למחקר​

  • כשליש מתלמידי התיכון בישראל לומדים בחינוך המקצועי. המחקר אומד את ההשפעה של חינוך מקצועי לעומת עיוני בתיכון על מגוון משתני תוצאה בהסתמך על פתיחה נרחבת של מגמות מקצועיות ביישובים ערבים במהלך שנות התשעים.
  • פתיחת המגמות המקצועיות הפחיתה את הנשירה מהתיכון ובקרב בנות אף הגדילה את שיעור הניגשות לבחינות הבגרות. עם זאת, היא לא העלתה את שיעור הזכאות לתעודת בגרות.
  • פתיחת המגמות המקצועיות לא השפיעה על רכישת השכלה אקדמית, על התעסוקה ועל השכר של התלמידים בחייהם הבוגרים. שיעור הנשים העוסקות במשלחי יד פקידותיים גדל, בהתאם להרכב המקצועות במגמות שנפתחו.
  • נרשמה ירידה מובהקת בהסתברות של נשים להינשא עד גיל 18, ככל הנראה בשל הגידול בסיכוייהן לסיים 12 שנות לימוד.


בדיון הציבורי קיימת מחלוקת חריפה בנוגע ליתרונות והחסרונות הגלומים בחינוך מקצועי[1] בהיקף נרחב לצד חינוך עיוני. תומכי החינוך המקצועי טוענים כי הוא מגביר את העניין בלימודים בקרב בני נוער שכישוריהם פחות מתאימים ללימודים העיוניים, וכך מסייע בצמצום הנשירה מהלימודים. מתנגדיו טוענים שהוא אינו חושף מספיק את הלומדים למיומנויות כלליות, ולכן אינו מתאים לעולם התעסוקה הנוכחי שבו מתרחשים שינויים טכנולוגיים מהירים; כן הוא עלול לפגוע בסיכויי הניידות החברתית-כלכלית של תלמידיו שלרוב באים מרקע חלש יחסית.


במחקר שנערך על ידי אלעד דה מלאך ונעם זוסמן מחטיבת המחקר בבנק ישראל נאמדה השפעת החינוך המקצועי במגזר הערבי על מגוון משתני תוצאה: נשירה מהתיכון, השתתפות בבחינת הבגרות, זכאות לתעודת בגרות, רכישת השכלה אקדמית, השכר, התעסוקה, גיל הנישואין ועוד. בסיס הנתונים למחקר מסתמך על זיווג של קבצי תלמידים לשנים 19911998, קבצי בגרויות, קבצי שכירים ועצמאים ומפקד האוכלוסין של 2008. כך מתאפשר לבחון את הקשר בין נתיב הלימודים (חינוך מקצועי/ עיוני) של תלמידי התיכון בשנות ה-90 לבין תעסוקתם ושכרם בחייהם הבוגרים.


בעיה נפוצה ביכולת של מחקרים מסוג זה לזהות את ההשפעה הסיבתית של הלימודים בחינוך המקצועי היא שהבחירה ללמוד בו אינה בהכרח מקרית, וייתכן כי היא מתואמת עם מאפיינים נוספים (למשל רקע כלכלי-חברתי וכישורים אישיים) שעלולים להשפיע בפני עצמם על משתני התוצאה של התלמידים ("בעיית הסלקטיביות"). על מנת להתמודד עם בעיה זו המחקר עשה שימוש במעין "ניסוי טבעי" – פתיחה נרחבת של מגמות מקצועיות בתיכונים במהלך שנות התשעים ביישובים ערבים בהם לא היו קודם לכן לימודים מקצועיים או שהם היו בהיקף קטן יחסית. המחקר ערך השוואה של משתני התוצאה בין תלמידים ביישובים אלו (יישובי הטיפול) בתקופה שלפני ואחרי פתיחת המגמות המקצועיות, וכל זאת בהשוואה לתלמידים שהתגוררו ביישובים בהם לא נפתחו מגמות מקצועיות חדשות (יישובי ההשוואה).


בהתבוננות ראשונית וגולמית ניתן לראות ששיעור הנשירה ביישובי הטיפול ירד מאוד לאחר פתיחת המגמות המקצועיות בעוד ששיעור הנשירה ביישובי ההשוואה כמעט ולא ירד (חלק א' באיור). מנגד, לא נמצא שינוי משמעותי בשכר התלמידים בחייהם הבוגרים (חלק ב' באיור).


האמידות שנערכו במחקר מלמדות כי פתיחת המגמות המקצועיות הפחיתה את שיעורי הנשירה בתיכון ב-3—5 נקודות אחוז. מדובר בסדר גודל של 20—35 אחוזים משיעור הנשירה הממוצע של בנות בתקופה החקירה ו-10—15 אחוזים מהשיעור אצל הבנים. בקרב בנות היה גם גידול של 4—7 נקודות אחוז בשיעור הניגשות לבחינות הבגרות. עם זאת, פתיחת המגמות המקצועיות לא העלתה את שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב תלמידי השנתון, ולפי חלק מהאמידות בקרב הבנים היא אף פגעה בשיעור הזכאות.


מרבית האומדנים אינם מצביעים על השפעה מובהקת של פתיחת המגמות בחינוך המקצועי על רכישת השכלה אקדמית, על התעסוקה ועל השכר של התלמידים בחייהם הבוגרים. נרשם גידול משמעותי בשיעור הנשים העוסקות במשלחי יד פקידותיים, ממצא העולה בקנה אחד עם כך שחלק הארי של המגמות המקצועיות שנפתחו היו בתחום זה. לבסוף, נמצאה ירידה מובהקת בהסתברות של נשים להינשא בגיל צעיר, ככל הנראה בשל הגידול בסיכוייהן לסיים 12 שנות לימוד.


משתני תוצאה של התלמידים לפני ואחרי פתיחת המגמות המקצועיות ביישוב1


מקרא.png


א. שיעורי נשירה מהתיכון (מכיתה י' עד כיתה י"ב)

שיעור נשירה.png


 

 

ב. (לוג) שכר ברוטו לחודש עבודה (2014)

שכר ברוטו.png


 





המקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד החינוך ועיבודי המחברים.


עבור יישובי ההשוואה נקבעה שנת פתיחה פיקטיבית הזהה לשנת הפתיחה ביישוב טיפול דומה.





[1] "חינוך מקצועי" מכונה גם "חינוך טכנולוגי".