28.10.03

מחקר: התפתחות מדד העוני בישראל בשנים 1988 עד 2001

למחקר המלא - לחץ כאן.

בתקופה 1988-2001, שולש מספר המשפחות המצויות מתחת לקו-העוני בישראל (המוגדר על ידי הביטוח הלאומי כמחצית ההכנסה החציונית) – מכמאה אלף לכשלוש מאות אלף – תוך העמקת תלותן בקצבאות הביטוח הלאומי לסוגיהן.      

באותה תקופה, תפחו קצבאות הביטוח הלאומי במידה ניכרת אף על פי כן נחלצו ממעגל העוני פחות ופחות עניים פוטנציאליים, ומשתמע מכך שהמשך הגדלת הקצבאות איננו הפתרון הראוי לבעיית העוני.

נמצא, כי הפתרון התעסוקתי לצמצום העוני יעיל בכל אחד מהמגזרים (חרדים, יהודים לא-חרדים ולא-יהודים) אף שהתכונות הסוציו-אקונומיות שלהם שונות במידה רבה, ויישומו יעיל במיוחד עבור המגזר 'הלא-חרדי'.

התברר בדיעבד, כי בתקופה הנסקרת פעלה 'מדינת רווחה' בישראל על פי העקרונות שעולים בקנה אחד עם הקריטריון של המירב 'לעניים ביותר', הנחשב לליברלי מבחינה חברתית.

בנק ישראל פרסם תוצאות מחקר הבודק את התפתחות מדדי העוני בישראל בשנים 2001-1988, בכלל; ואת התרומה של קצבאות הביטוח הלאומי לצמצום המדדים, בפרט. המחקר בחן את העוני לפי מגזרים (חרדים, יהודים לא-חרדים ולא-יהודים), לפי גודל המשפחות ('קטנות' - עד שלושה ילדים, ו'גדולות' מארבעה ואילך) ולפי גיל ראשהן ('צעירים' – נשים עד 60, גברים עד 65; ו'קשישים') . מהמחקר עולה כי השינויים החדים בסביבה הכלכלית - האטה והאצה לסירוגין של הפעילות הכלכלית, והשינויים הדמוגרפים - העלייה הניכרת לישראל, פגעו במידה ניכרת באפקטיביות של סל קצבאות הביטוח הלאומי בטיפולו בעוני. על אף שקצבאות הביטוח הלאומי תפחו במידה ניכרת נחלצו ממעגל העוני פחות ופחות עניים פוטנציאליים, ומשתמע מכך שהמשך הגדלת הקצבאות איננו הפתרון הראוי לבעיית העוני. גם הפתרון התעסוקתי נבדק מכמה היבטים ונמצא כי יישומו יעיל במיוחד עבור המגזר 'הלא-חרדי'.

עורך המחקר, ד"ר עודד לויתן ממחלקת המחקר בבנק, התייחס בחלק האמפירי של העבודה לטווח הקצר – ההשפעה המיידית של קצבאות הביטוח הלאומי על העוני – ולא לטווח הארוך בו יש לקצבאות השפעה על ההתנהגות הכלכלית של מקבליהן (ובראשן על הנטייה לעבוד), ומניתוח הנתונים עולים, בין השאר, הממצאים הבאים:

בתקופה הנסקרת שולש מספר המשפחות המצויות מתחת לקו-העוני בישראל (המוגדר על ידי הביטוח הלאומי כמחצית ההכנסה החציונית) – מכמאה אלף לכשלוש מאות אלף – זאת בד בבד עם העמקת תלותן בקצבאות הביטוח הלאומי לסוגיהן, על פני מקורות הכנסה אחרים.

1.

השינויים בסביבה הכלכלית והדמוגרפית הגדילו את משקל העניים הפוטנציאלים באוכלוסייה, ולמרות הגידול הרצוף של קצבאות הביטוח הלאומי הן, כשלעצמן, לא מנעו את הקיטוב במדדי העוני בין המגזרים אותו יצרו השינויים האחרים, ולא את גידול תחולת העוני של המשפחות הגדולות.

יחסית לגודל המגזרים חילצו קצבאות הביטוח הלאומי ממעגל העוני יותר משפחות מהמגזר היהודי ה'לא-חרדי' מאשר מכל אחד משני המגזרים האחרים. תופעה זו בולטת משום שדווקא שני המגזרים האחרים נשענים יותר על קצבאות הביטוח הלאומי. כך למשל, בקרב ה'צעירים' גבוה במיוחד משקל קצבאות הביטוח הלאומי שמקבלים החרדים, ומשקל הכנסותיהם מעבודה נמוך לאין ערוך לעומת שאר המגזרים (ראה דיאגרמה להלן); בקרב ה'קשישים'  גבוה במיוחד משקל קצבאות הביטוח הלאומי שמקבלים ה'לא-יהודים' – דבר המעיד על רגישותם הרבה של שני המגזרים לרפורמות כלליות במבנה הקצבאות.

2.

באשר לעניים: בקרב ה'צעירים' שביניהם, משקל ההכנסה מעבודה אצל המגזר הלא-יהודי הוא כמחצית כלל ההכנסות, אצל היהודים שאינם 'חרדים' המשקל הוא 45 אחוזים, ובקרב 'החרדים' הוא 23 אחוזים. במקביל, משקל ההכנסות מקצבאות הבט"ל בכלל הכנסות העניים ה'צעירים' הוא  48 אחוזים בקרב הלא-יהודים, 35 אחוזים בקרב 'הלא-חרדים' ו-44 אחוזים בקרב 'החרדים'; ומשקל הכנסותיהם מסעיפים אחרים בתקציב המדינה (למשל, הכנסות מהרשויות המקומיות, הסוכנות היהודית ומשרדי הממשלה) הנו אחוז אחד, 6 אחוזים, ו-37 אחוזים, בהתאמה. 

3.

תחולת 'העניים המרודים' (אלה שהכנסותיהם מתחת למחצית קו-העוני) היא הגבוהה ביותר לכל גודל משפחה בקרב 'החרדים', ואחריהם במסדר הם 'הלא-יהודים'.

4.

מהמחקר עולים שני ממצאים עיוניים: 

הניתוח בדיעבד מלמד, כי מדינת הרווחה בישראל פעלה בתקופה הנסקרת על פי העקרונות שעולים בקנה אחד עם הקריטריון של המירב 'לעניים ביותר', הנחשב לליברלי מבחינה חברתית, ולא עם 'המירב לכל האוכלוסייה' - זה הדואג ליעילות הייצור ו'מירב התוצר' מבלי להתחשב באופן חלוקתו בקרב האוכלוסייה.

1.

נמצא כי הפתרון התעסוקתי לצמצום העוני יעיל בכל אחד מהמגזרים אף שהתכונות הסוציו-אקונומיות שלהם שונות במידה רבה. במגזר החרדי הוא יעיל בעיקר משום שתחולת העוני בקרב צעיריו היא הגבוהה ביותר – השפעה בטווח הקצר; במגזר הלא-יהודי הוא יעיל בעיקר משום שההכנסה מפנסיה היא פחות ממחציתה במגזרים האחרים – השפעה בטווח הארוך; במגזר היהודי הלא-חרדי הוא יעיל בשני הטווחים, כאחד.

2.

התפלגות מקורות ההכנסה במשפחות שראשן בגיל העבודה לפי גיל ומגזר 2001*

________
* נשים עד 60, גברים עד 65.