לסקירה המלאה- המשק הישראלי נכנס למשבר הקורונה עם יחס חוב תוצר נמוך, אך גם עם גירעון מבני גבוה, שגדל בהתמדה משנת 2015 ויוביל לעליה מתמשכת ביחס החוב גם בתום המשבר.
- הממשלה אישרה במהלך שנת 2020 רשת ביטחון מקיפה וזמנית לעסקים ולעובדים; עלותה בפועל בשנת 2021 תיקבע בהתאם למצב המשק והתחלואה.
- אי-הוודאות לגבי התפתחות התחלואה והשפעתה על הפעילות הכלכלית במחצית הראשונה של 2021 מייצרת שונות גדולה באומדני הגירעון, החוב והאבטלה לשנתיים הקרובות, ואלו משפיעים במידה רבה גם על תוואי החוב בשנים שלאחר מכן ועל מתווה המדיניות הרצוי אחרי שנת 2021.
- בבסיס התחזית הפיסקלית עומדים שני התרחישים המקרו-כלכליים של חטיבת המחקר שפורסמו באוקטובר 2020 עם התאמות קלות המשקפות עדכוני נתונים מאז הפרסום, ובפרט התאמה לאומדני החשבונאות הלאומית לרביע השלישי שפרסמה הלמ"ס. התאמות אלו קירבו את תחזית הצמיחה בשנת 2020 לזו של תרחיש השליטה, אך השפעתן על התחזיות לשנים הקרובות אינה מהותית.
- חזרה למתווה יורד של יחס החוב לתוצר תחייב צעדי ריסון פיסקליים בהיקף ניכר. יישום מוקדם שלהם עלול לפגוע בהתאוששות מהמשבר בשלב בו שיעורי האבטלה ופער התוצר יהיו עדיין גבוהים.
- על רקע אי-הוודאות מומלץ לאשר בהקדם תקציב לשנת 2021, כדי להימנע מריסון פיסקלי לא מתוכנן ומהמגבלות וקשיי התכנון הנובעים מפעולה עם תקציב המשכי, ולאמץ את העקרונות הבאים בתקציב 2021:
1. ההוצאות "הרגילות" יופרדו מההוצאות הישירות הנובעות מההתמודדות עם נגיף הקורונה. הראשונות ייקבעו על בסיס תקרת ההוצאות הקיימת, והוצאות "הקורונה" על בסיס רשת הביטחון ותקציבי הסיוע שכבר אושרו. תוספות יינתנו רק אם תידרש הארכה של רשת הביטחון בשל מצב האבטלה והפעילות העסקית.
2. הממשלה תימנע מהפחתת שיעורי המס ללא הפחתה מקבילה של ההוצאות. הגירעון ייגזר מההוצאות בפועל ומההכנסות שיתממשו כתוצאה מהמצב הכלכלי.
3. הממשלה תימנע מביצוע ההתאמות לתקציבי השנים שאחרי 2021, הנדרשות לפי כלל הנומרטור, אך "תחסום" החלטות חדשות המגדילות אותם.
4. המסגרת התקציבית הרב-שנתית לשנים שאחרי 2021 תיקבע רק בעת אישור תקציב 2022 – בקיץ 2021.
5. בתקציב 2022 יעוגן מתווה הפחתת החוב באמצעות תקרת "הוצאה מותאמת" הקובעת תקציב כולל להגדלת ההוצאות ולשינויים בשיעורי המס, ומאפשרת תחלופה ביניהם. תקרה זו תחליף את מגבלת ההוצאה הקיימת.
- האצת הצמיחה במשק בטווח הבינוני והארוך דורשת השקעות ניכרות בתשתיות ובהון אנושי, לצד רפורמות ברגולציה ובמגזר הציבורי. עליית יחס החוב מחדדת את הצורך לממן חלק ניכר מעלות התכנית באמצעות הפחתת הוצאות אחרות, העלאת שיעורי המס וביטול הטבות מס.