למצגת
לצפייה בהרצאה בערוץ היוטיוב של בנק ישראלהנגיד ירון החל את דבריו בהצגת תמונת המצב של המשק בהיבטי התוצר, שוק העבודה ומצב העסקים. הנגיד המשיך והציג את תחזית חטיבת המחקר, שתתפרסם במלואה ב-5 ליולי, לפיה מרבית פער התוצר שנגרם עקב משבר הקורונה צפוי להיסגר במהלך שנת 2022.
ירידת התוצר הישראלי עקב המשבר פחותה מאשר במדינות אחרות, אך לא כל מגזרי המשק חזרו לפעילות מלאה. כמו כן, שוק העבודה מציג תמונה מורכבת לפיה שכבות אוכלוסייה מסוימות נפגעו יותר מאחרות, וחלה עלייה קלה בשיעור האבטלה, אך יחד עם זאת התרחשה עלייה בשיעור התעסוקה. מבחינת מצב העסקים, אלו הזעירים הקטנים חוו פגיעה קשה יחסית.
מבחינת תמונת המצב הפיסקלית, הגירעון המבני בישראל בשנת 2020 היה גבוה יחסית למדינות ה-OECD, וזאת בהמשך לרמתו הגבוהה עוד בטרם החל משבר הקורונה. ברקע הדיון על תקציב הממשלה, הוזכר שהן נטל המס והן ההוצאה האזרחית בישראל, אינם גבוהים בישראל בהשוואה לממוצע ב-OECD.
כמו כן, הציג הנגיד את עיקריה של תכנית בנק ישראל להאצת המשק, שפורסמה לפני מספר ימים. התכנית מורכבת מארבעה צירי פעולה אסטרטגיים מומלצים לממשלה, וכוללת גם מסגרת פיסקלית למימונם. הציר הראשון מתמקד בפיתוח ההון האנושי. זהו נושא חשוב ביותר, שכן המשק הישראלי מאופיין בפריון עבודה נמוך, שנובע מחולשה בהון האנושי והפיזי. הדרך להעלאת רמתו של ההון האנושי עוברת בין השאר בצמצום פערי האיכות בחינוך, תוך הרחבת השימוש באמצעי הוראה דיגיטליים ויצירת מנגנוני "לימוד היברידי".
הציר השני עוסק בהשקעות בהון פיסי ותשתיות שונות: אנרגיה, תקשורת, תחבורה ועוד. אלו נושאים חיוניים לסגירת פער פריון העבודה של ישראל אל מול המדינות המפותחות. בין השאר כוללת התכנית גם סדרת המלצות מדיניות בתחום הדיור בישראל והנגיד מנה את חלקן.
הציר השלישי מתייחס לעולם הפיננסי. בין ההמלצות המרכזיות מנה הנגיד את קידום חוק האיגוח. החוק יתרום להגדלת היצע האשראי במשק, ולפיזור יעיל יותר של הסיכונים בו, וכך יוביל בסופו של דבר למחירים נמוכים יותר לצרכן.
הציר הרביעי כולל המלצות לטיוב נתונים ושימוש בטכנולוגיה מתקדמת בשירותי ובפעילות הממשלה. הנגיד ציין כי משבר הקורונה חידד והגביר את הצורך במאגרי מידע ממשלתיים איכותיים ואמינים שיהוו בסיס לקבלת החלטות כלכליות. בין שאר ההמלצות תחת ציר זה ממליץ הבנק לקדם הקלות רגולטוריות ולצמצם בירוקרטיה, בין השאר בתחומי התקינה והייבוא.
הנגיד הדגיש שהעלות הכוללת של הצעדים המופיעים במסמך האסטרטגי מוערכת בכ-3 אחוזי תוצר, בפריסה על פני מספר שנים. ככל שתחליט הממשלה לאמץ את ההמלצות, צפויה השקעה זו להניב פירות משמעותיים בהמשך, שיובילו לשיפור ברמת החיים במשק הישראלי בטווח הארוך ויסייעו להאצת הצמיחה הכלכלית. הערכת בנק ישראל היא שמדובר על תשואה בסדרי גודל של 15-17 אחוזי תוצר בעשרים השנים הבאות. הנגיד ציין שהמימון לצעדים המפורטים בתכנית הבנק עובר דרך שמירה על אחריות פיסקלית, דבר הדורש צמצום של אחוז מהגירעון המבני הגבוה הנוכחי. חשוב לציין שהשקעה ממשלתית ברת קיימא, שלא תוביל להתבדרות יחס החוב לתוצר דורשת קונסולידציה כלשהי, שתכלול בהמשך, אך לא כעת, תמהיל של העלאת מיסים והגדלת החוב. כדי לממן חלק מהרפורמות, תידרש העלאת מיסים כלשהי, ועל הממשלה להחליט על התמהיל המדויק שבין הגדלת חוב והעלאת מיסים. בנאום הוזכרה גם התייחסותה של חברת הדירוג S&P לחשיבותה של התכנסות יחס החוב לתוצר במשק הישראלי לסביבה של 80% ועל ההשפעה האפשרית על דירוג האשראי של ישראל.
הנגיד סיכם את דבריו בכך שעל הממשלה לבצע ניווט מושכל במדיניות הכלכלית שתוביל. הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, והן בין הצורך לקדם השקעות חיוניות במשק לבין השמירה על מסגרת פיסקלית אחראית. הנגיד הציג שתי המלצות מרכזיות: הראשונה היא שרצוי לא להעלות מיסים או להפעיל ריסון תקציבי ב-2021 וב-2022, מלבד התאמות נקודתיות ככל שיידרשו, אך גם להימנע מהחלטות שיגדילו את הגירעון המבני. השנייה היא שנדרש לפעול כבר היום לתכנון ההשקעות השונות במשק כדי לתמוך בצמיחה ארוכת טווח תוך מימון ההשקעות וביצוען בתמהיל של מיסים, הפחתת הוצאות אחרות וחוב החל מ-2023.