תנאי הרקע
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה באוקטובר ב-0.2%, מעט למעלה מתחזית החזאים הממוצעת – עלייה של 0.1%. סעיף המזון עלה ב-0.6%, בשעה שבסעיף הדיור חלה ירידה עונתית של 0.3%. ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד ב-0.3%, בשעה שב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר הוא ירד ב-0.4%, ומאז אפריל ניכרת מגמת עלייה בקצב האינפלציה השנתי. בניכוי ההשפעה הישירה של מחירי האנרגיה והפחתות המחירים האדמיניסטרטיביות, שהולכת ופוחתת, עלה המדד ב-12 החודשים האחרונים ב-0.1%. מחירי המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-12 החודשים האחרונים ב-1.8%, ומחירי המוצרים הבלתי סחירים עלו ב-0.5%.
תחזיות האינפלציה והריבית: בציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים לא חל החודש שינוי מהותי: הציפיות לשנה הנגזרות משוק ההון עומדות על 0.3%, וכך גם הציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים. החזאים צופים בממוצע עלייה של 0.7% ב-12 המדדים הקרובים. בציפיות פורוורד לטווחים הבינוניים והארוכים נרשמו עליות, בעיקר לאחר שנודעו תוצאות הבחירות בארה"ב: הציפיות בשנה השלישית עומדות על 1.36% (לעומת 1.0% לפני הדיון המוניטרי הקודם), הציפיות לשלוש עד חמש שנים עומדות על 1.45% (לעומת 1.2%), והציפיות לטווחים הארוכים יותר (5 עד 10 שנים) עומדות על 2.37% (לעומת 2.25%). על פי עקום המק"ם, עקום התלבור והערכות החזאים, חלה עלייה בהסתברות להעלאת ריבית בנק ישראל בטווח של כשנה.
הפעילות הריאלית: תמונת הפעילות הכלכלית מוסיפה להיות חיובית. נתוני החשבונאות הלאומית למחצית הראשונה של 2016 עודכנו כלפי מעלה, ועפ"י האומדן הראשון לרבעון השלישי (נתונים מנוכי עונתיות במונחים שנתיים), התוצר והתוצר העסקי צמחו ב-3.2% ו-3.6%, בהתאמה. את הצמיחה הובילו ההשקעה בנכסים קבועים (12.8% ללא או"מ) והצריכה השוטפת (5.3%), ואילו היצוא (למעט יהלומים וחברות הזנק) ירד ב-6.3%, עקב ירידה של 13.4% ביצוא התעשייתי. הגידול שחל בהשקעות ברבעון השלישי התרכז בחברה בודדת, אולם ההשקעה צומחת בקצב מהיר יחסית זה ארבעה רבעונים, על רקע סביבת התעסוקה המלאה שהמשק מצוי בה. השפעת הרכישה של כלי רכב על הצריכה הפרטית וההשקעה הצטמצמה בחדות לאחר עלייה חדה ברבעון הקודם. מדד מנהלי הרכש ירד באוקטובר לרמה של 51 נקודות, אך זה 4 חודשים הוא מצוי מעל ל-50 נקודות – הרמה המבחינה בין התרחבות של הפעילות להתכווצותה. מדדי אמון הצרכנים של בנק הפועלים ושל הלמ"ס עלו באוקטובר.

 

 שוק העבודה: התמונה העולה משוק העבודה מוסיפה להיות חיובית מאוד. הנתונים מסקר כוח האדם לאוקטובר מלמדים כי בגילי העבודה העיקריים (25—64) נמשכות רמה גבוהה של שיעורי השתתפות (80.1%) ותעסוקה (76.9%) ורמה נמוכה של שיעור אבטלה (3.9%), תוך ששיעור המשרות הפנויות מוסיף להיות גבוה – 3.7% (מנוכה עונתיות). מספר משרות השכיר עלה באוגוסט ב-0.25%, וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-3.0%. השכר הריאלי במשק מצוי בשנתיים האחרונות במגמת עלייה, וביוני-אוגוסט הוא עלה ב-0.5% ביחס לשלושת החודשים שקדמו להם (מנוכה עונתיות); עלייה דומה נרשמה גם בשכר הנומינלי. תקבולי מס הבריאות באוגוסט-אוקטובר עלו (נומינלית) ב-6.25% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והם משקפים המשך עלייה בתעסוקה ובשכר.
נתוני תקציב הממשלה: הגירעון המקומי המצטבר (ללא אשראי נטו) בפעילות הממשלה הסתכם בינואר-אוקטובר 2016 ב-4.4 מיליארדי ש"ח, בהשוואה לגירעון של כ-4.1 מיליארדים בתקופה המקבילה אשתקד, והוא נמוך ב-9.0 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי התואם את יעד הגירעון לשנת 2016. הסטייה משקפת הכנסות גבוהות מהתוואי ב-5.3 מיליארדי ש"ח והוצאות נמוכות בכ-3.7 מיליארדים. גביית המסים באוקטובר עמדה על כ-21.8 מיליארדי ש"ח, וסכום זה גבוה  בכ-0.6 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי התואם את אומדן ההכנסות ממסים בתקציב המקורי. גביית המע"מ המקומי ברוטו ירדה ריאלית בכ-1.7% לעומת אוקטובר אשתקד.
 
