התפתחות שער החליפין – היחלשות השקל מול הדולר, במקביל להתחזקות הדולר בעולם.
במהלך חודש מאי נחלש השקל מול הדולר בשיעור של כ- 2.4% ונחלש מול האירו בשיעור של 0.5%.
מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל בשער החליפין הנומינאלי האפקטיבי, השקל נחלש בכ- 0.9%.
בעולם, התחזק הדולר משמעותית במאי מול רוב המטבעות בכלל זה ב- 1.8% מול האירו, ב- 2.4% מול הפרנק השוויצרי, ו- בכ- 2.6% מול הין היפני; מנגד נחלש הדולר ב-0.3% מול הפאונד הבריטי.
תנודתיות שע"ח –עליה בסטיית התקן בפועל לעומת ירידה בסטיית התקן הגלומה.
סטיית התקן של השינוי בשער החליפין שקל/דולר – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין – עלתה החודש בכ- 1.2 נקודות האחוז ועמדה בסוף חודש מאי על 6.5%.
רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה במסחר באופציות על שקל/דולר "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין, ירדה החודש בכ-0.5 נקודת אחוז ועמדה בסוף מאי על 7.9%.
סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים עלתה מעט ועמדה בחודש מאי על 10.9%, בהשוואה
ל- 10.8% בחודש אפריל. לעומת זאת, סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מפותחים ירדה ועמדה בסוף חודש מאי על 11.1%, בהשוואה ל- 11.6% בחודש אפריל. (ראה תרשים 4).
נפח המסחר בשוק המט"ח– עליה בנפח המסחר היומי הממוצע במקביל לירידה בחלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל.
נפח המסחר הכולל במטבע חוץ בחודש מאי הסתכם בכ-151 מיליארדי דולרים, בהשוואה לכ-136 מיליארדים בחודש אפריל. נפח המסחר היומי הממוצע עלה בכ-6% ועמד על 7.6 מיליארדי דולרים ביום.
נפח המסחר בעסקות המרה (עסקות ספוט ועסקות פורוורד) הסתכם בחודש מאי בכ-34 מיליארדי דולרים. הממוצע היומי של נפח המסחר בעסקאות המרה עלה במאי בכ-6% בהשוואה לחודש אפריל.
נפח המסחר באופציות למט"ח "מעבר לדלפק" (אופציות שלא נסחרות בבורסה לני"ע) הסתכם בחודש מאי ב- 5.2 מיליארדי דולרים. הממוצע היומי בחודש מאי ירד ב- 17% בהשוואה לאפריל ועמד על כ- 260 מיליוני דולרים.
נפח המסחר בעסקות החלף הסתכם במאי בכ- 112 מיליארדי דולרים, בהשוואה ל-100 מיליארדים באפריל. הממוצע היומי של נפח המסחר בעסקות החלף עלה בכ-7% מחודש שעבר ועמד על 5.6 מיליארדי דולרים ביום.
חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל (עסקות המרה, עסקות באופציות ועסקות החלף) ירד בכ-6 נקודות האחוז ועמד בסוף חודש מאי על כ- 27.5%. הירידה נבעה מקיטון בהיקף הפעילות של תושבי חוץ בעסקאות החלף ועסקאות באופציות.