התפתחויות בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ברביע הראשון של שנת 2015

​גרפים ונתונים

v     ברביע הראשון של שנת 2015 עלה שווי תיק הנכסים בכ-158 מיליארדי ש"ח (5%) ועמד בסוף מרץ על כ-3.33 טריליוני ש"ח. עלייה זו גבוהה משמעותית מממוצע הגידול הרבעוני בשנתיים האחרונות (כ-2%).

v     הגידול בשווי התיק ברביע הראשון נבע ברובו מגידול בשווי המניות בארץ (כ-48 מיליארדי ש"ח, 9.7%), ובשווי התיק בחו"ל (כ-31 מיליארדי ש"ח) - בעיקר בהשפעת עליות המחירים בבורסה בארץ ובחו"ל. גידול משמעותי נרשם גם באג"ח הממשלתיות (38 מיליארדים).

v     שווי יתרת תיק הנכסים המנוהל ע"י כלל הגופים המוסדיים (ללא קרנות נאמנות) עלה ברביע הראשון של שנת 2015 בכ-74 מיליארדי ש"ח (5.8%) ועמד בסוף מרץ על כ-1.4 טריליוני ש"ח.

v     ברביע הראשון של שנת 2015, התגברה מגמת הפדיונות נטו בקרנות הכספיות (ירידה של כ- 14.7 מיליארדי ש"ח, 28.3%-).

 

1. סך תיק הנכסים

מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל נמסר, כי ברביע הראשון של שנת 2015 עלה שווי תיק הנכסים בכ-158 מיליארדי ש"ח (5%) ועמד בסוף מרץ על כ- 3.33 טריליוני ש"ח. עלייה גבוהה משמעותית מהגידול הרבעוני בשנתיים האחרונות.

עיקר העלייה בתיק הנכסים, ברביע זה, נבעה מהגידול בשווי המניות בארץ (כ- 48 מיליארדי ש"ח, 9.7%), באג"ח הממשלתי (38 מיליארדי ש"ח, 5.3%) ומשווי התיק בחו"ל בכ-31 מיליארדי ש"ח (6.9%), אשר נבעה בעיקר מעליות המחירים בבורסות בארץ ובחו"ל.

קצב הגידול בשווי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר ממשיך לעלות. יחס זה עלה במהלך הרביע בכ-10 נקודות האחוז ועמד בסוף מרץ 2015 על כ-301% (תרשים 2 ו-3).

 

 

הרכב תיק הנכסים – ברביע הראשון של שנת 2015 חלה עלייה של כנקודת האחוז במשקל הנכסים בסיכון, זאת על רקע עליות השערים בבורסות בארץ ובעולם. זאת במקביל לעלייה במשקל הנכסים הסחירים והזרים של כ-0.3 נקודות האחוז, כל אחד.

 

 

2. התפלגות תיק ניירות הערך לפי מכשירים עיקריים

 

מניות בארץ
ברביע הראשון של שנת 2015 עלתה יתרת המניות בארץ בתיק הנכסים בכ-48 מיליארדי ש"ח (9.7%) ועמדה בסוף חודש מרץ על כ-541 מיליארדים – בעיקר בשל עליית המחירים בבורסה בת"א.
מהתפלגות האחזקות במניות בבורסה בת"א עולה כי משקל האחזקות של תושבי ישראל ברביע הראשון ירד בכ-0.5 נקודות אחוז ועמד במרץ על כ- 82.6%; בעיקר כתוצאה מעלייה בשווי האחזקות של תושבי חוץ במניות הדואליות.

אג"ח
ברביע הראשון של שנת 2015 עלה שווי תיק אג"ח החברות הסחיר בארץ בכ-5.2 מיליארדי ש"ח (2%) ועמד בסוף מרץ על כ-264 מיליארדים. זאת בעקבות עליית מחירי האג"ח בבורסה בת"א אשר קוזזה בחלקה ע"י מימושים נטו של אג"ח.
במקביל, חלה ברביע הראשון עלייה של כ-32 מיליארדי ש"ח (4%), ביתרת תיק האג"ח הממשלתיות והמק"מ; מזה כ-18.6 מיליארדי ש"ח גידול בהתחייבויות של הממשלה לקרנות הפנסיה הוותיקות (כספי סיוע) וגידול של כ- 7.2 מיליארדים ביתרת האג"ח המיועדות.

מזומן ופיקדונות

שווי רכיבי המזומן והפיקדונות עלה ברביע הראשון בכ- 24.6 מיליארדי ש"ח (2.4%). עיקר העלייה נבעה מהגדלת יתרות המזומנים והעו"ש של הציבור, אשר קוזזה במקצת ע"י פדיונות מפיקדונות שאינם צמודים.

 

תיק הנכסים בחו"ל

ברביע הראשון של שנת 2015 עלה שווי התיק המוחזק ע"י הציבור בחו"ל בכ-31 מיליארדי ש"ח (6.9%) ועמד בסוף מרץ על כ-483 מיליארדים שהם כ-14.5% מסך תיק הנכסים. העלייה בשווי התיק הושפעה משילוב של עליית מחירים, פיחות השקל מול הדולר (2.3%), והשקעות נטו.

