​

תנאי הרקע
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה ביולי ב-0.2%, בדומה לממוצע של תחזיות החזאים. עלייה עונתית בולטת נרשמה בסעיף הפירות והירקות (1.1%), וסעיף הדיור עלה ב-1%. ירידה עונתית בולטת ניכרה בסעיף ההלבשה וההנעלה (6.6%). ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית בשיעור של 0.3%, לעומת אינפלציה שלילית בשיעור של 0.4% ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני. מחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-1.5% ב-12 החודשים האחרונים, לעומת ירידה של 1.8% ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני, והם עדיין מושפעים מהירידה שחלה במחירי האנרגיה עד תחילת 2015. מחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הבלתי סחירים עלו ב-12 החודשים האחרונים ב-0.5%, בדומה לנתון בחודש הקודם. קצב עליית המדד בחודשים האחרונים עקבי עם יעד האינפלציה, אך מחירי האנרגיה והסחורות שבו לרדת בחודשיים האחרונים והדבר צפוי לעכב את חזרת האינפלציה לתוך היעד; אפשרות זו הוזכרה כאחד הסיכונים לתחזית שפרסמה חטיבת המחקר בסוף חודש יוני.
תחזיות האינפלציה והריבית: ירידת מחירי האנרגיה והסחורות, הביאה לירידה בציפיות האינפלציוניות בעולם, וגם בישראל חלה החודש ירידה חדה בציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים מהמקורות השונים. תחזיות החזאים ל-12 המדדים הבאים ירדו מ-1.0% ל-0.7%, והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים – מ-0.7% ל-0.35%. הציפיות משוק ההון לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים ירדו אף הן, מ-1.0% ל-0.6%, בשעה שהציפיות לשנתיים ירדו מ-1.3% בחודש הקודם ל-0.9%. ציפיות הפורוורד לטווחים הבינוניים (3 עד 5 שנים) נותרו החודש בסביבות 1.5%, וציפיות הפורוורד לטווחים הארוכים (5 עד 10 שנים) המשיכו לנוע סביב מרכז יעד האינפלציה; הדבר משקף את האופי קצר הטווח של הגורמים לירידה בציפיות לטווחים הקצרים. מעקום התלבור עולה הסתברות מסוימת להפחתת ריבית בחודשים הקרובים, אולם מרבית החזאים אינם  צופים הפחתה כזו. ממוצע תחזיות החזאים לריבית בעוד שנה נותר 0.29%.
הפעילות הריאלית: הנתונים על הפעילות הריאלית מצביעים  על ירידה מסוימת בקצב הצמיחה, יחסית לסביבת צמיחה של 2.5-3% ששררה בשנתיים האחרונות על רקע ההתמתנות בסחר העולמי. נתוני החשבונאות הלאומית בשנה האחרונה התאפיינו בתנודתיות גבוהה ובעדכונים משמעותיים על רקע גורמים חד-פעמיים, ובאומדן הראשון לנתוני הרבעון השני נרשמו צמיחה של 0.3% בלבד בתוצר (נתוני החשבונאות הלאומית מנוכי עונתיות ובמונחים שנתיים) וצמיחה שלילית של 1% בתוצר העסקי. יצוא הסחורות והשירותים (ללא יהלומים וחברות הזנק) התכווץ ב-11.6% (בין השאר בהשפעת שיבושי העבודה בענף הכימיקלים), ההשקעה בנכסים קבועים (ללא או"מ) התכווצה ב-0.6%, והצריכה הציבורית (למעט היבוא הביטחוני) צמחה ב-2.7%. הצריכה הפרטית, שהובילה את הצמיחה ברבעונים הקודמים, צמחה ב-0.9% בלבד – וזאת בשל ירידה ברכישת בני קיימא, לאחר שרכישות של כלי רכב הוקדמו לסוף 2014. הצריכה הפרטית השוטפת צמחה ב-4.6%. מדד הייצור התעשייתי עלה ביוני ב-4.6% (מנוכה עונתיות), לאחר שבאפריל ובמאי הוא ירד, ובפדיון המסחר והשירותים נרשמה עלייה מתונה. נתוני סחר החוץ לחודש יולי מורים על גידול של 9.8% ביצוא הסחורות התעשייתיות ללא יהלומים (נתונים בדולרים שוטפים) – על רקע גידול חד ביצוא הכימיקלים, לאור הפסקת שיבושי העבודה – ועל גידול של 0.4% ביבוא (ללא או"מ, יהלומים וחומרי אנרגיה). יצוא השירותים העסקיים (ללא חברות הזנק) ירד ביוני ב-3.4% והוא אינו צומח מזה כשנה וחצי. בענף התיירות מסתמנת האצה בקצב ההתאוששות – מספר כניסות התיירים (מנוכה עונתיות) במאי-יולי גבוה בכ-3.6% מאשר בפברואר-אפריל, אולם הוא עדיין נמוך משמעותית מהמספר בתקופה שקדמה ל"צוק איתן". מדד האקלים מצביע על כך שקצב הצמיחה החודשי התייצב בין ינואר ליולי ברמה של 0.23%—0.26%. מדדי אמון הצרכנים של הלמ"ס ושל בנק הפועלים ירדו מעט החודש, ומדד מנהלי הרכש ירד לרמה של 47.2 נק'.
