המצגתנגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג הרצתה ביום ה', ה-6 באוגוסט 2015, בפני פורום מתמחים בבית המשפט העליון בירושלים ביום ה' האחרון. בראשית דבריה התייחסה למצב המאקרו כלכלי במשק, ובהמשך דנה בחוזקות ובאתגרים העומדים בפני המשק הישראלי והתייחסה גם למתווה המתגבש על ידי הצוות הבין-משרדי שעסק בנושא פיתוח מאגרי הגז וחברות הגז. להלן עיקרי דבריה. המצגת אותה הציגה מצורפת.
המשק הישראלי הוא משק פתוח המושפע מאוד מההתפתחויות בחו"ל, מה שבא לידי ביטוי גם בשיעורי הצמיחה במשק, שהם מתואמים מאוד עם אלו שבעולם (שקף 2). ההשפעה של הפעילות בחו"ל באה לידי ביטוי בעיקר דרך הסחר העולמי, אשר משפיע על הביקוש ליצוא הישראלי, הן בסחורות והן בשירותים (שקף 3). יצוא הסחורות נמצא בקיפאון, על רקע הקיפאון בסחר העולמי – הוא ירד מעט ב-2013 והתאושש קלות במהלך 2014. יצוא השירותים לעומת זאת, הפגין ביצועים טובים יותר מאשר הסחר העולמי.
שוק העבודה נמצא במצב טוב (שקף 4) – שיעור האבטלה נמצא ברמות נמוכות מאוד, וזאת לצד מגמה מתמשכת בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, כאשר המצטרפים החדשים נקלטים בתעסוקה, דבר המשתקף במגמת העלייה בשיעור התעסוקה. התפתחות השכר הריאלי למשרת שכיר, מצביעה על עלייה מתונה בשנים האחרונות והאצה בשנה האחרונה (שקף 5).
המדיניות המוניטרית
מדיניות בנק ישראל פועלת להשיג את יעדי בנק ישראל הקבועים בחוק. היעד העיקרי הוא השגת יציבות מחירים, כלומר, עמידה ביעד האינפלציה, ובכפוף לכך, תמיכה ביעדים הכלכליים האחרים, ובראשם צמיחה, ותעסוקה, וכן תמיכה ביציבות הפיננסית. בתקופה האחרונה שיעור האינפלציה מצוי מתחת ליעד, וב-12 החודשים האחרונים המחירים ירדו ב-0.4%, בעיקר עקב ירידת מחירי הדלק והסחורות; לעומת זאת, הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה מצויות בגבולו התחתון של תחום היעד -- 1.0% (שקף 7). מתחילת השנה התרחש גם ייסוף בשער החליפין, שתרם לירידת המחירים, זאת לאחר מספר חודשי פיחות בחודשים האחרונים של שנת 2014 (שקף 8). הייסוף גם מקשה על היכולת של היצואנים הישראלים להתחרות במשק העולמי, ואנו מעריכים ששער החליפין מיוסף ביחס לרמת שווי המשקל. על רקע התפתחויות אלה—המושפעות גם מהתפתחויות הכלכלה העולמית — הפחית בנק ישראל את הריבית, עד לרמה נמוכה היסטורית של 0.1%, ורכש מט"ח (שקף 9).
תמונת התקציב והמצרפים הפיסקליים
בימים האחרונים עוסקת הממשלה בהשלמת בניית התקציב. הצעת התקציב לשנים 2015 ו-2016 שאושרה בממשלה, כוללת יעדי גירעון של 2.9 אחוזי תוצר לכל אחת מהשנים, הגבוהים מאלו המתאימים למשק במצבו הנוכחי, המצוי ברמת פעילות קרובה לפוטנציאל, בשיעורי תעסוקה גבוהים ובשיעור אבטלה נמוך בפרספקטיבה היסטורית (שקף 11). יעדי הגירעון המוצעים אינם תומכים בהמשך הפחתתו של יחס החוב לתוצר (שקף 12). השוואה בינ"ל של נטל המס מראה שנטל המס בישראל נמוך מזה של המדינה הממוצעת ב-OECD, (שקף 13), וגם משקל ההוצאה הציבורית בישראל קטן מהממוצע ב-OECD (שקף 14). ומאחר שההוצאות הביטחון שלנו גבוהות בהרבה מאלה של המדיניות המפתחות, וגם הוצאות הריבית על החוב גבוהות יחסית, ההוצאה האזרחית (ללא הוצאות בטחון וריבית) המתקבלת היא נמוכה מאוד --ישראל היא המדינה במקום הלפני אחרון בהשוואה בינ"ל של ההוצאות האזרחיות (ההוצאות האזרחיות כוללות את השירותים הציבוריים כמו חינוך, בריאות, רווחה ובטחון פנים, וגם את ההוצאות על מנועי הצמיחה ובכללן ההשקעה בתשתיות שמטרתן בין היתר לעודד צמיחה עתידית) (שקף 15).
סוגיה שיש לה השפעות הן בתחום הפיסקאלי בטווח הארוך יותר, והן על יוקר המחייה, הינה מתווה ההסכמות המתגבש בין הצוות הבין-משרדי שעסק בנושא לבין חברות הגז. עמדת בנק ישראל היא כי בנסיבות שנוצרו המתווה החדש נותן מענה סביר לצרכי המשק, ובפרט לצורך לזרז את חיבורו של צינור גז נוסף ולקדם את פיתוח מאגרי לוויתן וכריש-תנין. כדרכו של משא ומתן, המתווה אינו משיג את התוצאה האידיאלית, אך יש בו יתרונות רבים למשק. משום כך, בנק ישראל תומך בעיקרי המתווה ובהתקדמות ליישומו.
המתווה מסדיר מגוון נושאים במשק הגז שהיו נתונים באי-ודאות, ובכך יאפשר אסדרה יציבה יותר של משק הגז, שתקל על קידום המימון והפיתוח של המאגרים, ושתאפשר בסופו של דבר יתירות באספקה ומבנה שוק תחרותי יותר מהנוכחי. המתווה תומך גם בהשגת יעד הממשלה לאפשר את מימושם של חוזי היצוא עם מצרים וירדן משיקולים כלכליים ומדיניים.
לפני אישורו הסופי של המתווה חשוב שייקבעו בו אבני דרך להתקדמות בפיתוח מאגר לוויתן וחיבורו למשק הגז הישראלי, ושיוחלט על הצעדים שיינקטו במידה וקצב הפיתוח לא יהיה בהתאם למוסכם. בפרט חשוב כי אם עיכוב הפיתוח ימנע את היווצרותו של מבנה תחרותי יותר מהנוכחי בשוק הגז יוגדרו מהלכים חלופיים שיקדמו במקרה זה את חיבורם של מאגרי הגז למשק הישראלי באופן המהיר ביותר האפשרי, לצד מנגנון שיגן על הצרכנים בישראל מפני תמחור מונופוליסטי.
הנגידה התייחסה בהמשך הרצאתה גם לנקודות החוזק של המשק הישראלי ולאתגרים הניצבים בפניו (שקפים 17-26).