• יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל עלתה ברביע השלישי של שנת 2019 בכ-3.7 מיליארדי דולרים (0.8%) ועמדה בסוף ספטמבר על כ-470 מיליארדי דולרים. העלייה ביתרה נבעה מזרם השקעות ישירות של תושבי ישראל בחו"ל והשקעות בתיק ני"ע בחו"ל ומעלייה במחירי ני"ע שמחזיקים תושבי ישראל.

 

  • יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל עלתה במהלך הרביע השלישי בכ-0.3 מיליארדי דולרים (0.1%) ועמדה בסוף ספטמבר על כ-320 מיליארדים. עיקר העלייה נבעה מזרם השקעות ישירות של תושבי חוץ בישראל ומהשקעות בתיק לניירות ערך (בעיקר באג"ח). השקעות אלה קוזזו בחלקן ע"י מימושים בהשקעות אחרות וירידת מחירים של המניות הישראליות המוחזקות על ידי תושבי חוץ.

 

  • עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל עלה במהלך הרביע השלישי ב-3.4 מיליארדי דולרים (2.3%) ועמד בסוף ספטמבר על כ-150 מיליארדים. העלייה בעודף הנכסים התרחשה כתוצאה מעלייה ביתרת הנכסים בהיקף גדול יותר מהעלייה ביתרת ההתחייבויות.

 

  • עודף הנכסים על ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד (החוב חיצוני השלילי נטו), ירד במהלך הרביע השלישי ב- 1.5 מיליארדי דולרים (0.9%) והגיע בסוף ספטמבר לרמה של 162 מיליארדי דולרים.

 

  • היחס שבין החוב החיצוני ברוטו לתמ"ג ירד במהלך הרביע השלישי ב-0.4 נקודות האחוז ועמד בסוף ספטמבר על 25.6%. הירידה ביחס החוב לתוצר שיקפה שיעור גידול נמוך יותר ביתרת החוב החיצוני בהשוואה לשיעור הגידול בתוצר.​

 

 

​​