המדד הושפע החודש לטובה מעליות במדד הייצור התעשייתי (אוקטובר), מדד הפדיון בשירותים (אוקטובר), יבוא מוצרי הצריכה (נובמבר), יבוא התשומות לייצור (נובמבר) ויצוא השירותים (ספטמבר) . גם שיעור המשרות הפנויות בנובמבר עלה מעט, ונותר ברמת שיא המשקפת את המשך הרצון של המעסיקים להרחיב את הפעילות בעקבות פתיחת המשק.
לעומת זאת, הירידות בהתחלות הבנייה (ספטמבר) וביצוא סחורות (נובמבר) השפיעו שלילית על המדד. משרות השכיר (ספטמבר) ומדד הפדיון במסחר הקמעונאי (אוקטובר) נותרו בקירוב ללא שינוי.
נתוני המדד לחודשים אוקטובר ומאי-יוני ירדו לאור עדכוני נתונים, בין השאר נתוני התחלות הבנייה ויבוא מוצרי הצריכה(לוח 1). לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.
לנוכח ייחודו של המשבר והקשיים במדידה המתלווים אליו, אין להסיק מהשינויים במדד לגבי העוצמה המדויקת של השינויים בפעילות.
הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור: https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/ind.aspx
לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב
|
עדכון משולב (באחוזים) |
נתון קודם |
נתון חדש |
|
נובמבר |
|
0.16 |
|
אוקטובר |
0.25 |
0.13 |
|
ספטמבר |
0.05 |
0.07 |
|
אוגוסט |
0.16 |
0.16 |
|
יולי |
0.1 |
0.08 |
|
יוני |
0.37 |
0.3 |
לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים
(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)
|
|
נובמבר |
אוקטובר |
ספטמבר |
אוגוסט |
|
מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה) |
|
0.7 |
1.5 |
-2.8 |
|
מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי) |
|
1.1 |
1.7 |
3.2 |
|
מדד הפדיון במסחר הקמעונאי |
|
-0.1 |
0.9 |
3.5 |
|
יבוא מוצרי הצריכה1 |
2.7 |
-2.2 |
3.9 |
2.5 |
|
יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)1 |
2.1 |
-0.9 |
3.0 |
6.3 |
|
יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1] |
-3.2 |
2.9 |
-2.9 |
0.3 |
|
יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2] |
|
|
0.5 |
0.1 |
|
משרות השכיר – במגזר הפרטי |
|
|
-0.1 |
0.8 |
|
שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3] |
5.0 |
5.0 |
4.9 |
4.8 |
|
התחלות הבנייה[4] |
|
|
-7.0 |
|
[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).
[2] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.
[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.
[4] מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).