הוועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית לחודש דצמבר 2015 ללא שינוי ברמה של 0.1%

תנאי הרקע

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה באוקטובר ב-0.1%, בשעה שהחזאים צפו בממוצע ירידה של 0.1%. נרשמו עלייה בולטת בסעיף הפירות והירקות (5%), עלייה עונתית בסעיף ההלבשה וההנעלה (3.2%), וירידות בסעיף התחבורה והתקשורת ובסעיף אחזקת הדירה (1% ו-0.8%, בהתאמה). על פי אומדן שנערך בבנק ישראל, ללא הפחתת המע"מ והוזלת תעריף החשמל היה מדד אוקטובר עולה ב-0.4%. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית בשיעור של 0.7%, לעומת אינפלציה שלילית בשיעור של 0.5% ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר. מחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-12 החודשים האחרונים בשיעור שיא – 3.1% – ומחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הבלתי סחירים עלו ב-12 החודשים האחרונים ב-0.6%. בניכוי סעיפי האנרגיה והפחתות המחירים האדמיניסטרטיביות (כגון ההפחתות בתעריפי המים והחשמל) עלה המדד ב-12 החודשים האחרונים ב-0.9%. הפחתת המע"מ והירידה במחירי הדלק בתחנות צפויות לתרום לירידה במדד נובמבר.

תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים נותרו החודש נמוכות: החזאים צופים עלייה של 0.7% ב-12 המדדים הקרובים, והציפיות לשנה הנגזרות משוק ההון ומהריביות הפנימיות של הבנקים עומדות על 0.3%. הציפיות לשנתיים משוק ההון עומדות על 0.7%. ציפיות הפורוורד לטווחים הבינוניים (3 עד 5 שנים) ירדו לרמה של 1.6%, וציפיות הפורוורד לטווחים הארוכים (5 עד 10 שנים) המשיכו לנוע ביציבות סביב מרכז יעד האינפלציה. עקום התלבור אינו מצביע על הסתברות משמעותית לשינוי בריבית בנק ישראל בשנה הקרובה. על פי תחזיות החזאים, ריבית בנק ישראל תישאר ברמתה הנוכחית בחודשים הקרובים, והיא צפויה לעלות בטווח של שנה.

הפעילות הריאלית: על פי האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית, התוצר צמח ברבעון השלישי ב-2.5% (נתונים מנוכי עונתיות במונחים שנתיים) והתוצר העסקי צמח ב-2.7%. נתונים אלו משקפים חזרה של קצב הצמיחה לזה ששרר בשנתיים האחרונות, ללא פיצוי ברבעון השלישי על הצמיחה האפסית ברבעון השני. לאחר שני רבעונים של התכווצות, היצוא (סחורות ושירותים, ללא יהלומים וחברות הזנק) צמח ב-9.7%. הצריכה הפרטית השוטפת המשיכה לצמוח בקצב נאה (6.4%), בשעה שצריכת בני הקיימא התכווצה ב-16.5%, והגידול בהשקעה נותר נמוך – 0.9% (בנכסים קבועים, ללא אניות ומטוסים). עד כה נראה כי לגל האלימות יש השפעה מתונה בלבד על הפעילות הכלכלית: מספרן של כניסות התיירים באוקטובר היה נמוך בכ-5% מהממוצע בתשעת החודשים הראשונים של השנה (מנוכה עונתיות); מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים ירד באוקטובר באופן מתון, ואילו המדד של הלמ"ס ירד באופן חד יחסית. נתוני סחר החוץ מצביעים על כך שבאוקטובר חלה ירידה קלה –  של 0.2% – ביצוא הסחורות, לאחר שבספטמבר חלה ירידה חדה יחסית. ביבוא הסחורות נרשמה באוקטובר עלייה של 8.5%, אך לאורך זמן מסתמן קיפאון ביבוא חומרי גלם ומוצרי השקעה. המדד המשולב עלה באוקטובר ב-0.3%, בהובלת יבוא מוצרי הצריכה ויבוא התשומות לייצור. מדד מנהלי הרכש עלה באוקטובר לרמה של 51.4 נקודות. מדד האקלים, המתבסס על סקר הערכת המגמות בעסקים באוקטובר, מצביע על כך שקצב הצמיחה החודשי ירד לרמה של 0.21%, לאחר שמאז הרבעון השני של 2015 הוא התייצב בסביבה של 0.23%—0.26%.

