תנאי הרקע
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן נותר בדצמבר ללא שינוי, בהתאם לממוצע של תחזיות החזאים. החודש נרשמו עלייה עונתית בסעיף ההלבשה וההנעלה (6.5%) וירידות בסעיפי הדיור (0.1%-) והמזון (0.5%-). בשנת 2016 עמדה האינפלציה על שיעור שלילי – 0.2%-. את התרומה העיקרית לירידת המדד ב-2016 תרמו מחירי המוצרים (מזון, פירות וירקות וריהוט והלבשה) וסעיף התחבורה והתקשורת, בין השאר על רקע רפורמת "שמיים פתוחים". שאר השירותים (דיור ואחזקת דירה, חינוך ותרבות ובידור) תרמו למיתון הירידה שכן מחיריהם עלו. מחירי האנרגיה לא השתנו ב-2016, והשפעת הפחתות המחירים האדמיניסטרטיביות הפחיתה את האינפלציה ב-0.2%. מחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-2016 ב-1.7%, ומחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הבלתי סחירים עלו ב-0.6%.
תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה לשנה נותרו ללא שינוי מהותי. ממוצע תחזיות החזאים נותר 0.6%, והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים עלו קלות ל-0.4%. הציפיות משוק ההון ירדו ב-0.4 נקודת האחוז, ל-0.2%, אולם מדידתן מושפעת כנראה מגורמים עונתיים. גם הציפיות פורוורד לשנה השנייה לא השתנו והן עומדות על 0.8%. הציפיות פורוורד לטווחים הבינוניים עלו: הציפיות לשנה השלישית עומדות על 1.3% (לעומת 1.1% לפני הדיון המוניטרי הקודם), הציפיות לשלוש עד חמש שנים עומדות על 1.5% (לעומת 1.4%).הציפיות לטווחים הארוכים יותר (5 עד 10 שנים) עומדות על 2.3% (לעומת 2.4%). על פי עקום המק"ם, עקום התלבור והערכות החזאים, ישנה הסתברות גבוהה לכך שבנק ישראל יעלה את הריבית ל-0.25% בטווח של כשנה.
הפעילות הריאלית: תמונת הפעילות הכלכלית מוסיפה להיות חיובית. נתוני הצמיחה ברבעונים השני והשלישי עודכנו כלפי מעלה, ועל פי האומדן השנתי של הלמ"ס המשק צמח ב-2016 ב-3.8%, בהובלת הצריכה הפרטית (6.1%) וההשקעה בנכסים קבועים (10.3%). היצוא (ללא יהלומים וחברות הזנק) צמח – על פי האומדן – ב-1.4% בלבד, על רקע המשך ההאטה בסחר העולמי והייסוף הריאלי. ניתן להעריך כי המשק צמח בקצב גבוה גם ברבעון הרביעי. מאזן הנטו של סקר החברות מצביע על צמיחה גבוהה של התוצר העסקי; היצוא התעשייתי (ללא או"מ, יהלומים ורכיבים אלקטרוניים, בדולרים שוטפים) עלה ב-7% ביחס לרבעון השלישי, ויצוא השירותים צמח בינואר-אוקטובר ב-13.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. המדד המשולב למצב המשק עלה ב-0.45%, וזהו קצב גבוה יחסית לקצב החודשי בשנים האחרונות. המדד הושפע מהעלייה החדה ביבוא מוצרי הצריכה (גידול חריג ברכישות כלי רכב עקב הקדמתן לדצמבר) ומהעלייה במדד הייצור התעשייתי ובמדדי הפדיון של המסחר והשירותים. מדד מנהלי הרכש ומדדי אמון הצרכנים של הלמ"ס ושל בנק הפועלים עלו בדצמבר, והאחרון נמצא בשיא של שש שנים.
שוק העבודה: התמונה העולה משוק העבודה מוסיפה להיות חיובית מאוד. שיעור המשרות הפנויות התייצב ברמה גבוהה ובדצמבר הוא עמד על 3.7% (מנוכה עונתיות). השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו באוגוסט-אוקטובר ב-1.0% וב-1.1%, בהתאמה, לעומת שלושת החודשים שקדמו להם. מספר המועסקים במשק צומח בשנתיים האחרונות בקצב יציב – כ-2.5% – ובשעה שב-2015 הובילו את הצמיחה השירותים הציבוריים, ב-2016 הוביל אותה המגזר העסקי. תקבולי מס הבריאות באוקטובר-דצמבר עלו (נומינלית) ב-5.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
נתוני תקציב הממשלה: הגירעון הכולל (ללא אשראי נטו) בפעילות הממשלה הסתכם ב-2016 ב-22.1 מיליארדי ש"ח, סכום שמשקף 1.8% מהתוצר. סך ההוצאה המקומית (ללא אשראי) הייתה דומה להוצאה שתוכננה בתקציב. גביית המסים עלתה על התחזית ב-5.8 מיליארדי ש"ח, ובניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד-פעמיות היא עלתה ריאלית ב-5.8% יחסית ל-2015. ההוצאות של משרדי הממשלה ב-2016 גבוהות נומינלית בכ-7.8% מההוצאות ב-2015.
