המסחר בשוק מטבע החוץ ברביע השני של שנת 2019

במהלך הרביע השני התחזק השקל מול הדולר בשיעור של כ- 1.8% והתחזק מול האירו בשיעור של 0.4%.

30/07/2019

התפתחות שער החליפין – התחזקות השקל מול הדולר במקביל להיחלשות הדולר בעולם

במהלך הרביע השני התחזק השקל מול הדולר בשיעור של כ- 1.8% והתחזק מול האירו בשיעור של 0.4%.

מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל בשער החליפין הנומינאלי האפקטיבי, התחזק השקל ב- 1.6%.

בשערו של הדולר מול מטבעות עיקריים (תרשים 2) נרשמה מגמת היחלשות ברביע השני - הדולר נחלש בכ- 1.4% מול האירו, ב- 2.9% מול היין היפני וב- 2.1% מול הפרנק השוויצרי; מנגד התחזק הדולר ב-2.8% מול הפאונד הבריטי.

תנודתיות שע"ח – יציבות בסטיית התקן בפועל במקביל לירידה בסטיית התקן הגלומה

סטיית התקן של השינוי בשער החליפין שקל/דולר – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין – נותרה יציבה ברביע השני ועמדה על 5.1% בסוף יוני.

רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה במסחר באופציות על שקל/דולר "מעבר לדלפק" ירדה ב- 0.1 נקודות אחוז ברביע השני ועמדה על 7.2% בסוף יוני.

סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים ומפותחים ירדה ועמדה בסוף הרביע השני על 9.2% ו- 6.3% בהתאמה, בהשוואה ל- 9.5% ו- 7.6% בסוף רביע קודם. (ראה תרשים 4).

סטיית התקן הגלומה במסחר באופציות על שער החליפין מייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין.

פעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח[1]

ברביע השני של שנת 2019 ניכרת בשוק מטבע החוץ התמתנות בפעילות נטו בכל המגזרים, בהשוואה לרביע הקודם. אומדן לפעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח מעלה כי במהלך הרביע השני נרשמו מכירות מט"ח נטו ע"י הגופים המוסדיים (קרנות פנסיה, קופ"ג וחברות ביטוח) בהיקף של 1.1 מיליארדי דולרים; מנגד נרשמו רכישות מט"ח נטו של כ-2.2 מיליארדי דולרים על ידי המגזר העסקי, ושל כ-0.4 מיליארדים על ידי המגזר הפיננסי.

מתחילת השנה תושבי חוץ והגופים המוסדיים מכרו מט"ח נטו בהיקף של 2.2 ו- 4.9 מיליארדי דולרים בהתאמה, מנגד המגזר העסקי רכש סך של 7.8 מיליארדי דולרים נטו.

בנק ישראל לא התערב במסחר במטבע חוץ באופן משמעותי מתחילת השנה.

להודעה במלואה, כולל גרפים ונתונים