לניתוח התפתחויות החוב בשנת 2019 כולה ראו 'החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי' בחלק א' של פרסום 'מבט סטטיסטי 2019'.
יתרת החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי[1] גדלה ברביע הרביעי של שנת 2019 בכ-21 מיליארדי ש"ח (1.4%) לרמה של כ-1.5 טריליוני ש"ח: יתרת החוב של המגזר העסקי גדלה ברביע זה בכ-14 מיליארדי ש"ח (1.5%) לרמה של כ-958 מיליארדים; יתרת החוב של משקי הבית גדלה בכ-7 מיליארדים (1.2%) ועמדה בסוף הרביע על כ-588 מיליארדים – עיקר הגידול הינו ביתרת החוב לדיור.
א. החוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי[2]
- מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה נמסר, כי ברביע הרביעי של שנת 2019 גדלה יתרת החוב של המגזר העסקי בכ-14 מיליארדי ש"ח (1.5%) לרמה של כ-958 מיליארדים. העלייה ביתרת החוב נבעה מגיוס חוב נטו (תנועות) משמעותי שהסתכם בכ-16 מיליארדי ש"ח והורכב בעיקרו מהלוואות מתושבי חוץ. עלייה זו קוזזה במקצת כתוצאה מייסוף של כ-0.7% בשער החליפין של השקל מול הדולר שהקטין את השווי של החוב הנקוב במט"ח והצמוד לו. (איור 1).
- ברביע הרביעי של השנה הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-16 מיליארדי ש"ח, גבוה משמעותית מממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרביעים הקודמים (כ-8.6 מיליארדים בממוצע לרביע). חברות מענף הנדל"ן והבינוי ממשיכות להוביל בגיוסים – כמחצית מההנפקות ברביע זה בוצעו על ידן. חברות מענף ההשקעות, עם הגיוס השני בגודלו ברביע זה, היוו כ-15% מסך הגיוס ברביע זה. בינואר 2020 הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-3.6 מיליארדי ש"ח, רובן באג"ח סחירות. (איור 3).
- ברביע הרביעי של השנה המרווח בין תשואת האג"ח הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 60, לבין תשואת האג"ח הממשלתיות הצמודות הצטמצם בכ-0.2 נק' האחוז לכ-0.9 נק' האחוז, זאת בהמשך להצטמצמות שנרשמה בשלושת הרבעים הקודמים. בינואר 2020 חלה התרחבות קלה במרווח זה עד לרמה של כ-1 נק' האחוז. (איור 4).
[1] נתוני החוב לבנקים מבוססים על נתוני המאזניים החודשיים ולא על נתוני הדוחות הכספיים השנתיים, שכן הדוחות ל-2019 טרם פורסמו לציבור.
[2] חברות עסקיות ישראליות, ללא בנקים, חברות כרטיסי אשראי וחברות ביטוח.
להודעה המלאה כולל גרפים וטבלאות
לגרפים וטבלאות