המדד המשולב למצב המשק עלה בחודש אפריל 2021 ב-0.25%, וזאת על רקע ביטול רוב המגבלות להתמודדות עם נגיף הקורונה בחודשים האחרונים והרחבת הפעילות הכלכלית במשק כתוצאה מכך (לוח 1). שינויים אלו התאפשרו בעקבות מבצע החיסונים, שהחל בישראל בדצמבר 2020, והצליח להוריד מאוד את התחלואה וההדבקה. כביטוי להתמשכות הפתיחה הנרחבת של העסקים (פרט לתיירות החוץ), שיעור המשרות הפנויות באפריל האמיר מעל רמתו במרץ והיה ברמת השיא ההיסטורית של אינדיקאטור זה בחודש השני ברציפות.[1] לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.
מעבר למשרות הפנויות, המדד המשולב לחודש אפריל הושפע לטובה מעליות בכמעט כל רכיביו: יבוא מוצרי הצריכה (אפריל), יצוא הסחורות (אפריל), מדד הייצור התעשייתי (מרץ), מדד הפדיון בשירותים (מרץ), מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (מרץ), משרות השכיר (פברואר) ויצוא השירותים (פברואר). לעומת זאת, יבוא התשומות לייצור ירד והשפיע שלילית על המדד.
לנוכח ייחודו של המשבר והקשיים במדידה המתלווים אליו, אין להסיק מהשינויים במדד לגבי העוצמה המדויקת של השינויים בפעילות, ובפרט לא לגבי העוצמה היחסית בין החודשים השונים.
הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור: https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/ind.aspx
לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב
|
עדכון משולב (באחוזים) |
נתון קודם |
נתון חדש |
|
אפריל |
|
0.25 |
|
מרץ |
0.50 |
0.37 |
|
פברואר |
0.45 |
0.44 |
|
ינואר |
0.34- |
0.35- |
|
דצמבר |
0.67 |
0.61 |
|
נובמבר |
0.81 |
0.86 |
לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים
(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)
|
|
אפריל |
מרץ |
פברואר |
ינואר |
|
מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה) |
|
2.1 |
-1.1 |
-1.2 |
|
מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי) |
|
3.4 |
1.5 |
1.9 |
|
מדד הפדיון במסחר הקמעונאי |
|
1.2 |
6.1 |
-5.8 |
|
יבוא מוצרי הצריכה2 |
2.5 |
7.2 |
0.5 |
-4.3 |
|
יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)2 |
-1.6 |
2.5 |
-1.1 |
4.1 |
|
יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[2] |
3.3 |
0.6 |
0.0 |
-1.3 |
|
יצוא השירותים (ללא תחבורה)[3] |
|
|
0.9 |
7.6 |
|
משרות השכיר – במגזר הפרטי |
|
|
5.3 |
-5.3 |
|
שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[4] |
4.9 |
4.6 |
2.9 |
2.7 |
[1] שיעור המשרות הפנויות לחודשים מרץ-אפריל אינו מנוכה עונתיות, מאחר והלמ"ס לא חישבה ניכוי עונתיות לנתון זה עבור מרץ-אפריל בעקבות השינוי החריג ברמה.
[2] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).
[3] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.
[4] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות. נתון שיעור המשרות הפנויות לחודשים מרץ ואפריל אינו מנוכה עונתיות, מאחר והלמ"ס לא חישבה ניכוי עונתיות עבור חודשים אלו בעקבות השינוי החריג ברמתם.