12.07.04 הפער בין תשואות המק''מ לטווחים השונים לריבית בנק ישראל ומשמעותו
מהמחלקה המוניטרית בבנק ישראל נמסר, כי במחצית הראשונה של שנת 2004 התרחב הפער בין תשואת המק''מ לשנה לבין ריבית בנק ישראל וביוני 2004 הגיע ל-0.7 נקודות האחוז. זאת, בהשוואה לפער שלילי של כ-0.5 נקודות אחוז בדצמבר 2003. במקביל, הפער בין תשואת המק''מ ל-3 חודשים לריבית בנק ישראל הצטמצם עד לכ-0.1- נקודות האחוז. זאת, בהשוואה לפער שלילי של כ-0.5 נקודות אחוז בדצמבר 2003. במחלקה המוניטרית מסבירים, כי מהפער בין תשואת המק"מ לריבית בנק ישראל ניתן ללמוד על ציפיות השוק לשינויים העתידיים של הריבית השקלית בטווח הקצר. מידע זה חשוב ונלקח בחשבון ע"י בנק ישראל בבואו לגבש את מדיניות הריבית על בסיס מכלול הנתונים הרלוונטיים – כמו הערכות להתפתחות האינפלציה העתידית. חשיבותו של הפער בין תשואת המק"מ לריבית בנק ישראל היא בכך שהוא משקף מידע חשוב של שוק הכספים לגבי הדרך שבה הוא מעריך מדיניות זו. כך, ככל שהפער הזה גדול יותר – במיוחד בהתבסס על מק"מ לטווח קצר – כך השוק צופה שריבית בנק ישראל הנוכחית צפויה לעלות או לרדת בטווח הקצר (תלוי בכיוונו של הפער) או, במילים אחרות, שרמתה הנוכחית של הריבית השקלית הקצרה אינה עקבית עם יציבות המחירים. במחצית הראשונה של 2003 היה הפער הממוצע בין תשואות המק"מ ל-3 חודשים ולשנה לריבית בנק ישראל כ-1.4 וכ-1 נקודות אחוז, בהתאמה. הדבר שיקף את ציפיות השוק להמשך תהליך הפחתת הריבית שבנק ישראל החל. במחצית השנייה של אותה השנה התמתן הפער והגיע לכ-1 וכ-0.7 נקודות אחוז, בהתאמה. דבר אשר הצביע, ככל הנראה, על ציפיות לכך שתהליך הפחתת הריבית מתקרב לידי מיצוי. כאמור, במחצית הראשונה של השנה, הצטמצם כמעט כליל הפער בין תשואת המק"מ ל-3 חודשים לריבית בנק ישראל ובמקביל הפך הפער בין תשואת המק"מ לשנה לריבית בנק ישראל לחיובי ואף התרחב – מה שמצביע על ציפיות לאי-שינוי בריבית בטווח הקרוב ואף להעלאתה. ראוי לציין בהקשר זה, כי היישום ההדרגתי בשוק המק"מ של הרפורמה במס הכנסה על יחידים השפיעה בשנת 2003 על תשואות המק"מ והדבר חייב להילקח בחשבון לגבי הפרשנות של הפער ביניהן לבין ריבית בנק ישראל. במחלקה המוניטרית מציינים, כי הפיתוח וההתרחבות של שוק המק''מ, במיוחד לאחר הסרת התקרה עליו בסוף שנת 2001 - מאפשרים לבנק ישראל לקבל משוק הכספים היזון חוזר יום-יומי לגבי מדיניות הריבית – באמצעות הפערים בין תשואות המק"מ לריבית בנק ישראל. לאחר הסרת תקרת המק''מ בסוף 2001, החל בנק ישראל לנהל את מדיניות הריבית בצורה משמעותית יותר על בסיס פעולות בשוק המק"מ – שהינו נכס סחיר - ופחות באמצעות פיקדונות הבנקים בבנק ישראל שאינם סחירים. יתרת המק"מ הנסחרת בשוק עלתה, כתוצאה מכך, מכ- 34.1 מליארד ₪ בסוף שנת 2001 לכ- 63.7 מליארד ₪ ביוני 2004. בנוסף, החל בנק ישראל במארס 2004 לבצע עסקאות מסוג "ריפו" במק'ם מול התאגידים הבנקאיים וחברי הבורסה לניירות ערך – עסקאות בהן רוכשי המק"מ מבנק ישראל מתחייבים למכור אותו בחזרה במועד ובמחיר הנקבעים מראש. מדובר במכשיר מאד סחיר בשוקי ההון הבינלאומיים המשמש בנקים מרכזים רבים בעולם בניהול מדיניות הריבית. כמו כן, בנק ישראל גיבש הצעת חוק שתסדיר את התשתית החוקית לביצוע עסקאות כאלה. צעדים אלה מהווים חולייה נוספת בתהליך שמוביל בנק ישראל לאורך שנים לשכלולו של שוק המק''מ ולשיפורו של מנגנון התמסורת בין ריבית בנק ישראל למערך הריביות במשק.
|
הפער בין תשואות המק"מ לטווחים השונים לריבית בנק ישראל ומשמעותו
הפער בין תשואות המק"מ לטווחים השונים לריבית בנק ישראל ומשמעותו
12/07/2004