רכיב המניות בחו"ל גדל בכ-18 מיליארדים (6.8%) ועמד בסוף מרץ על כ-283 מיליארדי ש"ח. שווי תיק האג"ח הסחיר בחו"ל עלה בכ-12.3 מיליארדים (7.5%) ועמד במרץ על כ-177 מיליארדי ש"ח. בנוסף, חלה עלייה של כמיליארד ש"ח (3.5%) בשווי הפיקדונות בבנקים בחו"ל.

 

3. התיק המנוהל באמצעות המשקיעים המוסדיים

 

שווי יתרת תיק הנכסים המנוהל[1] ע"י כלל הגופים המוסדיים (ללא קרנות נאמנות) עלה ברביע הראשון של שנת 2015 בכ-5.8% (74 מיליארדי ש"ח), ועמד בסוף מרץ על כ-1.4 טריליון ש"ח.

עיקר העלייה נרשמה בשווי הנכסים של קרנות הפנסיה הוותיקות (29 מיליארדים, 8%) והחדשות (17.5 מיליארדים, 8%).

משקלו של התיק המנוהל ע"י המוסדיים בסך תיק הנכסים של הציבור עלה במהלך הרביע בכ-0.5 נקודות האחוז ועמד בסוף מרץ על כ-40.5%.

 

חשיפת[2] התיק המנוהל ע"י המוסדיים לנכסים זרים ולמט"ח -

ברביע הראשון של שנת 2015 שיעור החשיפה לנכסים זרים עלה מעט (כ-0.2 נקודת אחוז) ועמד במרץ על כ-24% מהתיק (שילוב של עלייה בסך הנכסים והשפעת הפיחות).

השינוי המשמעותי ביותר, במהלך הרביע הראשון, התרכז בקופות הגמל וההשתלמות שהגדילו את היקף חשיפתן לנכסים זרים בכ-1.3 נקודות האחוז עד לרמה של כ-25.6%. מנגד, חברות הביטוח וקרנות הפנסיה הוותיקות הקטינו בתקופה זו את חשיפתן בכ-0.5 נקודות האחוז בממוצע.

בחשיפה למט"ח, הנמדדת ע"י משקל הנכסים הנקובים והצמודים למט"ח (כולל נגזרים) מסך כל הנכסים של המשקיעים המוסדיים, לא חל שינוי משמעותי, והיא עמדה בסוף מרץ על 14.4%.

מנתוני התנועות נטו עולה כי המשקיעים המוסדיים שבו בחודשים פברואר-מרץ לגדר את פעילותם בניירות ערך זרים באמצעות מכשירים נגזרים – השקעותיהם בנכסים זרים הסתכמו בחודשים אלו בכמיליארד דולרים;  מנגד הגדילו את יתרת העסקאות העתידיות למכירת מט"ח  בכ-1.5 מיליארדי דולרים.

 

4. התיק המנוהל באמצעות קרנות הנאמנות

 

היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות ישראליות עמד בסוף מרץ 2015 על כ-261.5 מיליארדי ש"ח, כ-7.9% מסך תיק הנכסים של הציבור וכ-14.8% מהתיק הסחיר.

ברביע הראשון של שנת 2015, נמשכת מגמת הפדיונות נטו (עודף פדיונות על הנפקות, בניכוי דיבידנד), זאת בהמשך למגמת הירידה בצבירות נטו מאז הרביע השני של שנת 2014. כתוצאה משילוב הפדיונות נטו ועליית מחירי הנכסים, שווי יתרות קרנות הנאמנות נותר ללא שינוי. מהתפלגות הקרנות לפי התמחויות עולה כי הפדיונות נטו ברביע זה, התרכזו בנכסי הקרנות הכספיות (ירידה של כ- 14.7 מיליארדי ש"ח, 28.3%-). מנגד, נרשמו הנפקות נטו ברכיבי האג"ח מדינה (3.2 מיליארדים, 6.8%), מניות ואג"ח חו"ל (3.4 מיליארדים, 16.3%) ובאג"ח האחר (2.6 מיליארדי ש"ח, 2.7%), ברובן הנפקות באג"ח הכללי.

 
 

מידע נוסף בנושא זה זמין בקישור זה.

---

[1] התיק המנוהל -  נכסי קופות הגמל והפיצויים; קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות; התוכניות לביטוח חיים (מבטיחות תשואה+משתתפות ברווחים), ללא השקעות נוסטרו. התיק המנוהל אינו כולל את נכסי קרנות הנאמנות.

[2] אומדנים לחשיפה של העמיתים (ולא של הגופים המוסדיים עצמם) לסיכונים שונים בתיק המנוהל עבורם ע"י המוסדיים (ללא תכניות ביטוח מבטיחות תשואה, בהן הסיכון הוא של המוסדיים).

​