צעדי ליברליזציה נוספים המסירים מגבלות על עסקות תושבי חוץ יגבירו סחירות
השקל בשווקים הפיננסים בארץ ובחו"ל
הותר לתושב חוץ לבצע עסקאות עתידיות שקל/מט"ח ועסקאות עתידיות אחרות ללא הגבלה.
הותר לבנקים בישראל לרכוש מבנקים בחוץ לארץ שקלים תמורת מטבע חוץ, ללא הגבלה.
הותר לתושב ישראל לבצע תשלומים מותרים לתושב חוץ בשקלים, כפוף להצגת המסמכים
המתאימים, תוך החלת חובת דיווח לבנק על כל עסקה בשקלים עם תושב חוץ.
בנק ישראל, הודיע היום על יישום הקלות נוספות בהוראות הפיקוח על מטבע חוץ, במסגרתן יוסרו
הגבלות החלות על עסקאות של תושבי חוץ בישראל. בכך הושלמו כל הצעדים הספציפיים עליהם
הוכרז בחודש אוגוסט 1997. ההקלות על תושבי חוץ, ועיסקאות עמם יכנסו לתוקף ביום 1 במאי
1998.
להלן עיקר השינויים:
הותר לתושב חוץ לבצע באמצעות בנק סוחר מוסמך עסקאות עתידיות מקובלות כמו עסקות
אופציה, עסקות מועדיות (forward), עסקאות עתידיות אחרות, ועסקות החלף (swap) במטבע
ישראלי כנגד מטבע חוץ, ללא הגבלה. עד כה חלה מגבלת תקופה על ביצוע עסקאות כאלה ותושב
חוץ לא היה רשאי לבצע עסקאות עתידיות לתקופה ארוכה מחודש ימים. צעד זה - שבא לאחר
הסרת המגבלות על עיסקאות עתידיות בידי תושבי ישראל בינואר 1998 - משלים את הסרת כל
המגבלות על עיסקאות בשוק העתידי.
בוטלה ההנחיה לבנקים בישראל שלא לרכוש שקלים מחוץ לארץ תמורת מטבע חוץ. עד כה היו
בנקים ישראלים מנועים מלרכוש מבנקים זרים שקלים שנצברו אצלם. ביטול ההנחיה מיועד לקדם
את סחירותו והמירותו של השקל בשוקי הכספים בעולם.
הותר לתושבי ישראל לבצע תשלומים לתושבי חוץ גם בשקלים (ולא רק במט"ח) בכל עסקה
מותרת. מבנק ישראל נמסר, כי בעת ביצוע תשלומים כאלה בשקלים לתושב חוץ, על תושב ישראל
מבצע התשלום חלה החובה להודיע לבנק כי הצד הנגדי לעסקה הוא תושב חוץ. חובה זו נובעת
מהצורך לזהות את העסקאות הנעשות בין תושבי ישראל לבין תושבי חוץ, הן כדי לקיים מערכת
מידע על מאזן התשלומים של המשק הישראלי, והן כדי לאפשר ניהול מדיניות מוניטרית יעילה
בהתחשב גם בפעילות השקלית של תושבי חוץ.
אוחדו כל פיקדונותיו של תושב חוץ בבנקים בישראל לשני פיקדונות בלבד: פיקדון לא תושב
במט"ח (פת"ח) ופיקדון לא תושב בשקלים (פלת"ש), והותר לו לנהל במסגרת הפלת"ש פיקדון צמוד
ותוכנית חיסכון. עד כה, ניהל תושב חוץ בישראל מגוון של פיקדונות במטבע חוץ ובמטבע
ישראלי, חלקם פיקדונות רגילים וחלקם מיוחדים לתושב חוץ, כשאת הכספים המופקדים בהם
מותר להמיר למט"ח ולהוציא לחו"ל. עתה יוכל תושב חוץ לעשות בפיקדון לא תושב בשקלים את
כל הפעולות שמותר לו לעשות בפיקדון לא תושב במטבע חוץ, כמו: העמדת הלוואה לתושב ישראל,
תשלום עבור יבוא מישראל, רכישת שירותים מתושב ישראל.
הותר לתושב ישראל המעסיק בישראל עובד זר לתקופה קצרה מ- 30 יום, לרבות אירוח של
מרצים, אומנים, ספורטאים וכד', השוהים בישראל פחות מ- 30 יום, לרכוש מטבע חוץ בגין
הוצאות ושכר ולשלמו לתושב החוץ ללא הצורך בהצגת אשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב / 1.
עד היום נדרש תושב ישראל להציג את האשרה האמורה לצורך התשלום במטבע חוץ לתושב החוץ,
הוראה שהקשתה על סדרי התשלום לאותם תושבי חוץ הבאים לתקופה קצרה בלבד.