"על אף שהנשים ניפצו את תקרת הזכוכית בעולמות הבנקאות והפיננסים בשנים האחרונות, נשים רבות עדיין אינן עצמאיות פיננסיות" כך אמרה היום המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, בכנס שהתקיים באוניברסיטה העברית בירושלים לרגל יום האישה הבינלאומי תחת הכותרת "עצמאות כלכלית = העצמה נשית".

בכנס השתתפו גם לילך אשר-טופילסקי – מנכ"לית קבוצת דיסקונט, תמר יסעור – ראש החטיבה לבנקאות דיגיטלית בבנק לאומי, ח"כ מירב מיכאלי, פרופ' תמר זילבר מביה"ס למנהל עסקים ומרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטה העברית, והגב' בילי שפירא – סגן נשיא ומנכ"לית האוניברסיטה העברית.

חוסר עצמאותן הכלכלית של נשים רבות בא לידי ביטוי בכך שהן אינן לוקחות אחריות אישית ונוקטות פעולות לניהול שוטף ושיפור המצב הפיננסי שלהן ושל בני משפחתן. המפקחת ציינה, לדוגמה, שמקרב הפונים ליחידה לפניות הציבור של הפיקוח על הבנקים בשנים 2014-2016, 64% מהפונים היו גברים לעומת 36% נשים בלבד -  אינדיקציה לכך שבמשקי בית רבים, הגבר הוא זה שמנהל את חשבון הבנק.

"לכל אלו שאינן מנהלות את חשבון הבנק שלהן באופן עצמאי אני קוראת להפסיק לפחד ולהתחיל לנהל" ציינה בר, "ניהול חשבון הבנק כיום קל מתמיד בזכות האמצעים הדיגיטליים: האפליקציה, האינטרנט והמכשירים האוטומטיים המאפשרים לבצע לבד את כל הפעולות הבסיסיות. כל טלפון נייד היום, בזכות האפליקציות, הוא מעין סניף בנק המאפשר לכל אחת ואחד לשלוט באופן יומיומי במצב הפיננסי, בכל החשבונות, לדבר עם פקיד באמצעות צ'ט, להפקיד צ'ק, לבצע העברה בנקאית, לקחת הלוואה, לסגור פיקדון, לקבל התראות המסייעות בניהול ושליטה פיננסית ועוד".

בדבריה בכנס התייחסה בר למצב קיצון של נשים שאינן עצמאיות כלכלית ולא מבחירה. נשים אלו חוות אלימות כלכלית הבאה לידי ביטוי בנטילת כספה של האישה, ניהולה דרך הענקת קצבה חודשית מוגבלת במזומן, יצירת אווירת איום תמידית שמקורה "במשבר כלכלי", העברת נכסים משותפים על ידי בן הזוג ללא ידיעת האישה ופעמים רבות אף מניעת האפשרות שלה לצאת לעבודה.

בר הציגה את הפעילות שהוביל הפיקוח על הבנקים בשנה האחרונה ובוצעה יחד עם איגוד הבנקים והבנקים אשר מטרתה היא לסייע לאוכלוסיית נשים שחווה אלימות כלכלית. הפעילות, נערכה מתוך תפיסה של הפיקוח לגבי הצורך לקדם עצמאות של נשים והיא התקיימה במקלטים לנשים מוכות ובדירות מעבר המשמשות נשים מוכות.

במסגרת היוזמה גובשה אמנת "זמינות בנקאית" - תכנית אשר מטרתה לסייע לנשים מוכות לצאת לדרך כלכלית חדשה ועצמאית. ליוזמה היו שותפים איגוד הבנקים, כל הבנקים בישראל, ארגונים חברתיים ומנהלות המקלטים לנשים מוכות.

התכנית בנויה מ- 5 שלבים, כאשר כל בנק הגדיר איש קשר ייעודי שילווה נשים שנכנסות למקלט לנשים מוכות. תפקידו של איש הקשר הוא לנסות לסייע באופן הבא:

       1.       הענקת טיפול כלכלי מהיר שמטרתו למנוע מהבעל האלים פגיעה באישה.

       2.       הקפאת החשבון המשותף ופתיחת חשבון חדש לאישה.

       3.       חלוקת חובות בין האישה לבעל האלים.

       4.       השהיית הליכים בהוצאה לפועל והשהיית ריבית פיגורים למשך שנה וחצי.

       5.       ליווי וחינוך פיננסי להבנת החלופות העומדות בפני האישה.

התכנית, אשר החלה לפני שנה, הוכיחה עצמה כאפקטיבית ביותר לפי עדות מנהלות המקלטים לנשים מוכות, ובסיועה החליטו נשים רבות לחזור לשוק העבודה כאשר הבנקים מחקו חלק משמעותי מהחוב שהושת על אותן נשים על-ידי בן זוגן המכה, שלא בידיעתן.

את דבריה סיימה בר בקריאה לכול הנשים באשר הן לרכוש כישורים וידע בנושאים כלכליים, לשאוף רחוק כי כל אחת יכולה ולהיות עצמאיות בתחום הפיננסי.