להודעה זו כמסמך Word

תנאי הרקע

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה במארס ב-0.3%, מעט למעלה מתחזיות החזאים, שצפו בממוצע עלייה של 0.2%. עלייה בולטת נרשמה בסעיף הדיור, וירידות בולטות נרשמו בסעיפי ההלבשה וההנעלה, והפירות והירקות. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מסתכמת ב-1.3%, לעומת 1.2% ב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר.

תחזיות האינפלציה והריבית: תחזיות החזאים ל-12 המדדים הבאים ירדו קלות החודש, והן עומדות על 1.5% בממוצע. גם הציפיות לאינפלציה משוק ההון ירדו קלות, לרמה של 1.5%, והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ל-12 המדדים הבאים עלו ב-0.2%, לרמה של 1.4%. גם החודש לא חל שינוי משמעותי בציפיות האינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים, והן ממשיכות להימצא מעט מעל מרכז יעד האינפלציה. על פי תחזיות החזאים ועקומי התלבור והמק"ם, לא צפוי שינוי בריבית בנק ישראל בחודשים הקרובים.

הפעילות הריאלית: הנתונים שהתווספו בחודש האחרון מצביעים על כך שברביע הראשון חלה האצה מסוימת בהתרחבות המשק, בהובלת הביקושים המקומיים ויצוא השירותים תוך קיפאון ביצוא הסחורות. באומדן השלישי של נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הרביעי נמשך התיקון כלפי מעלה בנתוני התמ"ג והתוצר העסקי, וקצב הגידול שלהם עודכן ל-3.2% ו-2.7%, בהתאמה (נתונים מנוכי עונתיות במונחים שנתיים). מנתוני סחר החוץ עולה שיצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים, מנוכה עונתיות) נותר ברביע הראשון כמעט ללא שינוי, ובניכוי יצוא התרופות, שרשם עלייה חריגה, ירד יצוא הסחורות ברביע הראשון ב-6% לעומת הרביע הרביעי של 2013. יצוא השירותים ירד בפברואר ב-2.4% לעומת ינואר (נתונים מנוכי עונתיות, לא כולל חברות הזנק), אך רמתו הממוצעת בינואר-פברואר גבוהה ב-8% מהממוצע החודשי ברביע הרביעי. יבוא הסחורות עלה ברביע הראשון ב-2.6% לעומת הרביע הרביעי (ללא או"מ, יהלומים וחומרי אנרגיה, מנוכה עונתיות), בהובלת יבוא מוצרי הצריכה (4.4%) וחומרי הגלם (2.6%). יבוא מוצרי ההשקעה עלה רק ב-0.6%, לאחר עליות באמצע 2013. המדד המשולב עלה במארס ב-0.1%, שיעור גידול נמוך ביחס לחודשים האחרונים. מדד האקלים, המבוסס על סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס, מבטא קצב צמיחה חודשי של 0.27% במגזר העסקי. מדד מנהלי הרכש ירד במארס לרמה של כ-49 נקודות, ובחודשים האחרונים הוא נע סביב 50 נקודות, הרמה המפרידה בין התכווצות של הפעילות להתרחבותה. במדדי אמון הצרכנים של הלמ"ס ושל בנק הפועלים נרשם שיפור במארס.

שוק העבודה
: בסקר כוח האדם לפברואר חלה ירידה בשיעור האבטלה בגילי 25—64, לרמה נמוכה של 4.9%, תוך עלייה בשיעור התעסוקה (76%) ובשיעור ההשתתפות (79.9%). שיעור האבטלה הכללי ירד לרמה של 5.8%. יצוין ששינויים בשוק העבודה תרמו ככל הנראה לירידה ברכיב החיכוכי של האבטלה בשנים האחרונות. יחסית לדצמבר נרשמה בינואר עלייה של 0.7% (21.5 אלף משרות) במספר משרות השכיר של ישראלים, ונתוני המשרות במחצית השנייה של 2013 עודכנו כלפי מעלה. בהסתכלות על 12 החודשים שהסתיימו בינואר, קצב הגידול במספר משרות השכיר בשירותים הציבוריים (3.1%) עדיין גבוה מקצב הגידול במגזר העסקי (0.7%), אך הפער בין שני המגזרים מצטמצם. השכר הנומינלי עלה בנובמבר-ינואר ב-0.8% יחסית לשלושת החודשים שלפני כן, והשכר הריאלי ירד באותה תקופה ב-0.3%. תקבולי מס הבריאות, המהווים אינדיקציה לסך תשלומי השכר במשק, היו גבוהים (נומינלית) בפברואר-מארס ב-3.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לאחר שמספר המשרות הפנויות במגזר העסקי התייצב בחודשים האחרונים סביב רמה של 60 אלף, נרשמה במארס עלייה חדה, לרמה של כ-68 אלף משרות פנויות.