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-25/12/16, ועד ל-20/1/17, התחזק השקל מול הדולר ב-0.2%. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי נרשם פיחות של 0.3%. ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף אפקטיבי של 6.2%.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-25/12/16, ועד ל-20/1/17, ירד מדד ת"א 25 בכ-2.7%. בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות שהגיעה עד 5 נקודות בסיס בעקום השקלי ועד 12 נקודות בסיס בעקום הצמוד. עקום המק"ם נסחר בתשואה מעט גבוהה מריבית בנק ישראל. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, נותרה ללא שינוי – כ-69 נקודות בסיס.
כמות הכסף: בשנת 2016 עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-17.3%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-8%.
שוק האשראי: המגזר העסקי (ללא בנקים וחברות ביטוח וללא חברות זרות) הנפיק בדצמבר אג"ח בהיקף של 4.3 מיליארדי ש"ח – בעיקר בענפי הנפט והגז (35%), המסחר והשירותים (33%) והנדל"ן והבינוי (24%) – וסכום זה גבוה מהממוצע החודשי במהלך 2016 (כ-3.7 מיליארדי ש"ח). סך ההנפקות של המגזר העסקי ב-2016 עמד על 44.4 מיליארדי ש"ח; ענף הנדל"ן והבינוי הוביל את ההנפקות וגייס במהלך השנה כ-18 מיליארדי ש"ח. מרווחי האג"ח התאגידיות (ללא בנקים וביטוח) ירדו בדצמבר ועמדו על 2.82 נקודות אחוז בממוצע. בדצמבר עמד היקף נטילת המשכנתאות החדשות על 4.7 מיליארדי ש"ח, וסך המשכנתאות החדשות ב-2016 נמוך בכ-10% מהנתון המקביל ב-2015. הריבית הממוצעת על המשכנתאות הוסיפה לעלות בדצמבר במרבית המסלולים: במסלול הצמוד למדד בריבית משתנה היא עלתה ב-0.21 נקודת האחוז, ובמסלול הלא-צמוד בריביות קבועה ומשתנה היא עלתה ב-0.17 וב-0.10 נקודת האחוז, בהתאמה. במסלול הצמוד בריבית קבועה נותרה הריבית כמעט ללא שינוי.
שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן ירד בדצמבר ב-0.1%, בדומה לירידה בנובמבר, וב-2016 הוא עלה ב-1.4%, לעומת למעלה מ-2% בשנים האחרונות. מחירי הדירות עלו באוקטובר-נובמבר ב-0.4%, לאחר שבספטמבר-אוקטובר הם עלו ב-0.9%. ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר עלו מחירי הדירות ב-8.1%, לעומת 8.6% בחודש שעבר. בנתונים לאוקטובר ונובמבר נרשמה ירידה חדה במספר העסקאות, אך הנתונים הושפעו מחגי תשרי ומהשביתה ברשות המיסים כך שבשלב זה לא ניתן להעריך אם אכן חלה ירידה. מלאי הדירות החדשות למכירה המשיך לעלות, והוא עומד על כ-31.1 אלף (מנוכה עונתיות).
