השימוש בסקר צרכנים לניבוי הצריכה הפרטית
למחקר המלא- הקש כאן.
בעולם מקובל להשתמש בסקרי צרכנים לחיזוי שינויים בצריכה הפרטית. לראשונה בישראל נבדק הקשר בין סקר צרכנים לבין שינויים בצריכה.
נמצא כי לסקר הצרכנים בישראל יש יכול משמעותית לנבא שינויים בצריכה הפרטית רביע אחד קדימה. חלק מכושר ניבוי זה הוא ייחודי לסקר, כלומר, הסקר מכיל מידע שלא ניתן ללמוד ממשתנים כלכליים אחרים.
הסקר מנבא טוב יותר שינויים בצריכה הכוללת מאשר בזו השוטפת.
סקרי צרכנים נערכים במדינות רבות ובהם נשאלים המרואיינים לדעתם על המצב הכלכלי בהווה ועל הערכותיהם לגבי העתיד. מטרת הסקרים היא ללמוד מתוך התשובות על מצבו הנוכחי של המשק ועל ההתפתחויות הצפויות בו, בייחוד מצד הצריכה הפרטית. מקבלי ההחלטות בכמה מהמדינות אף נעזרים בממצאי הסקרים לשם גיבוש המדיניות הכלכלית.
במחקר, שערכו ד"ר קובי ברוידא ועמית פרידמן ממחלקת המחקר של בנק ישראל, נבדק לראשונה בישראל באיזו מידה ניתן לנבא שינויים בצריכה הפרטית בעזרת נתונים מסקר צרכנים והאם ניתן לחזות באמצעותם שינויים בצריכה שאי אפשר לחזות על סמך משתנים כלכליים אחרים.
סקר הצרכנים של גלובס, באמצעות מכון סמית, נערך בישראל מידי חודש מסוף 1995. במסגרתו מוצגות למרואיינים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה, שלוש שאלות על המצב הכלכלי: דעתם על המצב הכלכלי הנוכחי בארץ, על המצב במשק בעוד ששה חודשים, ועל מצבם הכלכלי האישי בעוד ששה חודשים.
במחקר, המתייחס לשנים 1996- 2002, נמצא כי יכולתו של הסקר לנבא שינויים בצריכה הפרטית בישראל רביע אחד קדימה היא גבוהה מאוד. כושר הניבוי ביחס לצריכה השוטפת גבוה מאשר ביחס לסך צריכה הפרטית (הכוללת הן את הצריכה השוטפת והן את הצריכה של מוצרים בני קיימא). זאת ועוד, הסקר מאפשר לחזות שינויים בצריכה שלא ניתן לחזות בעזרת משתנים אחרים, כגון שינויים בהכנסה הפנויה.
עוד נמצא כי מבין שלוש השאלות, זו המתייחסת לציפיות הפרטים לגבי מצבם הפרטי בעוד ששה חודשים, היא בעלת כושר הניבוי הגבוה ביותר. גם בשאלה על מצבו הנוכחי של המשק גלום מידע משמעותי. מדד המשלב את התשובות לשתי השאלות הללו מניב את כושר הניבוי הרב ביותר.
תוצאות המחקר בולטות על רקע הקושי להסביר שינויים בצריכה בישראל בשנים האחרונות בעזרת המשתנים הרגילים, שנעשה בהם שימוש במחקרים אחרים. הממצא לפיו ניתן לחזות שינויים בצריכה בעזרת הסקר תואם תוצאות של מחקרים דומים שנערכו בארה"ב. ראוי לציין כי כושר החיזוי של הסקר בישראל גבוה מזה שנמצא במחקרים על ארה"ב.