נתוני תקציב הממשלה: העודף המקומי של הממשלה (ללא אשראי נטו) הסתכם ברביע הראשון של 2014 ב-0.7 מיליארד ש"ח, גבוה ב-0.3 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי העקבי עם עמידה ביעד הגירעון ל-2014. גביית המסים ברביע הראשון הייתה גבוהה, ריאלית, ב-6% מהגבייה בתקופה המקבילה אשתקד (בניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד-פעמיות). נתוני המגמה מצביעים על עלייה בגביית המסים הישירים ועל יציבות בגביית המסים העקיפים. תקבולי המע"מ ברוטו על ייצור מקומי, המהווים אינדיקציה לרמת הפעילות במשק, עלו ריאלית בכ-9% לעומת מארס אשתקד, ובניכוי שינויי חקיקה העלייה הסתכמה בכ-3%. על פי נתוני המגמה, ההוצאות המקומית (ללא אשראי) גדלו ברביע הראשון ב-0.8% לעומת הרביע האחרון של 2013, וזהו קצב גידול נמוך יחסית לקצב ששרר ברביעים הקודמים.

שוק המט"ח:  מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-23/3/14, ועד ל-25/4/14, השקל התחזק מול הדולר ב-0.3% ונחלש מול האירו ב-0.1%. במונחי שער החליפין הנומינלי-האפקטיבי השקל נחלש החודש בכ-0.4%. מתחילת השנה נותר השער האפקטיבי כמעט ללא שינוי (ייסוף של 0.2%), ובשנים עשר החודשים האחרונים נרשם ייסוף של 4.5%.  

שוקי ההון והכספים:
מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-23/3/14, ועד ל-25/4/14, ירד מדד ת"א 25 ב-0.2%, בשעה שמרבית השווקים בעולם עלו. התשואות על האג"ח הממשלתיות עלו לאורך העקומים. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרה כמעט ללא שינוי, בתשואה של 3.4%. המרווח בין התשואות על אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לתשואות על אג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב עלה מעט, לרמה של 72 נ.ב, אך נותר עדיין נמוך. לאורך עקום המק"מ נרשמו עליות קלות של כ-5 נ.ב, והתשואה לשנה עומדת על 0.71%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, עלתה מעט והיא נסחרת סביב רמה של 95 נ.ב.

כמות הכסף:
ב-12 החודשים שהסתיימו במארס עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-16.1%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-7.4%.

שוק האשראי:
יתרת החוב של המגזר העסקי גדלה בפברואר בכ-2 מיליארדי ש"ח (0.3%), לרמה של 779 מיליארד ש"ח, בעיקר כתוצאה מגיוס חוב באג"ח, שקוזז חלקית על ידי פירעון אשראי מחו"ל. במארס הנפיק המגזר העסקי הלא-פיננסי אג"ח בהיקף של 0.5 מיליארד ש"ח בלבד, על רקע היקפי גיוס גבוהים בפברואר והמתנה לחתימת הדוחות הכספיים בסוף מארס. המרווחים בשוק אג"ח החברות נותרו גם החודש ברמה נמוכה. יתרת החוב של משקי הבית ירדה בפברואר בכ-1.3 מיליארד ש"ח (0.3%) ובסוף החודש עמדה על כ-409 מיליארד ש"ח; הירידה נבעה מפירעון חוב נטו וכן מירידת המדד. בחודש מארס הסתכמו ביצועי המשכנתאות (נטילות של משכנתאות חדשות) בכ-4.5 מיליארדי ש"ח. מאפייני הסיכון של המשכנתאות החדשות – יחס המימון, שיעור ההחזר מההכנסה, ומשקל המשכנתאות בריבית משתנה – מתייצבים ברמות נמוכות יותר לאחר שבמרוצת 2013 הם ירדו משמעותית. במארס חלה ירידה של 0.18 נק' אחוז בריבית הממוצעת על משכנתאות חדשות לא-צמודות, על רקע הירידה בריבית בנק ישראל.  במסלול הצמוד למדד ירדה הריבית הקבועה ב-0.06 נק' אחוז והריבית המשתנה – ב-0.12 נק' אחוז.

שוק הדיור:
סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) עלה במארס ב-0.9%. ב-12 החודשים שהסתיימו במארס עלה סעיף זה ב-3.2%, בדומה לקצב שנרשם ב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר (3.1%). במחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, נרשמה בינואר-פברואר עלייה של 0.6%, וב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר עלו המחירים ב-6.4%, לעומת 7.2% ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר. מלאי הדירות (ביוזמה פרטית) שלא נמכרו ירד בפברואר. ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר נרשמו 42.7 אלף התחלות בנייה ו-42.6 אלף השלמות (גמר) בנייה. בפברואר ירד מספר העסקאות, ללא שינוי משמעותי בהתפלגותן בין רוכשי דירה ראשונה, משפרי דיור ומשקיעים.