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-26/10/16, ועד ל-25/11/16, נחלש השקל מול הדולר ב-0.8%. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי נרשם ייסוף של 1.6%. ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף אפקטיבי של 3.0%.
שוקי ההון והכספים: תוצאות הבחירות שהתקיימו החודש בארה"ב הובילו לעלייה חדה בתשואות האג"ח ולהתחזקות משמעותית של הדולר בעולם, בעיקר מול המטבעות של השווקים המתעוררים. אשר לישראל, מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-26/10/16, ועד ל-24/11/16, עלה מדד ת"א 25 בכ-1.5%. בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמו עלייה שהגיעה עד 37 נ.ב בתשואות השקליות ועלייה שהגיעה עד 19 נ.ב בתשואות הצמודות, תוך היתללות העקומים. עקום המק"ם נסחר בתשואה גבוהה מריבית בנק ישראל. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, עלתה קלות והיא עומדת על כ-74 נקודות בסיס. 
כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-19.6%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-9.0%.
שוק האשראי: המגזר העסקי (ללא בנקים וחברות ביטוח וללא חברות זרות) הנפיק באוקטובר אג"ח בהיקף נמוך – 500 מיליון ש"ח בלבד – על רקע מיעוט ימי המסחר, וזאת לאחר שבספטמבר הונפקו אג"ח בהיקף שיא – 10.9 מיליארדי ש"ח. ממוצע ההנפקות החודשי מתחילת השנה עומד על כ-3.6 מיליארדי ש"ח. מרווחי האג"ח התאגידיות (ללא בנקים וביטוח) עלו מעט בתחילת נובמבר ועמדו על 3.04 נקודות אחוז בממוצע. באוקטובר עמד היקף נטילת המשכנתאות החדשות על 2.8 מיליארדי ש"ח בלבד, על רקע מיעוט ימי העסקים עקב חגי תשרי. בשנה האחרונה ניכרת מגמת ירידה מתונה בהיקף נטילת המשכנתאות. הריבית הממוצעת על המשכנתאות הוסיפה לעלות באוקטובר בכל המסלולים: במסלול הצמוד למדד בריביות קבועה ומשתנה היא עלתה ב-0.11 וב- 0.18 נקודת האחוז, בהתאמה, ובמסלול הלא-צמוד בריביות קבועה ומשתנה היא עלתה ב-0.08 וב-0.09 נקודת האחוז, בהתאמה.
שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן ירד באוקטובר ב-0.3%, לאחר שבספטמבר הוא עלה ב-0.1%. מחירי הדירות עלו באוגוסט-ספטמבר ב-1.3% לאחר שביולי-אוגוסט הם עלו ב-0.6%. ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלו מחירי הדירות ב-8.5%, לעומת 7.1% בחודש שעבר. היקף העסקאות בדירות ירד בספטמבר בשיעור ניכר ועמד על 5,400 בלבד, ככל הנראה על רקע עונתי, לעומת ממוצע של 7700 עסקאות לחודש ב-12 חודשים האחרונים. נתוני הקצה של מחירי הדירות ומספר העסקאות התבססו על דיווח מועט של עסקאות בשל החגים. היקף המכירות של דירות חדשות ירד קלות בספטמבר, ל-2,125 (מנוכה עונתיות); מלאי הדירות החדשות למכירה ירד מעט מרמת השיא שאליה הוא הגיע באוגוסט, והוא עומד על כ-29.7 אלף.
המשק העולמי: המשק העולמי ממשיך לצמוח בקצב מתון והסחר העולמי עדיין חלש, אך בתי ההשקעות העלו במעט את תחזיות הצמיחה, ומדדי מנהלי הרכש הגלובליים מצביעים גם הם על מגמת שיפור. הבנקים המרכזיים העיקריים ממשיכים להנהיג מדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד והם לא נקטו החודש צעדי מדיניות נוספים. האינפלציה במרבית המדינות המפותחות נותרה נמוכה יחסית, אך היא ממשיכה במגמת עלייה הדרגתית, בעיקר על רקע התייצבות במחירי האנרגיה והסחורות. בארה"ב האינפלציה מתקרבת ליעד יציבות המחירים של ה-FED. תוצאות הבחירות שהתקיימו החודש הובילו לעלייה חדה בתשואות האג"ח, להתחזקות משמעותית של הדולר בעולם, ולעלייה בהסתברות לשינויים במדיניות הפיסקלית בארה"ב; אלו הובילו לעלייה חדה בציפיות לאינפלציה. על פי ההערכות בשווקים, ישנה הסתברות גבוהה לכך שהריבית תעלה ב-0.25 נקודת האחוז בדצמבר, אך קצב ההעלאות לאחר מכן צפוי להיות אִִִטי. התוצר צמח ברבעון השלישי ב-2.9%, שיעור גבוה מהצפוי, ועל פי התחזיות צפויה צמיחה גבוהה גם ברבעון הרביעי. הצריכה הפרטית מוסיפה לתמוך בצמיחה, בשעה שהחולשה במגזר הייצור מתמתנת. ההערכות הן ששוק העבודה מתקרב לתעסוקה מלאה. הנתונים על אירופה ממשיכים להצביע על קצב צמיחה מתון: כלכלת הגוש צמחה בשיעור רבעוני של 0.3%. אי-הוודאות הפוליטית בגוש נותרה גבוהה, בין היתר לאור משאל העם הצפוי להתקיים באיטליה בחודש הבא. האינפלציה  נותרה נמוכה, והדבר תומך בהערכה שה-ECB יודיע על הארכת תכנית הרכישות בפגישתו הקרובה בתחילת דצמבר. ביפן הלחצים הדפלציוניים ממשיכים להכביד על הכלכלה; התוצר צמח ב-0.5% ברבעון השלישי כתוצאה מגידול ביצוא. במרבית המשקים המתעוררים נרשמו עליות בתשואות האג"ח, ירידות במחירי המניות, ופיחות בשערי המטבע מול הדולר, וזאת על רקע תוצאות הבחירות בארה"ב וההערכה שארה"ב עשויה לנקוט מדיניות שתכלול העלאת מכסים ופגיעה בהסכמי סחר. בסין, הנתונים הכלכליים שפורסמו החודש
הצביעו על התייצבות בקצב הפעילות – קצב הגידול בהשקעות מוסיף להתאושש. מדד עלויות הייצור (PPI)  הוסיף לעלות באוקטובר, והמשך מגמת העלייה צפוי לתרום לירידת הלחצים הדפלציוניים בעולם. מחירה של חבית נפט מסוג "ברנט" ירד מעט במהלך החודש והוא עומד על 47$. מדד הסחורות ללא אנרגיה עלה בכ-3%.
  

