במהלך הרביע הראשון נחלש השקל מול הדולר בשיעור של כ-3.2%, במקביל להיחלשות השקל מול האירו בכ- 0.6%, מנגד, השקל התחזק בכ- 18% מול הרובל הרוסי ובכ- 3.6% מול הפאונד הבריטי.

מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל בשער החליפין הנומינאלי האפקטיבי, התחזק השקל ב- 0.8%.

על רקע משבר הקורונה, נרשמה מגמת התחזקות בשערו של הדולר מול מטבעות עיקריים (תרשים 2) במהלך הרביע - הדולר התחזק בכ- 2.6% מול האירו, וב- 6.9% מול הפאונד הבריטי.

תנודתיות שע"ח –עלייה חדה בסטיית התקן בפועל ובסטיית התקן הגלומה על רקע משבר הקורונה

סטיית התקן של השינוי בשער החליפין שקל/דולר – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין – עלתה במהלך הרביע הראשון של שנת 2020, ועמדה בסוף התקופה על 28.9%, עלייה של כ- 24 נקודות האחוז בהשוואה ברמתה בסוף הרביע הרביעי של שנת 2019 (ראה תרשים 3).

סטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל/דולר הנסחרות "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין – עלתה אף היא במהלך הרביע, ורמתה בסוף התקופה עמדה על 9.5%, עלייה של 4.2 נקודות האחוז בהשוואה לרמתה בסוף שנת 2019.

סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים ומפותחים עמדה בסוף הרביע על 13.7% ו- 11.3% בהתאמה, עלייה של 6.1 ו- 5.8 נקודות אחוז בהתאמה בהשוואה לרמתן בסוף שנת 2019 (ראה תרשים 4).​