המשק העולמי
: קרן המטבע הבין-לאומית הפחיתה החודש ב-0.1% את תחזית הצמיחה הגלובלית ואת התחזית לסחר העולמי, בעיקר על רקע ירידה בתחזיות לפעילות בשווקים המתעוררים; תחזית הצמיחה לארה"ב נותרה ללא שינוי, והתחזית לגוש האירו עודכנה קלות כלפי מעלה. בארה"ב נרשמו נתונים חיוביים המבטאים התאוששות מהחורף הקשה: מדדי מנהלי הרכש השתפרו, בשוק העבודה נוספו במארס כ-192 אלף משרות, ונרשמה עלייה בשיעור ההשתתפות ובשיעור התעסוקה וכן מגמה חיובית במדדי האמון ובנתוני הצריכה הפרטית, אם כי אלו עדיין אינם חוזרים לרמתם ערב המשבר. כמו כן האשראי העסקי מתרחב, ושוק הנדל"ן ממשיך להפגין חולשה. לפי ההערכות, תהליך ה-tapering יימשך בקצב הנוכחי והריבית תתחיל לעלות במחצית השנייה של 2015. בגוש האירו חלו התפתחויות חיוביות במדדי מנהלי הרכש, הייצור התעשייתי, אמון הצרכנים והמכירות הקמעונאיות. האינפלציה ירדה בשנה האחרונה לשפל של 0.5%, אך מרבית ההערכות כעת הן שלא תהיה גלישה לדפלציה. הבנק המרכזי האירופאי התחייב לנקוט כל צעד שיידרש כדי למנוע התפתחות כזו, וציין שגם התחזקות נוספת של האירו עשויה להביא למדיניות מוניטרית מרחיבה יותר. קרן המטבע העריכה כי המשבר באוקראינה, במידה שיחמיר, עלול להכביד על ההתאוששות בגוש האירו. במדינות שסבלו ממשבר החוב ממשיך להסתמן שיפור, והוא בא לידי ביטוי בירידה בתשואות, בהנפקות אג"ח (יוון) ובהעלאת אופק הדירוג (פורטוגל). ביפן גובר חוסר הוודאות לגבי השפעת העלאת המע"מ על המשך הצמיחה, והמדדים הצופים פני עתיד נמצאים במגמת ירידה. בשווקים המתעוררים נמשכת התמתנות של הפעילות הכלכלית ותחזית הצמיחה הופחתה, בעיקר ברוסיה, מזרח אירופה, ברזיל ודרום אפריקה. התחזיות לסין נותרו כמעט ללא שינוי, אף על פי שמרבית הנתונים מצביעים על התמתנות בפעילות. הציפיות לאינפלציה העולמית ירדו ב-0.2%, ומחיר חבית נפט עלה החודש ב- 2.7%.
 
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש מאי ברמה של 0.75%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
 
  • מדד המחירים לצרכן עלה במארס ב-0.3%, והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מסתכמת ב-1.3%. הציפיות לאינפלציה לשנה נותרו גם החודש בתוך תחום היעד, בחלקו התחתון של התחום. 

  • הנתונים שהתווספו בחודש האחרון מצביעים על כך שברביע הראשון חלה האצה מסוימת בהתרחבות המשק, בהובלת הביקושים המקומיים ויצוא השירותים ותוך קיפאון ביצוא הסחורות. נתוני סקר כוח אדם ממשיכים להצביע על ירידה באבטלה וגידול בתעסוקה. במספר משרות השכיר של ישראלים נרשם גידול יחסית חד בינואר, שהתבטא בעיקר בענפים הפועלים בשוק המקומי, אך אין אינדיקציות לעלייה בשכר, וקצב הגידול של תקבולי מס בריאות עדיין ממותן.

  • בחודש האחרון נחלש השקל ב-0.4% במונחי שער החליפין הנומינלי אפקטיבי, כאשר מתחילת 2014 נרשמה יציבות בשער האפקטיבי, ובשנה האחרונה נרשם ייסוף של 4.5%.

  • קרן המטבע הבינלאומית הפחיתה החודש קלות את תחזית הצמיחה הגלובלית ואת התחזית לסחר העולמי ב-0.1%, בעיקר על רקע ירידה בתחזיות לפעילות בשווקים המתעוררים. בארה"ב ובאירופה נרשמו החודש נתונים חיוביים. הריבית בארה"ב צפויה להתחיל לעלות רק במחצית השנייה של 2015, וישנן הערכות שבאירופה ינקטו צעדים מוניטריים מרחיבים נוספים. במשקים המתעוררים ממשיכה להסתמן חולשה. 

  • מחירי הדירות המשיכו לעלות החודש, וקצב עלייתם השנתי הוא בסביבות 6-7%. קצב נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה, תוך התייצבות ברמה נמוכה יותר של מדדי הסיכון של המשכנתאות החדשות. נמשכת אי וודאות לגבי השפעת צעדי המדיניות עליהם הוחלט על רמות המחירים והיקפי הפעילות בשוק.


בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים, ובפרט נוכח האי ודאות הנמשכת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק
הדיור.

 - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

סיכום הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש מאי 2014 יפורסמו ב-12/5/2014.

החלטת הריבית לחודש יוני 2014 תתפרסם ביום שני ה-26/5/2014, בשעה 16:00.