• יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל עלתה ברביע השני של שנת 2020 בכ-47 מיליארדי דולרים (9.9%) ועמדה בסוף יוני על 523 מיליארדים. העלייה ביתרה נבעה ברובה מעלייה חדה במחירי הנכסים בתיק ני"ע בחו"ל (22.3 מיליארדים), בעיקר בהון מניות. כמו כן, נרשם ברביע השני גידול בנכסי הרזרבה (16.5 מיליארדים) והשקעות בני"ע סחירים (11.7 מיליארדים) שקוזזו בחלקם על ידי משיכות מפיקדונות בחו"ל של בנקים ישראליים.
  • יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל עלתה במהלך הרביע השני בכ-33 מיליארדי דולרים (10.1%) ועמדה בסופו על 358 מיליארדים. העלייה ביתרה נבעה בעיקר מעליות במחירי המניות הישראליות שמחזיקים תושבי חוץ (17.5 מיליארדים) ומהשקעות של תושבי חוץ באג"ח במטבע חוץ של ממשלת ישראל (12.5 מיליארדים) .
  • ברביע השני תושבי חוץ רכשו חברה הישראלית מענף תעשיית המוליכים למחצה – השקעה ישירה בהיקף של כ-6 מיליארדי דולרים. מאחר שברוב מניות החברה (טרם רכישתה) החזיקו משקיעים פיננסיים זרים, יבוא ההון בגין השקעה זו קוזז ברובו במימוש השקעות פיננסיות של תושבי חוץ במניות ולא השפיע על השוק המקומי.
  • עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל עלה במהלך הרביע השני בכ-14.5 מיליארדי דולרים (9.6%) ועמד בסופו על 165 מיליארדים.
  • עודף הנכסים על ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד (החוב חיצוני השלילי נטו), עלה במהלך הרביע השני בכ-12 מיליארדי דולרים (7.1%) ועמד בסופו על 180 מיליארדים.
  • היחס שבין החוב החיצוני ברוטו לתמ"ג עלה במהלך הרביע השני ב-2.8 נקודות האחוז ועמד בסוף יוני על 29.1%. העלייה ביחס החוב לתוצר שיקפה את הגידול ביתרת החוב החיצוני לעומת ההתכווצות בתוצר (במונחים דולריים).​