התפתחות שער החליפין – החלשות השקל לצד מגמה מעורבת של הדולר בעולם.
במהלך הרביע הראשון, בניגוד למגמה ארוכת הטווח, נחלש השקל מול הדולר והאירו בשיעור של כ-2.1% ו-0.1% בהתאמה.
כמו כן, נחלש השקל ב- 0.6% מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל במדד שער החליפין הנומינאלי האפקטיבי.
בשערו של הדולר מול מטבעות עיקריים (תרשים 2) נרשמה מגמה מעורבת במהלך הרביע - הדולר התחזק בכ- 2% מול האירו ובכ-5.9% מול היין היפני. מנגד, הדולר נחלש ב- 2.9% מול הדולר האוסטרלי וכ- 1.6% מול הדולר הקנדי.
תנודתיות שע"ח – עלייה בסטיית התקן בפועל ובסטיית התקן הגלומה
סטיית התקן של השינוי בשער החליפין שקל/דולר – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין –המשיכה לעלות במהלך הרביע לרמה ממוצעת של 8.5%.
סטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל/דולר הנסחרות "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין – עלתה בכ-1.6 נקודות אחוז במהלך הרביע, ורמתה הממוצעת עמדה על כ – 8.1%.
רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים עמדה בסוף הרביע על 12.6%, עליה של 0.8 נקודות האחוז בהשוואה לרביע הקודם. רמתה הממוצעת של סטיית תקן זו בשווקים מפותחים עמדה במהלך הרביע על 7.5%, עליה של כחצי נקודת האחוז בהשוואה לרביע הקודם (תרשים 4).
פעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח[1]
אומדן לפעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח מעלה כי במהלך הרביע הראשון הגופים המוסדיים (קרנות פנסיה, קופ"ג וחברות ביטוח) פעלו בכיוון הפוך למגמתם מזה שנתיים ורכשו מט"ח נטו בהיקף של כ-12.4 מיליארד דולר. מנגד, המגזר העסקי מכר מט"ח נטו בהיקף של כ-7 מיליארד דולר, ותושבי חוץ, בהתאם למגמה ארוכת הטווח, מכרו מט"ח נטו בהיקף של כ-5.1 מיליארדי דולרים.
נפחי מסחר – לוחות ותרשימים
נפח המסחר מול מערכת הבנקאות המקומית[2]
נפח המסחר היומי הממוצע עלה במהלך הרביע בכ-3.8% לרמה של כ-10.7 מיליארדי דולרים, כאשר עיקר העלייה נובעת מגידול בנפח המסחר היומי בעסקאות המרה.
חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר מול מערכת הבנקאות המקומית (עסקאות המרה, עסקאות באופציות ועסקאות החלף) ירד בכ- 0.5 נקודות האחוז ועמד בסוף הרביע הראשון על כ- 44.6%.
|
|
אומדן של נפח המסחר הכולל[3] - מערכת הבנקאות המקומית ומדווחים זרים
מאמידת הפעילות הכוללת בעסקאות מול השקל המשתקפת בדיווחי מערכת הבנקאות המקומית ומדווחים זרים עולה כי חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר בעסקאות המרה (ללא עסקאות החלף ואופציות) עמד ברביע הראשון על 77%, כאשר המסחר בין זרים מהווה 63% מהנפח, שעמד על ממוצע יומי של 8.7 מיליארדי דולרים.
להודעה המלאה כולל גרפים ונתונים
גרפים ונתונים שוק מטח.xlsx[1] המגזרים העיקריים המוצגים אינם מהווים את כל השוק - למידע נוסף ראה את "מערכת הנתונים על פעילות השוק שקל/מטבע חוץ" בפרסום "מבט סטטיסטי", 2018
https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/Documents/MabatStat2018/shekel.pdf
[2] החל משנת 2020, הנתונים לא כוללים סניפים של בנקים זרים בישראל.
[3] נפח המסחר הכולל הוא אומדן לפעילות הכוללת בעסקאות מול השקל, מבוסס על דיווחים של מערכת הבנקאות המקומית ושל מדווחים זרים.