבר לזה שגלום במבנה הגמלה להבטחת הכנסה עבור הנשואות. לפיכך, האמהות החד-הוריות להן זכאות פוטנציאלית לגמלת הבטחת הכנסה נוטות לעבוד יותר מהמקבילות להן הנשואות.
באשר להשפעת השינויים על ממדי העוני נמצא במחקר, כי השינויים בהיקף הקצבאות וכללי הזכאות תרמו לצמצום ממדי העוני במשפחות החד-הוריות בכ-4 נקודות האחוז, אך תוך הגדלת תלותן במערכת הקצבאות וצמצום הכנסתן מעבודה.
צעדי המדיניות שננקטו ב-2002 שכללו קיצוץ חד בקצבאות לאמהות חד-הוריות ובהטבות הנלוות, והכנסת סבסוד תעסוקה ועלויות יציאה לעבודה החל מאוגוסט 2003, נועדו להפוך את המגמה ולהחזיר את החד-הוריות לשוק העבודה. ואכן כצפוי, משנת 2003 וביתר שאת משנת 2004 נרשמה עלייה בשיעור השתתפותן ובתעסוקת האמהות החד-הוריות. ואולם סדר הכנסת השינויים – קיצוץ הקצבאות שקדם לסבסוד התעסוקה – השתקף בעלייה חדה בשיעור העוני בקרב משפחות חד-הוריות בשנת 2003, וירידה חדה בשיעורי חילוצן מעוני באמצעות מערכת הקצבאות.

שיעורי התעסוקה של אמהות ותיקות לפי מעמדן המשפחתי, ¹2004-1982

¹ אמהות לילדים מתחת לגיל 18. בשנת 1998 ובשנת 2001 חלו שינויים בשיטות הניפוח בסקר כוח אדם. השברים בגרפים בשנים אלו מייצגים מעבר לשיטת ניפוח חדשה.

מקור: עיבודים מסקרי כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לשנים 2004-1982.

שינויים בשיעורי התעסוקה בקרב אמהות ותיקות בין 1991 ל-¹2002 (בנקודות האחוז)

¹ אמהות לילדים מתחת לגיל 18, לא כולל את האוכלוסייה הערבית והחרדית.

מקור: עיבודים מסקרי כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לשנים 1991 ו-2002.

​​