המדד המשולב לחודש ינואר עלה בשיעור מתון של 0.12 אחוזים, בעיצומו של הגל החמישי (גל האומיקרון) של נגיף הקורונה. נתון זה נמוך בשיעור ניכר מאלו שנרשמו בחודשים אוקטובר ונובמבר, לפני תחילת הגל החמישי. המדד הושפע החודש לטובה מעליית מדד הייצור התעשייתי (דצמבר), יבוא מוצרי הצריכה (ינואר), יבוא התשומות לייצור (ינואר) ומשרות השכיר (נובמבר). שיעור המשרות הפנויות בינואר נותר ברמת שיא המשקפת את המשך הרצון של המעסיקים להרחיב את הפעילות בעקבות פתיחת המשק. לעומת זאת, מדד הפדיון בשירותים (דצמבר), מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (דצמבר), יצוא הסחורות (ינואר) ויצוא השירותים (נובמבר) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.

העדכון מעלה של נתוני אוגוסט-נובמבר נבע, במידה רבה, מצמיחת התוצר ברביע הרביעי של 2021 שהייתה גבוהה מההערכות המוקדמות ומעדכונים מעלה בצמיחת התוצר ביתר הרביעים של 2021. לוח 1 מציג את העדכונים לאחור במדד. לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.

לנוכח ייחודו של המשבר והקשיים במדידה המתלווים אליו, אין להסיק מהשינויים במדד לגבי העוצמה המדויקת של השינויים בפעילות.

הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור: https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/ind.aspx

לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

עדכון משולב (באחוזים)

נתון קודם

נתון חדש

ינואר

 

0.12

דצמבר

0.05-

0.1-

נובמבר

0.10

0.46

אוקטובר

0.14

0.61

ספטמבר

0.10

0.17

אוגוסט

0.16

0.23

 

לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים

(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)

 

ינואר

דצמבר

נובמבר

אוקטובר

מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה)

 

5.8

-4.1

1.2

מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי)

 

-4.1

2.0

1.3

מדד הפדיון במסחר הקמעונאי

 

-0.2

-1.3

-0.1

יבוא מוצרי הצריכה1

6.2

-2.6

2.4

-2.3

יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)1

6.4

0.3

2.3

-0.1

יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1]

-4.9

-1.5

0.8

5.0

יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2]

 

 

-0.1

0.4

משרות השכיר – במגזר הפרטי

 

 

1.2

0.8

שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3]

4.9

5.0

5.0

5.0

התחלות הבנייה[4]

 

 

 

 

 


[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).

[2] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.

[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.

[4] מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).

 ​