לצפייה בכנס בערוץ היוטיוב של בנק ישראלהיום נערך ערב עיון משותף לבנק ישראל ולפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת ת"א בנושא: "האיגוח בישראל ככלי להגדלת הנגישות לאשראי"
את הכנס פתח פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל ולאחריו נשא נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, את הרצאת הפתיחה של ערב העיון, בה עסק הנגיד בעולם הפיננסי בישראל וכלי האיגוח.
בסיכום דבריו הסביר הנגיד ירון כי "המערכת הפיננסית בישראל מפותחת פחות מאשר במדינות המפותחות; בפרט, היצע האשראי בישראל אינו גבוה. לפיכך אנחנו פועלים לפיתוח שווקים חדשים ולהסרת חסמים ועיוותים מהמערכת הפיננסית שיגדילו את מגוון אפשרויות המימון, ייעלו את הקצאת האשראי ותמחורו, ויאפשרו חלוקת סיכונים יעילה יותר בקרב המוסדות הפיננסיים. אחד הכלים לקידום מטרות אלו הוא כלי האיגוח, המאפשר את זרימת האשראי באופן יעיל יותר בכך שהוא מקצר ומוזיל את התיווך הפיננסי. ומשכך אנו חושבים שיש לקדם את "חוק האיגוח" בצורה אחראית ושקולה בצורה שתיטיב עם המשק ותמזער סיכונים."
הרצאתו המלאה של הנגיד ירון והמצגת שהציג מפורסמת בנפרד – מצ"ב קישור.
המשך הכנס כלל דיון של הרגולטורים הפיננסים ומנהלים בכירים של מוסדות פיננסים. בכנס השתתפו בכירי המערכת הפיננסית, רגולציה והאקדמיה.
פרופ' דן עמירם, סגן דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב שנשא דברים בכנס לאחר הנגיד הבהיר בין היתר כי: "חוק האיגוח צריך לעבור ומהר. ישנה הסכמה רחבה מצד גורמים רבים בקרב הרגולטורים, המגזר העסקי והאקדמיה שהיתרונות של שוק איגוח מפותח עולים משמעותית על הסיכונים שאכן קיימים בו. שוק איגוח מפותח הוא אחד האינדיקטורים הבינלאומיים המקובלים לקדמה פיננסית של מדינה, ומדינת ישראל מפגרת משמעותית אחר העולם בנושא. לדעתי, כל יום שעובר ללא שוק איגוח גורם נזק לאזרחי ישראל".
לאחר דבריו הינחה פרופ' עמירם פאנל מנהלים בכירים בהשתתפות אבי שטרנשוס, מנכ"ל מידרוג, רו"ח דני ויטאן, שותף, ראש המחלקה המקצועית ב-KPMG סומך חייקין, ירון בלוך, יו"ר פעיל מקס ויועץ בכיר בישראל WARBURG PINCUS, רן עוז, מנכ"ל מגדל ביטוח ושוקי בורנשטיין, מנכ"ל בנק מרכנתיל דיסקונט.
בפאנל נוסף בכנס אירח מיקי קהן, מנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר בבנק ישראל רגולטורים פיננסיים, בהשתתפות יאיר אבידן המפקח על הבנקים, ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי) ועו"ד חנוך הגר, יועץ בכיר ליו"ר הרשות לניירות ערך.
מצורפים ציטוטים נבחרים של משתתפי הפאנלים בכנס:
מר יאיר אבידן, המפקח על הבנקים: "עסקת איגוח היא כלי חשוב להתפתחות שוק ההון, כצעד משלים לפיתוח התחרות בשילוב עם הנגשת המידע על לקוחות במסגרת הבנקאות הפתוחה. האיגוח מאפשר להעביר לשוק ההון חלק מהנכסים והסיכונים ולפנות מקורות מימון למתן הלוואות חדשות למגזרים מסוימים. בכך ביכולתו לאפשר הוזלה והנגשת מקורות מימון לשחקנים בנקאים וחוץ בנקאים ומשם ללקוחות, הנגשת אשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולסייע לגיוון החלופות להשקעה של גופים מוסדיים. כדי לעשות זאת נכון יש להתאים את עסקת האיגוח למשקיעים שונים עם תיאבון שונה לסיכון ולהסתפק בעסקאות איגוח פשוטות לתיקים בעלי מאפיינים הומוגניים – כגון משכנתאות, הלוואות לרכב."
ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון: "אנחנו חושבים שיש לקדם במהירות האפשרית את חוק האיגוח על מנת להרחיב ולשכלל את שוקי ההון והאשראי המקומיים והיצע המוצרים בהם. אנחנו מכוונים גם לשוק הלא סחיר ולא רק לשוק הסחיר. המטרה העיקרית שלנו היא הרחבת שוק האשראי הישראלי והבאתו לסטנדרטים המקובלים בחול. זו מטרה חשובה הן למשק והן עבור החוסכים. קידום ופיתוח השוק צפוי להוביל להרחבת היקף ההשתתפות של גופים מוסדיים בתחומי האשראי, וגיוון סט הכלים לניהול ותמיכה בהון כנגד סיכונים לטווחי זמן שונים. כבר השנה רשות שוק ההון נקטה צעדים לקידום הנושא, בעדכון דרישות ההון בהתאם למקובל באירופה, ומתן רישיונות לשחקנים חדשים בתחומי שירותי האשראי לשם הגברת התחרות. הרשות תמשיך לפעול ולקדם את שוק האשראי בישראל הן באמצעות כלי האיגוח והן באפיקים נוספים".
עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה: " ״השתכללות שוק הפיננסיים, מציבה לפתחנו אתגרים חדשים ומורכבים בנוגע ליחס בין הרגולטורים הפיננסיים השונים, והחפיפות וההשקות ביניהם. במסגרת חקיקת האיגוח, כמו בנושאים הנוספים שעל שולחננו, חקיקת הבנקאות הפתוחה, חקיקת מתן שירותי תשלום וחקיקת ארגז החול הרגולטורי לחברות פינטק, נדרש לטפל באתגרים אלו, ולמנוע בעיות של ארביטראז' רגולטורי, כפל רגולציה על מפוקחים וחוסר תיאום בין רגולטורים אשר יפגעו בהגנה על הציבור ויבואו על חשבון הגורמים המפוקחים"
עו"ד חנוך הגר, יועץ בכיר ליו"ר רשות ני"ע: " ״שוק איגוח ציבורי שיפותח בצורה נכונה יתרום רבות לשוק ההון הציבורי, הן לצד המגייס והן לצד המשקיע, אך לצד הפיתוח חשוב שמערך התמריצים יהיה בנוי נכון כך שהמכשיר יספק מנגנוני הגנה מתאימים למשקיעים.
מנגנוני ההגנה יכללו הוראות גילוי, וגם הוראות מהותיות, שידרשו מהיזם לקחת על עצמו חלק מהסיכון. הגילוי הוא כלי חשוב, אבל יש צורך בכלים נוספים לטובת ההגנה על המשקיעים; אנחנו רואים שגם החקיקה בעולם הולכת בכיוון הזה ומהבחינה הזו לא צריך להמציא את הגלגל.
זה נכון עוד יותר בישראל, כי כאן מדובר בפיתוח של מוצר חדש שאין לגביו עדיין ניסיון בתמחור הסיכון ולפעמים לוקח זמן למשקיעים ללמוד איך נכון לגשת להשקעות הללו. אם בשלבים הראשונים של פיתוח השוק, יונפק מוצר שיסב נזק למשקיעים המוצר הזה עלול לקבל תווית של מוצר בסיכון גבוה וההתפתחות שלו תתעכב לעוד עשר שנים.
לכן, המסר שלנו מורכב משני צידי המטבע, אנחנו בעד פיתוח שוק איגוח ציבורי בישראל, השקענו בכך לא מעט משאבים וההצהרות שלנו בתחום גם מגובות בפעולות, מצד שני בכוונתנו לוודא שמגנוני ההגנה על המשקיעים יוטמעו – בין היתר באמצעות הוראות רגולטוריות״.
רו"ח דני ויטאן, שותף, ראש המחלקה המקצועית ב KPMG סומך חייקין: "אין ספק שכלי האיגוח יכול לשכלל ולגוון את הנגישות לאשראי בישראל מחד ומנגד לגוון את מכשירי ההשקעה הזמינים למשקיעים בשוק ההון הישראלי, עם זאת, ישנם עדיין מספר חסמים משפטיים (ודאות לעניין חוק האיגוח), רגולטוריים ומיסויים (מיסוי ברמת הישות הייעודית) שנדרש לפתור על מנת לעודד ולאפשר את יצירת הכלי בישראל ואת פיתוח השוק".
