להרצאה (באנגלית)
נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג נשאה דברים במסגרת "הרצאת הרקטור" באוניברסיטת לודז', ובו סקרה את ההשלכות של ההתפתחויות בכלכלה העולמית על הכלכלה הפולנית והכלכלה הישראלית, את תגובת המדיניות בשתי המדינות, ואת הלקחים לעתיד. הרצאת הנגידה והמצגת בה השתמשה מצורפות (באנגלית).
הנקודות העיקריות שעליהן דיברה הנגידה:
v ההשפעה של המשבר הפיננסי העולמי, הן על המשק הישראלי והן על המשק הפולני, הייתה מתונה יחסית.
v העובדה ששני המשקים צלחו את המשבר בהצלחה יחסית היא תוצאה של מדיניות מקרו כלכלית נכונה בתקופה שלפני המשבר, צעדי מדיניות אמיצים שננקטו בעת המשבר, וגם מעט מזל (למשל העובדה שהמשבר פרץ לאחר כמה שנים של צמיחה גבוהה).
v בישראל, צעדי המדיניות המוניטרית במהלך המשבר באו לידי ביטוי בהקלה מוניטרית אגרסיבית– הפחתות ריבית, רכישת אג"ח ממשלתיות, והתערבות בשוק המט"ח. בפולין, תגובת המדיניות העיקרית הייתה בהפחתת הריבית, אם כי מתונה מאשר בישראל; שער החליפין הנייד שימש כבולם זעזועים.
v שתי המדינות נהנו ממערכת פיננסית איתנה ויציבה, ולא חוו כשל של גופים פיננסיים.
v השימוש בכלים מאקרו יציבותיים אפשר למדיניות המוניטרית להתמקד ביעדיה העיקריים – יציבות מחירים וצמיחה.
v בחזית הפיסקלית, שתי המדינות נקטו טרם המשבר בצעדים שחיזקו את המשמעת הפיסקלית, תוך הפחתת מיסים. צעדים אלו סיפקו את המרחב הפיסקלי ואפשרו מתן תמרוץ פיסקלי מסוים, אשר נדרש בעת המשבר. התמרוץ בפולין היה משמעותי יותר וכלל השקעה ממשלתית משמעותית בתשתיות.
v תמהיל המדיניות בעת המשבר היה שונה: בישראל, תגובת המדיניות המוניטרית הייתה אגרסיבית יחסית, בעוד תגובת המדיניות הפיסקלית הייתה מתונה. התמהיל בפולין היה הפוך: מדיניות מוניטרית מתונה ומדיניות פיסקלית אגרסיבית יחסית.
v במבט קדימה – יציבות מקרו כלכלית הנה תנאי הכרחי, אך לא מספיק כשלעצמו, על מנת להשיג צמיחה בת קיימא. רפורמות מבניות והשקעה בתשתיות פיזיות ובהון אנושי יסייעו לשתי המדינות למצות את הפוטנציאל הגלום בהן.