שוק העבודה: מספר המועסקים הוסיף להתרחב ברבעון השני, אך ההתרחבות נבלמה ביולי, כאשר  שיעורי ההשתתפות והתעסוקה בגילי העבודה העיקריים (25—64) ירדו קלות – והגיעו ל-79.6% ול-76.0%, בהתאמה – ושיעור האבטלה בגילאים אלה עלה קלות ל- 4.6%. הגידול בתעסוקה מאפיין את ענפי השירותים הציבוריים והפרטיים, ואילו בתעשייה ובתשתיות הוא נעצר בתחילת 2014. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו במארס-מאי ב-1.1% וב-1.6%, בהתאמה, יחסית לדצמבר-פברואר (נתונים מנוכי עונתיות). תקבולי מס הבריאות במאי-יולי היו גבוהים (נומינלית) בכ-5.5% לעומת החודשים המקבילים אשתקד. שיעור המשרות הפנויות התייצב בחודשים מאי-יולי על ערך גבוה – 3.2%.
נתוני תקציב הממשלה: תקציב המדינה לשנים 2015—2016 אושר בממשלה, ונקבע בו יעד גירעון של 2.9%. העודף המקומי (ללא אשראי נטו) בפעילות הממשלה הסתכם בינואר-יולי בכ-0.8 מיליארד ש"ח. סך גביית המסים מתחילת השנה גבוה בכ-3.8 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי העקבי עם תחזית הגבייה, על רקע גבייה גבוהה של מסי נדל"ן ורכב ומס רווחי הון. גביית המע"מ המקומי מתחילת השנה עלתה ריאלית בכ-5.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ההוצאות המקומיות של הממשלה מתחילת השנה גבוהות נומינלית בכ-3.4% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד.
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-26/7/15, ועד ל-21/8/15, נחלש השקל מול הדולר בכ-1.3%, ומול האירו הוא נחלש בשיעור של 4.2%. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי השקל נחלש בכ-1.3%.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-26/7/15, ועד ל-21/8/15, ירד מדד ת"א 25  בכ-0.4%. התשואות בשוק האג"ח הממשלתיות ירדו בכ-10 נ.ב. באפיק הנומינלי, ואילו באפיק הצמוד הן עלו במידה שמגיעה עד 50 נ.ב. בטווחים הקצרים ובכ-10 נ.ב. בשאר הטווחים. התשואה על אג"ח שקלית ל-10 שנים ירדה מכ-2.28% לכ-2.16%. לאורכו של עקום המק"ם נרשמו שינויים קלים, ומרבית העקום נסחר בתשואה דומה לריבית בנק ישראל. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, נותרה כמעט ללא שינוי, סביב 72 נ.ב. ב-23/8/15, נרשמו תנודות משמעותיות בשווקים הפיננסיים לאחר התנודות שחלו בחו"ל בימים שקדמו לתאריך זה, ומדד ת"א 25 ירד ב-4.1%. בשוק האג"ח הממשלתיות ירדו התשואות הנומינליות בשיעור של עד 6 נ.ב, והתשואות הריאליות לטווחים הקצרים עלו בשיעור של עד 11 נ.ב.
כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-55.0%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-13.9%.
שוק האשראי: ביולי הנפיק המגזר העסקי הלא-פיננסי אג"ח בהיקף של 1.3 מיליארד ש"ח – נמוך מהממוצע ב-12 החודשים האחרונים (כ-2.3 מיליארדים). את עיקר ההנפקות ביצעו חברות מענף הנדל"ן. הצבירה בקרנות המתמחות באג"ח חברות התחדשה ביולי ונמשכה באוגוסט, תוך ירידה במרווחים בשוק אג"ח החברות.
היקף נטילת המשכנתאות החדשות ממשיך להיות גבוה – ביולי הוא עמד על כ-6.6 מיליארדי ש"ח. שיעור המשכנתאות שניתנו במאי ויוני לרכישת דירות להשקעה היה נמוך מהשיעור בחודשים הקודמים. בדומה ליוני, גם ביולי עלו הריביות על המשכנתאות בכל מסלולי ההצמדה: הן עלו ב-0.2 נק' האחוז במסלול הצמוד למדד בריבית קבועה ומשתנה, וב-0.3 נק' האחוז במסלול הלא-צמוד בריבית קבועה.
 
שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עלה ביולי ב-1%, וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-2.3%. במאי-יוני עלו מחירי הדירות ב-0.8%, וב-12 החודשים שהסתיימו ביוני הם עלו ב-4.4%, לעומת 3.4% בחודש הקודם. נתונים ראשוניים מעידים כי מספר העסקאות ביוני שמר על הרמה הגבוהה יחסית שנרשמה בחודשים האחרונים, וכי חל גידול במספר העסקאות של משקיעים, ככל הנראה כדי להקדים את העלאת מס הרכישה שהוחלט להחיל על עסקאות אלו. מספר הדירות החדשות שנמכרו ביוני עומד על רמת שיא – כ-2,500 – ומלאי הדירות למכירה עדיין גבוה יחסית אף כי הוא מוסיף לרדת.
המשק העולמי: נתוני הצמיחה לרבעון השני והאינדיקטורים החודשיים מצביעים על האטה מסוימת בקצב ההתאוששות של הכלכלה העולמית, תוך עלייה ברמת הסיכונים. האינפלציה העולמית מוסיפה להיות מתונה, ובחלק מהמדינות התגבר סיכון הדפלציה עקב הירידה המחודשת במחירי האנרגיה; מחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד החודש בכ-18%, מ-56$ ל-46$, וברקע נמצאים גורמי היצע (ההסכם עם איראן) אך גם גורמי ביקוש (החולשה הכלכלית בסין). הסנטימנט השלילי בא לידי ביטוי גם בירידות במדדי המניות באירופה ובשווקים המתעוררים, בעלייה במדדי הסיכון של השווקים המתעוררים, ובירידות תשואות בשוקי האג"ח הממשלתיות. בימים האחרונים החריפו ירידות השערים במדינות רבות. בארה"ב נרשמה ברבעון השני צמיחה של 2.3% (במונחים שנתיים), תוך התכווצות של עודף היצוא על רקע הדולר החזק. האינדיקטורים לייצור היו ברובם מאכזבים, הנתונים מענף הנדל"ן היו חיוביים, ונתוני שוק העבודה תאמו את הציפיות. עדיין קיימת אי-ודאות לגבי המועד שבו ה-Fed יעלה את הריבית, ופחתה ההסתברות שעולה מהשווקים להעלאת ריבית ראשונה בספטמבר. באירופה צמח התוצר ב-1.2% (במונחים שנתיים) ברבעון השני, שיעור מעט נמוך  מאשר ברבעון הראשון; כלכלת גרמניה צמחה ב-1.6%, שיעור מעט נמוך מהצפוי, הצמיחה באיטליה ובצרפת הפתיעה לרעה, ואילו בספרד ובחלק ממדינות הפריפריה האירופית היא הפתיעה לטובה. חלק מהחולשה נובעת מכך שהמשבר ביוון הגיע לשיא ברבעון השני, אולם את חלקה ניתן לייחס גם להתפתחויות ארוכות הטווח בסין ובעוד משקים מתעוררים שמהווים יעד מרכזי ליצוא מאירופה. ביוון נמשכת ההתקדמות לקראת גיבוש חבילת סיוע נוספת, אולם קיימים עדיין