ירון בלוך, יו"ר פעיל מקס ויועץ בכיר בישראל :WARBURG PINCUS ״חשוב מאד להמשיך לפתח ולשכלל את שוק האשראי הישראלי תוך גיוון במכשירים ובחשיפות המוצעים בו. האיגוח, שהוא נגזרת של עולם המימון המובנה הרחב יותר, תופס כבר היום חלק מאד משמעותי בשוק החוב הגלובאלי, ותורם רבות לנזילות של השוק הזה. גם אנחנו בחברת מקס בהחלט נדע לעשות בכך שימוש בעתיד, אך בהיותנו גוף שהופרד זה מכבר מבנק לאומי, ושנמצא תחת הפיקוח של המפקח על הבנקים בבנק ישראל, אנחנו רואים חשיבות רבה בלאפשר לנו גישה למקורות מימון מגוונים המוצעים למערכת הבנקאית״
אבי שטרנשוס, מנכ"ל מידרוג: "עסקאות איגוח הן מכשיר פיננסי מרכזי וחשוב בשוקי ההון בעולם. פיתוח והסדרה של שוק איגוח בישראל בהחלט יתרום לגיוון והרחבה של אפיקי ההשקעה והחיסכון עבור ציבור המשקיעים, יחד עם יצירת מקור מימון נוסף לעסקים קטנים ובינוניים. לחברות הדירוג תפקיד מרכזי וחשוב בשוק האיגוח, המתבטא בניתוח ודירוג סיכון האשראי ויכולת הפירעון של התאגיד היעודי. ניתוח זה מהווה נדבך חשוב בהבנת העסקה ובתהליך קבלת החלטות ההשקעה של ציבור המשקיעים".
רן עוז, מנכ"ל מגדל ביטוח: "כלי האיגוח הינו מכשיר בסיסי בכל שוק הון מתקדם, המאפשר גישה יעילה וזולה יחסית לאשראי מגובה המהווה משלים חיוני לשוק האשראי המסורתי של הבנקים. בצורה זאת האיגוח מקטין חסמים ותורם לצמיחה של הכלכלה הראלית והפרטית".
במהלך הכנס סקר ד"ר עודד כהן, חוקר בחטיבת המחקר של בנק ישראל, ממצאים מהעולם בנושא האיגוח. להלן עיקרם: מאז משבר הסאב פריים ניכרת ירידה בפעילות האיגוח בעולם. עם זאת, רמת הפעילות עדיין מהותית. כך, בסוף 2020 יתרת האשראי המאוגח ללא משכנתאות עומדת בארה"ב על 7 אחוזי תוצר – מרביתם אשראי לתאגידים. באירופה, קיימת שונות רבה בפעילות האיגוח בין מדינות. כך, יתרות האשראי המאוגח בדנמרק, ספרד, בלגיה, בריטניה, פורטוגל ואיטליה עומדת סביבות 10 אחוזי תוצר בעוד היתרות בשווייץ ובגרמניה עומדות על כאחוז אחד מהתוצר. ד"ר כהן הציג כי מרבית הממצאים מהספרות האמפירית תומכים בטענה לפיה איגוח מוביל לעלייה בהיצע האשראי. בין היתר על רקע: הקטנת הצורך של ספקי האשראי לשמור יתרות נזילות במאזנם משום שאיגוח מאפשר להם להפוך אשראי לא נזיל לנזיל בקלות רבה יחסית; התרחקות ממגבלת ההון הרגולטורית לאחר ביצוע איגוח מאפשרת העמדה של אשראי חדש. מאידך, איגוח עלול לתמרץ את ספקי האשראי לבצע חיתום לא מוקפד של ההלוואות מאחר והעלות בגין התממשות הסיכון הנובע מהן תושת על רוכש התיק. עם זאת, מהספרות עולה כי ביכולתה של רגולציה לפיה על היזם לשמור אצלו חלק מהסיכון, למתן את התמריץ לבצע חיתום לא מוקפד.