הדו"ח מכיל פרסום ראשון של הנתונים והמצרפים הפיננסיים המרכזיים במשק לשנת 2017 – תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור, החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי, פעילות מול חו"ל ושוק מטבע חוץ.


החלק הראשון של 'מבט סטטיסטי 2017'
מציג בצורה ויזואלית את הנתונים והמצרפים המרכזיים על הפעילות הפיננסית בישראל, בצירוף מידע והסברים על הנתונים, ההגדרות והעיבודים השונים; החלק השני מציג עבודות בתחום המתודולוגיה הסטטיסטית שנערכו בבנק ישראל.

החלק הראשון בדו"ח עוסק בארבעה נושאים מרכזיים בסטטיסטיקה הפיננסית של ישראל:


א. תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור

  • בשנת 2017 נמשך הגידול ביתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בקצב גבוה בהשוואה לשנתיים הקודמות. עיקר העלייה ברכיבי העובר ושב, והאג"ח.
  • במהלך השנה נמשכה מגמת הירידה של חלק התיק המנוהל בידי הציבור במישרין (כולל קרנות נאמנות) במקביל לעלייה של חלק התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים.
  • בקרנות הנאמנות התחדשו ההפקדות נטו, בעיקר בהתמחויות האג"ח.
  • ב-2017 חלה האצה בקצב הגידול של יתרת הנכסים בקופות הגמל וההשתלמות, על רקע פתיחתן של קופות הגמל להשקעה והתוכנית 'חיסכון לכל ילד'.

ב. החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי

  • בשנת 2017 נמשכה הירידה בקצב הגידול של יתרת החוב של משקי הבית.
  • בלטה הירידה בקצב הגידול של החוב הצרכני: כ-4% בהשוואה לכ-6% בממוצע בשנים 2012 עד 2016 ואף יותר קודם לכן.
  • ביתרת החוב של המגזר העסקי חלה עלייה בעיקר בחוב החוץ בנקאי המקומי – שילוב של עלייה בחובו למשקי בית באמצעות אחזקותיהם באג"ח סחירות, ובחובו לגופים מוסדיים באמצעות הלוואות ישירות. החל מהמחצית השנייה של שנת 2017, הואץ קצב הגידול בחוב של המגזר העסקי לבנקים.

ג. פעילות המשק מול חו"ל

  • ב-2017 הואצה מגמת הגידול בעודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל, לכך תרמו ההתפתחויות המנוגדות במדדי מחירי המניות -  עליית מחירי המניות הזרות בחו"ל, במקביל לירידת מחיריהן של מניות הפארמה הישראליות.
  • השפעת זרם ההשקעות נטו על יתרת עודף הנכסים הייתה השנה קטנה בדומה לשנה הקודמת.
  • בשנת 2017 נמשכה מגמת העלייה ביתרת הנכסים של המשק בחו"ל, בעיקר כתוצאה מעלייה ביתרת ההשקעות הפיננסיות של תושבי ישראל, והמשך העלייה ביתרות מטבע החוץ של המשק.  
  • יתרת ההתחייבויות של המשק מול חו"ל עלתה השנה, בניגוד לירידה בה אשתקד: נמשכו זרמי ההשקעות הישירות והפיננסיות נטו של תושבי חוץ למשק, אך אלו קוזזו בחלקם על ידי ירידה חדה של מחירי המניות הישראליות שהחזיקו תושבי חוץ, בעיקר בענף הפארמה.

 

ד. פעילות המגזרים העיקריים במטבע חוץ

  • בפעילות המגזרים העיקריים בשוק מטבע חוץ בלטו ב-2017 מכירות המט"ח נטו של תושבי חוץ וגופים מוסדיים, זאת אל מול רכישות המט"ח נטו של שאר המגזרים העיקריים.
  • עיקר המכירות של תושבי חוץ התרכזו במחצית הראשונה של השנה.
  • בשנת 2017 התחזק השקל מול הדולר במקביל להיחלשות משמעותית של הדולר מול מטבעות עיקריים בעולם. עיקר הייסוף של השקל היה במחצית הראשונה של השנה. מול שער החליפין הנומינלי אפקטיבי, המייצג את שותפות הסחר של ישראל, התחזק השקל בשיעור מתון יותר. 

 

החלק השני של 'מבט סטטיסטי 2017' כולל שתי עבודות בתחום המתודולוגיה הסטטיסטית:


א. התממה של קבצים עם מידע פרטני

החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל אוספת ומנהלת קבצים ממקורות מגוונים, אשר חלקם מכילים מידע פרטני. כדי לאפשר את חופש המידע ויחד עם זאת לשמור על סודיות המידע בונה החטיבה תהליכי התממה (אנונימיזציה) של קובצי המידע – תהליך מורכב, שמטרתו למנוע זיהוי  או חשיפה של מידע רגיש/סודי על פרטים שנתוניהם מופיעים בקבצים. עבודה זו מתארת את תהליך ההתממה של נתונים פרטניים, מגדירה את המושגים הבסיסיים בנושא, מציגה גישות מקובלות להערכת סיכון החשיפה בקבצים ומדגימה את יישום התהליך.

ב.  מדידת החוב החיצוני של המשק מול חו"ל

החוב החיצוני ברוטו של המשק כלפי חו"ל (External Debt) מוגדר כסך התחייבויותיו לתושבי חוץ באמצעות מכשירי חוב בשקלים ובמטבע חוץ. ניתוח נתוני החוב החיצוני מלמד על רמת הנזילות העומדת לרשות המשק במטבע חוץ ועל מידת האיתנות הפיננסית שלו מול חו"ל. נתוני החוב החיצוני של המשק הישראלי מעובדים בחטיבה למידע ולסטטיסטיקה של בנק ישראל, והינם חלק ממצבת הנכסים וההתחייבויות של המשק מול חו"ל. עבודה זו מציגה את ההגדרות והמושגים העיקריים הנוגעים לנתוני החוב החיצוני, מתארת את אופן המדידה של החוב והדיווח עליו ומדגימה את השימושים העיקריים בנתונים אלה.

 

 

ניתן לגשת לפרסום המלא באמצעות אתר האינטרנט של בנק ישראל, שם צורפו – לנוחות המשתמשים – הנתונים העיקריים בכל נושא, בקבצים נפרדים, וכן שולבו הפניות לנתונים באתר הבנק, המתעדכנים באופן שוטף. 


​​​