שוק העבודה: סקר כוח האדם לרבעון השלישי ממשיך להצביע על רמה נמוכה של אבטלה (4.5% בקרב גילי העבודה העיקריים [25—64]), ועל רמה גבוהה של תעסוקה (76.4%) והשתתפות (80.0%); תמונה דומה עלתה מנתוני הסקר לאוקטובר. מספר משרות השכיר עלה באוגוסט ב-0.4% לעומת יולי וב-2.7% לעומת אוגוסט אשתקד, אולם לאורך זמן ניכר קיפאון במספר המשרות בתעשייה. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו ביוני-אוגוסט ב-0.4%, יחסית למארס-מאי (נתונים מנוכי עונתיות), ובשכר הנומינלי נרשמה עלייה של 3.0% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד. תקבולי מס הבריאות באוגוסט-אוקטובר היו גבוהים (נומינלית) בכ-4% לעומת היקפם בחודשים המקבילים אשתקד. שיעור המשרות הפנויות ירד במקצת באוקטובר, לרמה של 3.2%.  

נתוני תקציב הממשלה: הגירעון המקומי (ללא אשראי נטו) בפעילות הממשלה הסתכם בינואר-אוקטובר ב-3.8 מיליארדי ש"ח. סך גביית המסים מתחילת השנה גבוה בכ-4.3 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי העקבי עם תחזית הגבייה, ובכ-7.5% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד. גביית המע"מ המקומי מתחילת השנה עלתה ריאלית בכ-9% בהשוואה לגבייה בתקופה המקבילה אשתקד. ההוצאות המקומיות של הממשלה מתחילת השנה גבוהות נומינלית בכ-5.6% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד. תקציב המדינה לשנים 2015-2016 אושר בכנסת, ותקרת הגירעון הועלתה ל-2.9% מהתוצר.

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-25/10/15, ועד ל-20/11/15, נותר שער החליפין של השקל ללא שינוי ניכר מול הדולר, ומול האירו הוא התחזק ב-3.7%. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי השקל התחזק בכ-1.6%.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-25/10/15, ועד ל-20/11/15,  ירד מדד ת"א 25  בכ-0.4%. התשואות בשוק האג"ח הממשלתיות עלו כמעט בכל הטווחים. באפיק הנומינלי עלו התשואות בשיעור שמגיע עד 25 נ.ב בטווחים הקצרים-בינוניים, תוך השטחות העקום, ובאפיק הצמוד הן עלו לאורך העקום בשיעור שמגיע עד 17 נ.ב. עקום המק"ם נסחר בתשואה גבוהה מעט מריבית בנק ישראל. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, עלתה – מ-72 נ.ב ל-80 נ.ב.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-45.3%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-14.7%.

שוק האשראי: באוקטובר הנפיק המגזר העסקי הלא-פיננסי אג"ח בהיקף של 3.3 מיליארדי ש"ח – גבוה מהממוצע ב-12 החודשים האחרונים (כ-2.1 מיליארדים); הנפקות גבוהות נראו בענף ההשקעות ובענף המסחר והשירותים. מרווחי אג"ח החברות היו יציבים, ונמשכו הפדיונות מקרנות הנאמנות. בחודש אוקטובר עמד היקף נטילת המשכנתאות החדשות על 4.6 מיליארדי ש"ח – עלייה לעומת ספטמבר – אך בשני החודשים הייתה הפעילות בשוק נמוכה יחסית בשל החגים. באוקטובר נמשכה עליית הריביות על המשכנתאות במסלולים הצמודים למדד בריבית קבועה ומשתנה, והן עלו בשיעור של 0.13 ו-0.07 נקודת האחוז, בהתאמה. במסלולים הלא-צמודים בריבית משתנה וקבועה נותרו הריביות ללא שינוי.

שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן ירד באוקטובר ב-0.4%, וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-2.0% – נמוך מהממוצע בשלוש השנים האחרונות. באוגוסט-ספטמבר ירדו מחירי הדירות ב-0.1%, וב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלו המחירים ב-6.6%. הנתונים הראשוניים לספטמבר מצביעים על ירידה חדה במספר העסקאות, הן בקרב משקיעים והן בקרב רוכשי דירה ראשונה ומשפרי דיור. עם זאת, הירידה בהיקף העסקאות מיוחסת לעונתיות חזקה בספטמבר ולהמשך ההשפעה של העלאת מס הרכישה ביוני על ציבור המשקיעים. היקף הדירות החדשות שנמכרו בספטמבר (מנוכה עונתיות) נותר ללא שינוי משמעותי מהחודש הקודם. מלאי הדירות למכירה נותר יציב בספטמבר, כ-27 אלף דירות, כ-60% מהן ביוזמה פרטית, וכשני שליש מהן באיזור תל אביב, גוש דן וירושלים. הקצב הגבוה של התחלות הבנייה בשנה האחרונה צפוי להמשיך לבוא לידי ביטוי ברמה גבוהה של גמר בנייה בתקופה הקרובה.

