​להודעה זו כמסמך Word

 

תנאי הרקע

 

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן נותר בספטמבר ללא שינוי, לעומת עלייה של 0.2% אותה צפו בממוצע החזאים. המדד הושפע בעיקר מעלייה בסעיף המזון ללא פירות וירקות, שהתקזזה על ידי ירידה בסעיפי הדיור, ההלבשה וההנעלה, והריהוט. קצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומד על 1.3%, בדומה לחודש הקודם.

תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים ירדו מעט בהשוואה לחודש הקודם. תחזיות האינפלציה של החזאים ל-12 המדדים הבאים ירדו ל-1.7% בממוצע. הציפיות משוק ההון נותרו ללא שינוי משמעותי (1.5%), ואילו הציפיות הנגזרות ל-12 המדדים הבאים מהריביות הפנימיות של הבנקים נמצאות ברמה של 1.3%. הציפיות פורוורד לטווחים של שנתיים-שלוש (ממוצעים חודשיים) עלו מעט החודש, לרמה של 2.8%; בטווחים הבינוניים שמרו הציפיות על יציבות, ברמה של 2.4%; ואילו בטווחים של שמונה עד עשר שנים נרשמה ירידה קלה, לרמה של 2.0%. על פי התחזיות של מרבית החזאים, ועל פי המידע הגלום בריבית התלבור ועקום המק"ם, לא צפוי שינוי בריבית בנק ישראל בשלושת החודשים הקרובים.

הפעילות הריאלית: תמונת המצב דומה לזו שאפיינה את הפעילות הריאלית בחודש שעבר: הצמיחה נמשכת בשיעור נמוך מעט מ-3% (בניכוי השפעת הפקת הגז), אם כי מספר אינדיקטורים מצביעים על כך שברביע השלישי חלה האטה מסוימת, בדגש על היצוא. המדד המשולב לחודש ספטמבר עלה ב-0.3%, בין השאר על רקע העלייה ביבוא וההשפעה של תחילת הפקת הגז ממאגר "תמר", ולמרות ירידה מתמשכת במדד הייצור התעשייתי. יצוא הסחורות (ללא אניות, מטוסים ויהלומים) נותר בספטמבר ללא שינוי, וברביע השלישי נרשמה ירידה של 10% ביחס לרביע השני, הנובעת בעיקר מענפי הטכנולוגיה העילית. כמו כן, מדד יצוא מתוקנן להיקף התעסוקה, אשר נותן משקל גבוה יותר לתעשיות עתירות העבודה, מצביע על מגמה מתמשכת של התמתנות מאז אמצע 2011. יצוא השירותים העסקיים (ללא חברות הזנק) ירד ביולי ב-4% יחסית ליוני. במדד מנהלי הרכש נמשכת מגמת הירידה ובספטמבר הגיעה רמתו ל-44.9 נק'. זאת בשעה שמדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים עלה זה חודש רביעי ברציפות, על רקע עליות השערים בשוק ההון והמשך היציבות בשוק העבודה. על פי מדד החיפושים ב"גוגל", החודש עלתה ההסתברות לכך שהביקושים המקומיים יצמחו בקצב גבוה מהקצב ארוך-הטווח.

שוק העבודה: על פי סקר כוח האדם החודשי לאוגוסט, בשיעור האבטלה נרשמה ירידה של 0.1%, לרמה של 6.1%, אולם בקרב גילאי העבודה העיקריים נרשמה עלייה של 0.2%,  ל-5.4%. כמו כן, נרשמה עלייה בשיעור המועסקים בהיקף מלא. על פי נתונים מנוכי עונתיות, השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו במאי-יולי – יחסית לפברואר-אפריל – ב-1.4% ו-0.6%, בהתאמה. תקבולי מס בריאות בביטוח הלאומי, המהווים אינדיקציה לסך תשלומי השכר במשק, היו גבוהים (נומינלית) באוגוסט- ספטמבר ב-4.7% מרמתם בתקופה המקבילה אשתקד, ולאורך זמן ניכרת מגמת ירידה בקצב הגידול שלהם. בחודש יולי נרשם גידול של 0.3% במספר משרות השכיר, אך מתחילת 2013 נרשם קיפאון במספר המשרות במגזר העסקי.  בספטמבר נרשמה ירידה של 7.8% במספר המשרות הפנויות, והוא הגיע לרמתו הנמוכה ביותר מתחילת השנה.

נתוני תקציב הממשלה: בחודשים ינואר-ספטמבר היה הגירעון המצטבר בפעילות המקומית של הממשלה נמוך בכ-12.6 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי העקבי עם תקרת הגירעון לשנת 2013, 4.65% מהתוצר. הגירעון הנמוך מהתוואי משקף רמת הוצאות נמוכה ב-8.7 מיליארד ש"ח מהתוואי התואם הוצאה מלאה של התקציב, והכנסות גבוהות ב-3.9 מיליארד ש"ח מהתוואי התואם את תחזית ההכנסות בתקציב. בהנחה שיחול גידול מסוים בשיעור ההוצאה מהתקציב, הגירעון בשנת 2013 צפוי להימצא בטווח שבין 3.5% ל-4% מהתוצר.

