בנק ישראל מברך על כך שהאוצר החליט להעמיד את תקרת הגירעון על 3% לשנת 2014. זהו יעד נכון וחשוב, המצביע על המחויבות לחזור למשמעת פיסקלית, והוא מגלם מאמץ גדול הן של קיצוץ בהוצאות, ביחס להתחייבויות, והן בהתאמה של שיעורי המס ליעד זה.
 
לגבי תקציב 2013, שהוא תוצאתי מטבע הדברים, קשה לתקן את תוואי הגירעון כאשר אנו נמצאים בעיצומה של השנה, ובשעה שהתקציב החדש אמור לצאת לדרך רק בתחילת אוגוסט. גירעון של 4.65% תוצר בשנה זו, אחרי גירעון של 4.2% בשנה שעברה – שנתיים בהן המשק קרוב לתעסוקה מלאה – הוא עדיין גבוה ורצוי היה לצמצמו. יחד עם זאת, העובדה שנעשה מאמץ לצמצם את  הגירעון עוד השנה, בין היתר בהקדמת העלאת המסים העקיפים עוד לפני העברת התקציב החדש, משקפת את המחויבות של הממשלה לטפל בבעיה הפיסקאלית.  
 
קיימת חשיבות גדולה לייצר מנגנון מעקב ובקרה על צבר ההתחייבויות העתידיות של הממשלה, כך שיהיו עקביים עם מגבלת ההוצאה. לנושא זה יש משנה חשיבות כדי לוודא שההתנהלות שהביאה אותנו לבעיה שבה אנו מנסים לטפל עכשיו, לא תחזור על עצמה. הצורך הזה מתחדד לנוכח האתגר שצפוי לממשלה בתקציב 2015 – ההתחייבויות לשנת 2015 כבר חורגות מכלל ההוצאה.
 
אנחנו עומדים בפני מציאות תקציבית מאוד מורכבת ואנחנו צריכים להתמודד איתה באומץ. המסר ששלחו לנו חברות הדירוג ביום חמישי האחרון -- שאנחנו מאבדים שליטה על התקציב --היה ידוע ומובן לנו מזה זמן, לפחות מיולי 2012. אנחנו כבר לא יכולים לטעון  שישראל שומרת, באופן עיקבי, על משמעת תקציבית. לכן, למרות שהאוצר עושה מאמץ גדול לגבש תקציב סביר יותר ל-2013 ותקציב טוב ל-2014 , אסור להרפות מהמאמצים. אנחנו צריכים להמשיך ולנסות להפחית את הגירעון ל-2013, אנחנו צריכים להבטיח שנעמוד ביעד הגירעון של 3 אחוזים ל-2014 ואנחנו צריכים כבר עכשיו להתחיל לפעול כדי שנוכל לייצר תקציב הולם –עם גירעון נמוך-- ל-2015 ולשנים שלאחר מכן.