הגורמים העיקריים להחלטה

ההחלטה להותיר את הריבית לחודש דצמבר ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. הוועדה המוניטרית ממשיכה להעריך שלאור סביבת האינפלציה, ההתפתחויות בכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב.
v   מדד המחירים לצרכן עלה באוקטובר ב-0.2%, ובעוד האינפלציה בהסתכלות ל-12 החודשים האחרונים ממשיכה להיות שלילית, מזה מספר חודשים מסתמנת עלייה באינפלציה השנתית, עם התפוגגות ההשפעה של מחירי האנרגיה והפחתות המחירים היזומות. הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים נותרו החודש יציבות, מתחת לגבול התחתון של היעד. בציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים ניכרה החודש עלייה, שהתרחשה ברובה אחרי שנודעו תוצאות הבחירות בארה"ב, והושפעה מעליית הציפיות לאינפלציה בעולם.
v   תמונת הפעילות הריאלית מוסיפה להיות חיובית: על פי האומדן הראשון לחשבונאות הלאומית ברבעון השלישי, התוצר צמח ב-3.2%, בהובלת ההשקעה והצריכה הפרטית, בעוד יצוא הסחורות התכווץ. הנתונים החיוביים שעודכנו גם לאחור עקביים עם התמונה העולה מזה זמן משוק העבודה, של עלייה מתמשכת בשכר ובתעסוקה.
v     עד כה, תגובת השווקים הפיננסיים העולמיים לתוצאות הבחירות בארה"ב באה לידי ביטוי בעיקר בעליית תשואות בשוק האג"ח הממשלתיות ובהתחזקות הדולר בעולם; קיימת אי ודאות רבה באשר לשינויים שיחולו בטווח הבינוני במדיניות הכלכלית בארה"ב והשפעתם על כלכלת ישראל. המשק העולמי ממשיך לצמוח בקצב איטי תוך ירידה בקצב ההתרחבות של הסחר העולמי; ההתפתחויות הפוליטיות בחלק מהמדינות המפותחות עשויות להעיב עוד יותר על צמיחת הסחר. הבנקים המרכזיים ממשיכים במדיניותם המוניטרית המאוד מרחיבה. ההערכות בשווקים הן שההסתברות להעלאת ריבית ב-0.25 נק' אחוז בארה"ב בדצמבר גבוהה מאוד, וחלה עלייה בתוואי הריבית הצפוי, אם כי קצב ההעלאות עדיין צפוי להיות איטי.
v    מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-26/10/16, ועד ל-25/11/16, נחלש השקל מול הדולר ב-0.8%. בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי נרשם ייסוף של 1.6%. ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף אפקטיבי של 3.0%. רמתו של שער החליפין האפקטיבי ממשיכה להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.
v     בעוד מחירי הדירות ממשיכים לעלות, מלאי הדירות הלא מכורות נותר גבוה, ומסתמנת האטה מסויימת בקצב החודשי של נטילת המשכנתאות,  תוך המשך עלייה בריבית המשכנתאות.
הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה נותרו גבוהים. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
סיכום הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש דצמבר 2016 יפורסמו ב-12/12/2016.
החלטת הריבית לחודש ינואר 2017 תתפרסם ביום שני ה-26/12/2016, בשעה 16:00.