שוק המט"ח:  מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב–22/9/13, ועד ל- 25/10/13, השקל נחלש מול הדולר ב-0.7%, בעוד שמרבית המטבעות התחזקו מול הדולר. מול האירו נחלש השקל ב-2.66%, ומול שער החליפין הנומינלי-האפקטיבי – ב-1.5%. מתחילת השנה התחזק השקל ב-5.3% ביחס לשער האפקטיבי.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב–22/9/13, ועד ל- 25/10/13, עלה מדד ת"א 25 ב-3.3%, בדומה למגמה בעולם. באג"ח הממשלתיות  נרשמה ירידת תשואות לאורך העקומים, והתשואה לאג"ח שקלית ל-10 שנים ירדה מ-3.84% ל-3.56%. המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב ירד מעט, לרמה של 105 נ.ב בלבד. תשואות המק"ם ירדו לאורך העקום,  בעיקר על רקע הורדת הריבית בחודש שעבר, והתשואה לשנה ירדה במהלך התקופה הנסקרת לרמה של 0.9% בלבד. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה מעט – מרמה של 117 נ.ב. לרמה של 108 נ.ב. בלבד. מדד התל-בונד 60 רשם עלייה של כ-1%, ובמקביל לכך המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני נותרו ברמות נמוכות.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-14.1% והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-5.4%.

שוק האשראי: בחודש אוגוסט עלתה יתרת החוב של המגזר העסקי בכ-4.8 מיליארדי ש"ח לרמה של כ-786 מיליארדים (0.6%). העלייה נבעה ברובה מפיחות השקל מול הדולר שהגדיל את השווי השקלי של החוב במט"ח וכן מעליית המדד שהגדילה את שווי החוב הצמוד. גיוס החוב נטו הסתכם בכ-0.5 מיליארדי ש"ח בלבד: גיוס באמצעות אג"ח סחיר של כ-1.9 מיליארדי ש"ח קוזז בחלקו ע"י פירעון של הלוואות בנקאיות בסכום של כ-1.5 מיליארדים. המגזר הפרטי הלא פיננסי הנפיק בספטמבר אג"ח בהיקף של 1 מיליארד ש"ח בלבד, לעומת ממוצע חודשי של 2.3  מיליארדים מתחילת השנה, על רקע העונתיות הקשורה לחגים.  יתרת החוב של משקי הבית עלתה באוגוסט ב-1.0%, לרמה של 402.2 מיליארד ש"ח, תוך גידול של 0.9% ביתרת החוב לדיור עד לרמה של 284 מיליארד ש"ח. בחודש ספטמבר חלה ירידה עונתית בביצועי המשכנתאות בבנקים, וניתנו משכנתאות חדשות בהיקף של 3.5 מיליארדי ש"ח, לעומת ממוצע חודשי של 4.4 מיליארדי ש"ח מתחילת השנה. הריבית הממוצעת על משכנתאות חדשות במסלול הלא צמוד בריבית משתנה נותרה כמעט ללא שינוי בספטמבר, בשעה שהריבית על משכנתאות צמודות למדד עלתה בכ-0.1 נק' אחוז. הנחיות המפקח על הבנקים – המגבילות את שיעור ההחזר מן ההכנסה, את חלק ההלוואה שניתן בריבית משתנה ואת התקופה הסופית לפירעון ההלוואה במשכנתאות – צפויות לבוא לידי ביטוי במאפייני האשראי לדיור בחודשים הקרובים.

שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) ירד בחודש ספטמבר ב-0.1%, לאחר עליות רצופות מאז חודש פברואר. ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלה סעיף זה ב-2.7%, בדומה ל-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט. במחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, נרשמה ביולי-אוגוסט עלייה של 0.2%, וב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט הם עלו ב-9.3%, לעומת 9.8% ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי. מספר התחלות הבנייה, בהסתכלות שנתית, ממשיך להיות מעט גבוה מ-41,000. באוגוסט חלה ירידה חדה במספר העסקאות בדירות, וזו מתואמת עם ירידה במידת הנכונות לרכוש דירה, כפי שהדבר משתקף בסקר אמון הצרכנים של הלמ"ס.