המשק העולמי: ה-OECD הנמיך החודש שוב את תחזית הצמיחה העולמית, על רקע החולשה בסחר העולמי וההאטה בכלכלות המתפתחות. כלכלת ארה"ב צמחה ברבעון השלישי בשיעור של 1.5% (מונחים שנתיים) בלבד, אך ברבעון הבא צפויה צמיחה גבוהה יותר. דוח התעסוקה לאוקטובר הפתיע בעוצמתו, כשתוספת המשרות בו עמדה על כ-270 אלף, שיעור האבטלה ירד ל-5%, ומידע ממקורות שונים הצביע על עלייה בשכר. פרסום הדוח, כמו גם אינדיקציות שונות שסיפק ה-Fed, הביאו לעלייה חדה בהסתברות שמייחסים השווקים לאפשרות שהעלאת הריבית הראשונה תתרחש בדצמבר, אולם תוואי ההעלאות בהמשך צפוי להיות מתון. אשר לגוש האירו, אומדן הצמיחה לרבעון השלישי עומד על 0.3% (מונחים רבעוניים), והוא משקף האצה בצרפת והאטה מסוימת בגרמניה ובמרבית המדינות האחרות. האבטלה ממשיכה לרדת, והיא הגיעה לשיעור של 10.8%. אף שהאינפלציה עלתה היא עדיין רחוקה מהיעד, וה-ECB אותת כי ייתכן שהוא ינקוט צעדים מרחיבים נוספים – השווקים הפיננסיים מייחסים הסתברות גבוהה לאפשרות שהריבית בגוש האירו תופחת. ביפן נרשמה צמיחה שלילית זה שני רבעונים ברציפות, על אף המדיניות המרחיבה של הממשלה והבנק המרכזי. הבנק המרכזי דחה את המועד הצפוי להשגת יעד האינפלציה והפחית את תחזית הצמיחה, ולכן גברו הסיכויים לכך שיינקטו צעדי הרחבה נוספים. הנתונים בסין הצביעו על התייצבות, ופחתו החששות מהתדרדרות חריפה. גם במשקים המתעוררים ניכרו בדרך כלל סימני רגיעה, אך רבים מהם חשופים לסיכונים כתוצאה מירידת הביקושים בסין ומהעלאת הריבית הצפויה בארה"ב. מחירי הסחורות חזרו לרדת החודש, ומחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד ל-44$, לעומת 48$ בחודש הקודם.

הגורמים העיקריים להחלטה

ההחלטה להותיר את הריבית לחודש דצמבר ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. לאור התפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, הוועדה המוניטרית מעריכה שהמדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב.

v   סביבת האינפלציה בטווח הקצר מושפעת מגורמים בעלי אופי חד פעמי. הציפיות האינפלציוניות לטווח הקצר נותרו נמוכות החודש, והן מושפעות מגורמים אלה, ומהתחדשות הירידה במחירי הסחורות שחלה לאחרונה. בציפיות (פורוורד) לטווחים הבינוניים נרשמה ירידה קלה לאחר עליה בחודש שעבר, והציפיות (פורוורד) לטווחים הארוכים נותרו מעוגנות בקרבת מרכז תחום היעד.

v   האומדן הראשון לנתוני הצמיחה לרבעון השלישי משקף חזרה של קצב הצמיחה לזה ששרר בשנתיים האחרונות, ללא פיצוי על הצמיחה האפסית שנרשמה ברבעון השני. נשמר קצב הצמיחה בצריכה השוטפת, חלה האצה בצריכה הציבורית, ולאחר תקופה ממושכת חלה התאוששות ביצוא. עם זאת, נתוני הקצה מצביעים על כך שייתכן והשיפור ביצוא היה זמני. התמונה העולה מהנתונים בשוק העבודה ממשיכה להיות חיובית. עד כה, השפעת גל האלימות על הפעילות הכלכלית מתונה.

v   ה-OECD הנמיך החודש שוב את תחזית הצמיחה העולמית, על רקע החולשה בסחר העולמי וההאטה בכלכלות המתפתחות. הציפיות בשווקים הפיננסיים העולמיים הן לכך שמצד אחד, הריבית בארה"ב תחל לעלות בקרוב,  ומצד שני,  באירופה ובמשקים מובילים אחרים ההרחבה המוניטרית תעמיק.

v   מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-25/10/15, ועד ל-20/11/15, התחזק השקל מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי בכ-1.6%, תוך יציבות מול הדולר וייסוף חד יחסית מול האירו. מתחילת השנה נרשם ייסוף אפקטיבי של 7.5%. התפתחות שער החליפין מתחילת השנה מקשה על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר, ומעכבת את חזרת האינפלציה אל תוך היעד.

v   היקף נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה, כמו גם היקף מכירת הדירות החדשות, ומלאי הדירות למכירה. מחירי הדירות עלו ב-12 החודשים האחרונים ב-6.6%; עם זאת, נרשמה בחודשיים האחרונים התייצבות במחירים.

הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה ולצמיחה נותרו גבוהים. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

 

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

סיכום הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש דצמבר 2015 יפורסמו ב-7/12/2015.

החלטת הריבית לחודש ינואר 2016 תתפרסם ביום שני ה-28/12/2015, בשעה 16:00.