המשק העולמי: המשק העולמי ממשיך לצמוח בקצב מתון – תוך שיפור קל בסביבת הצמיחה, בעיקר במגזר הייצור – ובמקביל גדלה אי-הוודאות הפוליטית. קרן המטבע הותירה על כנה את תחזית הצמיחה העולמית, תוך עדכון קל כלפי מעלה בתחזיות למשקים המפותחים ולסין ועדכון כלפי מטה בתחזיות ליתר המשקים המתעוררים, והיא צופה שהסחר העולמי יתאושש בשנתיים הקרובות. בארה"ב מתרבים הסימנים ששוק העבודה מתקרב לתעסוקה מלאה: תוספת המשרות התמתנה בחודשים האחרונים ושיעור האבטלה מתייצב ברמה נמוכה – החודש הוא עלה מ-4.6% ל-4.7%. קצב הגידול השנתי של השכר הממוצע עלה מ-2.5% ל-2.9%. הצריכה הפרטית ממשיכה להוביל את הכלכלה, אך גם בייצור התעשייתי מסתמנת התאוששות ושוק הנדל"ן מוסיף להשתפר. האינפלציה מתקרבת לסביבת היעד, לנוכח התפוגגות השפעתה של הירידה שחלה אשתקד במחירי האנרגיה. עם זאת, תוואי הריבית הצפוי בשווקים התמתן מעט, ונכון לעכשיו צפויות שתי העלאות ריבית ב-2017. גם באירופה מסתמן מומנטום חיובי, בעיקר בגרמניה, משק שצמח ב-2016 ב-1.9%. האבטלה בגוש האירו נותרה ברמה של 9.8%, השיעור הנמוך ביותר ב-7 השנים האחרונות. האינפלציה עלתה בחדות – ל-1.1% – בהשפעת העלייה במחירי הנפט, אך אינפלציית הליבה נמוכה יותר. אי-הוודאות הפוליטית נותרה גבוהה, לאור מערכות הבחירות שצפויות להתקיים השנה בכמה מדינות, והאתגרים למערכת הבנקאות משמעותיים. נראה כי צמיחת בריטניה ב-2016 לא הושפעה מהחלטת הברקזיט, אך לפי ההערכות היא תאט בשנים הקרובות. ביפן נרשמו נתונים חיוביים והפעילות משתפרת, אך אין עדיין סימנים להתאוששות האינפלציה. בסין נמשכת האטה בצמיחה עקב השינוי המבני, אך הגידול המואץ באשראי וביציאת ההון מהווים מקור דאגה. השווקים המתעוררים האחרים נהנו במהלך השנה מעליית מחירי הסחורות, אך חלקם חשופים להשפעת הפיחות על החוב החיצוני ולהתגברות הכוחות הקוראים למגבלות על הסחר העולמי. מחיר חבית נפט מסוג "ברנט" נע במהלך החודש סביב 55$; מדד מחירי הסחורות ללא אנרגיה שב לעלות, והוא עלה בכ-6.3%.
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש פברואר ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. הוועדה המוניטרית ממשיכה להעריך שלאור סביבת האינפלציה, ההתפתחויות בכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב.
v מדד דצמבר נותר ללא שינוי, כצפוי. האינפלציה ב-2016 הייתה שלילית, אך היא נמצאת במגמת עליה; ההשפעה הישירה של הפחתות המחירים האדמיניסטרטיביות מתפוגגת, ובהסתכלות ל-12 החודשים האחרונים מחירי האנרגיה נותרו ללא שינוי. האינפלציה הנמוכה משקפת, לצד השפעת הייסוף, כנראה גם שינוי מבני והתגברות של התחרות במשק. הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים מצויות מתחת ליעד, בעוד שהציפיות משוק ההון לטווחים הארוכים נותרו מעוגנות בקרבת מרכז היעד.
v תמונת הפעילות הריאלית מוסיפה להיות חיובית: המדד המשולב עלה בדצמבר ב-0.45%, ומאזן הנטו של סקר החברות לרבעון הרביעי מצביע על צמיחה גבוהה של התוצר העסקי. מנתוני סחר החוץ עולה התאוששות של היצוא התעשייתי, לאחר ירידה מתמשכת מאז 2014. התמונה בשוק העבודה ממשיכה להיות חיובית מאוד, ובשנה האחרונה הוביל המגזר העסקי את הגידול בתעסוקה ובשכר.
v המשק העולמי ממשיך לצמוח בקצב מתון; קרן המטבע הבינלאומית עדכנה כלפי מעלה את תחזית הצמיחה למשקים המפותחים ולסין, וצופה התאוששות בסחר העולמי בשנתיים הקרובות. עם זאת, ההתפתחויות הפוליטיות בחלק מהמדינות המפותחות עשויות להעיב על צמיחת הסחר. בארה"ב נמשך השיפור בפעילות, האינפלציה מתקרבת ליעד, וההערכות בשווקים הן לכך שהריבית תעלה פעמיים במהלך 2017. עם זאת שוררת אי ודאות לגבי המדיניות הכלכלית הצפויה; באירופה ההתאוששות פחות מבוססת, נמשכת המדיניות המוניטרית המרחיבה, ואי הודאות הפוליטית נותרה גבוהה.
v מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-25/12/16, ועד ל-20/1/17, התחזק השקל מול הדולר ב-0.2%. בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי נרשם פיחות של 0.3%. ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף אפקטיבי של 6.2%, על רקע ייסוף של 6.7% מול האירו. רמתו של שער החליפין האפקטיבי ממשיכה להקשות על התפתחות יצוא הסחורות.
v מחירי הדירות ממשיכים לעלות בקצב גבוה, למרות שמלאי הדירות הלא מכורות מצוי ברמה גבוהה, וחלה ירידה בקצב החודשי של המשכנתאות, תוך המשך עלייה בריבית המשכנתאות.
הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה נותרו גבוהים, אך עליית השכר ועלייה באינפלציה בעולם, צפויים לתמוך בחזרת האינפלציה אל תוך היעד. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
סיכום הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש פברואר 2017 יפורסמו ב-6/2/2017.
החלטת הריבית הבאה תתפרסם ביום שני ה-27/2/2017, בשעה 16:00.