המשק העולמי:  קרן המטבע העולמית הפחיתה את תחזית הצמיחה העולמית לשנים 2013 ו-2014 ב-0.3% ו-0.2%, ל-2.9% ו-3.6%, בהתאמה. בדוח הסיכונים הפיננסיים של הקרן ניכר שינוי בתמהיל הסיכונים שניצבים בפני המשק העולמי; הסיכון העיקרי נובע מהשפעות לוואי של תהליך היציאה מהמדיניות המוניטרית המרחיבה בארה"ב ובמשקים אחרים, אשר במידה ויביא  לעליית תשואות חדה מהצפוי, הוא עלול לערער את היציבות, בעיקר במשקים מתעוררים שבהם עשויה להתרחש בריחת הון. מנגד הדוח הדגיש את השיפור במצב הפיננסי בגוש האירו. במהלך החודש גברו החששות ממשבר פיסקלי בארה"ב, על רקע השבתת הממשל והיעדר ההסכמה להעלות את תקרת החוב; הסכמה כזו הושגה רק ברגע האחרון ובעוד שלושה חודשים יצטרכו לדון בה שוב. על רקע אי בהירות זו, כמו גם על רקע נתוני התעסוקה החלשים שהתפרסמו, ההערכות בשווקים הן שה-FED ידחה את תהליך הצמצום של רכישות האג"ח (tapering) לסוף הרביע הראשון של  2014. נתוני המאקרו שהתפרסמו בארה"ב היו ברובם מאכזבים. באירופה העלה ה-ECB , לראשונה זה זמן רב, את תחזית הצמיחה ל-2013 (ב-0.2%, לצמיחה שלילית של 0.4%-), והוריד את התחזית ל-2014 (ב-0.1%,  ל-1%). נתוני המאקרו היו מעורבים; מדדי מנהלי הרכש מצביעים על התרחבות קלה, שיעור האבטלה ירד במעט, והייצור התעשייתי והמכירות הקמעוניות הצביעו על המשך התכווצות ברמה השנתית ועל שיפור קל ברמה החודשית. מבחני הלחץ המתוכננים למערכת הבנקאית צפויים להצביע על צורך בחיזוק ההון של הבנקים, והדבר עלול להקשות על הרחבת האשראי למגזר העסקי ועל התבססות הצמיחה. ביפן נראה כי תכנית ההרחבה מביאה לשיפור קל בלבד בנתוני המאקרו. במרבית המשקים המתעוררים נמשכת ההאטה בפעילות הכלכלית, על רקע התייצבות מחירי הסחורות וההידוק בתנאים הפיננסיים. בסין נרשמה ברביע השלישי האצה בצמיחה – לקצב של 7.8% לעומת 7.5% ברביע השני; אולם תחזית קרן המטבע מצביעה על התמתנות צפויה בצמיחה, ונוסף על כך היא הזהירה מפני סיכון בשוק האשראי. מחירי הנפט והמתכות עלו מעט החודש, אך תחזיות האינפלציה במשקים המפותחים נותרו נמוכות בשעה שבמשקים המתעוררים – ובעיקר בברזיל הודו וסין – נרשמה האצה.
 
הגורמים העיקריים להחלטה

 

ההחלטה להותיר את הריבית לחודש נובמבר ללא שינוי ברמה של 1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

 

  •  האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים, כמו גם הציפיות והתחזיות לשנה הקרובה ממשיכות להימצא בתוך גבולות יעד האינפלציה, ומתחת למרכז היעד.
  • על פי תמונת המצב של הפעילות הריאלית, נמשכת צמיחה בשיעור נמוך מעט מ-3% (בניכוי השפעת הפקת הגז), אם כי מספר אינדיקטורים מצביעים על כך שחלה האטה מסוימת ברביע השלישי, בדגש על ירידה ביצוא ובייצור התעשייתי.
  • הריבית הופחתה ב-0.75% במצטבר מאז חודש מאי, ומזה ב-0.25% בחודש שעבר, ופערי הריביות והתשואות מול המשקים המפותחים הצטמצמו.
  • בחודש האחרון נבלמה מגמת הייסוף בשער החליפין של השקל, ובמונחי שער החליפין האפקטיבי השקל נחלש ב-1.5%. מול הדולר נחלש השקל ב-0.7%, בעוד שמרבית המטבעות התחזקו מול הדולר.
  • קרן המטבע הפחיתה את תחזית הצמיחה העולמית ל-2013 ו-2014. ההערכות בשווקים הן שה-FED ידחה את תחילת תהליך הצמצום של רכישות האג"ח (tapering) לסוף הרביע הראשון של 2014.
  • נמשכת ירידה בהיקף העסקאות בדיור, לצד המשך העלייה במחירי הדירות ונטילת משכנתאות בהיקפים גבוהים. הנחיות המפקח על הבנקים, המגבילות את שיעור ההחזר מן ההכנסה, את חלק ההלוואה שניתן בריבית משתנה ואת התקופה הסופית לפירעון ההלוואה במשכנתאות, צפויות להפחית את הסיכון לציבור נוטלי המשכנתאות ולמערכת הבנקאית.
 

 


בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים, ובפרט נוכח האי ודאות הנמשכת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.
 

 

 

סיכום הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש נובמבר 2013 יפורסמו ב-11/11/2013.

החלטת הריבית לחודש דצמבר 2013 תתפרסם ביום שני ה-25/11/2013, בשעה 17:30.