חילוקי דעות בנושא. מסיכום הדיון המוניטרי של ה-ECB עולה נכונות לנקוט צעדי מדיניות נוספים במידה שיעלה צורך לתמוך בהתאוששות ובאינפלציה בגוש האירו. כלכלת יפן התכווצה, כצפוי, בשיעור שנתי של 1.6% ברבעון השני, ואם ההאטה תימשך ייתכן שיינקטו עוד צעדי מדיניות מרחיבים. בסין התחדשה הירידה במחירי המניות, והחודש נקט הממשל צעד מפתיע שאִפשר פיחות חד יחסית של היואן, לאחר שבשנה האחרונה חל בו ייסוף אפקטיבי של כ-15%. אינדיקטורים שונים לפעילות בסין הפתיעו לרעה, ובהמשך היא עשויה לנקוט עוד צעדי מדיניות מוניטריים ופיסקליים שמטרתם לתמוך בפעילות. ההתפתחויות בסין השפיעו לרעה על שווקים מתעוררים אחרים, ואלה הושפעו גם מירידת מחירי הסחורות ומהמשך יציאת הון. בעקבות הפיחות ביואן חל פיחות במטבעות של כמה מדינות שסין מהווה עבורן שותפת סחר משמעותית.

 

הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש ספטמבר ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים.
v   קצב עליית המדד בחודשים האחרונים עקבי עם יעד האינפלציה, אולם החודש חלה ירידה חדה בציפיות האינפלציוניות לטווח הקצר, על רקע ירידת מחירי האנרגיה והסחורות בחודשיים האחרונים והירידה המתוכננת במחיר החשמל, והציפיות מצויות מתחת לגבול התחתון של טווח היעד. הציפיות (פורוורד) לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו מעוגנות בקרבת מרכז תחום היעד.
v   הנתונים אודות הפעילות הריאלית תנודתיים, אך מצביעים על ירידה מסוימת בסביבת הצמיחה יחסית לסביבת צמיחה של 2.5-3% ששררה בשנתיים האחרונות, תוך ירידה ביצוא על רקע ירידת הסחר העולמי, והמשך צמיחת הצריכה השוטפת. מנתוני שוק העבודה עולה שהאבטלה נמוכה ושיעור המשרות הפנויות גבוה יחסית, כאשר הגידול בתעסוקה מתרכז בענפי השירותים.
v   מסתמנת האטה מסוימת בקצב הצמיחה של הכלכלה העולמית תוך עלייה ברמת הסיכונים. ההאטה בצמיחה בסין משפיעה לרעה על הפעילות הכלכלית במדינות רבות. בימים האחרונים נרשמו ירידות שערים חדות בשווקים הפיננסיים העולמיים, והתוואי הצפוי לריבית בארה"ב, כפי שהוא נגזר מהשווקים הפיננסיים, נמוך משהיה בחודש הקודם.
v   מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-26/7/15, ועד ל-21/8/15, נחלש השקל מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי בכ-1.3%, אך מתחילת השנה נרשם ייסוף אפקטיבי של 5.8%. גם לאחר הפיחות החודש, התפתחות שער החליפין מתחילת השנה מקשה על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר, ומעכבת את חזרת האינפלציה אל תוך היעד.
v   הפעילות הערה בשוק הדיור נמשכה גם החודש, ובאה לידי ביטוי בהיקף גבוה במיוחד של מכירת דירות חדשות, ובהאצה בקצב עליית המחירים, אשר עלו ב-12 החודשים האחרונים ב-4.4%. כמו כן, קצב נטילת המשכנתאות החדשות ממשיך להיות גבוה.
הוועדה המוניטרית סבורה שגברו הסיכונים להשגת יעד האינפלציה ולצמיחה. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.
 
 
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
סיכום הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש ספטמבר 2015 יפורסמו ב-7/9/2015.
החלטת הריבית לחודש אוקטובר 2015 תתפרסם ביום חמישי ה-24/9/2015, בשעה 16:00.