להודעה זו כמסמך Word​

 

תנאי הרקע

 


נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה באוקטובר ב-0.3%, בשעה שלפי ממוצע תחזיות החזאים הוא היה צפוי להיוותר ללא שינוי. המדד הושפע בעיקר מעלייה בסעיפי הפירות והירקות וההלבשה וההנעלה, ומיתנה אותה ירידה בסעיף התחבורה והתקשורת. קצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומד על 1.8% –  מעט מתחת למרכז יעד האינפלציה.

תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים המשיכו לרדת קלות גם החודש. תחזיות האינפלציה של החזאים ל-12 המדדים הבאים ירדו ל-1.6% בממוצע. הציפיות משוק ההון ירדו לרמה של 1.3%, ואילו הציפיות הנגזרות ל-12 המדדים הבאים מהריביות הפנימיות של הבנקים ירדו מעט, לרמה של 1.2%. הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו בלא שינוי ונמצאות מעט מעל מרכז יעד האינפלציה. על פי התחזיות של מרבית החזאים, ועל פי המידע הגלום בריבית התלבור ועקום המק"ם, ישנו צפי בהסתברות נמוכה להפחתה אחת בריבית בשלושת החודשים הקרובים.

הפעילות הריאלית: האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרביע השלישי מצביע על ירידה בקצב הצמיחה, לשיעור של 2.2% (כל נתוני החשבונאות הלאומית הם במונחים שנתיים ומנוכי עונתיות). הירידה בצמיחה היא תוצאה של ירידה ביצוא, שהתכווץ בשיעור של 12.4% (ללא יהלומים והזנק) והגיע לרמתו הנמוכה ביותר מאז 2010, ועליה של היבוא (האזרחי, ללא או"מ ויהלומים) בשיעור של 10.8%. השימושים המקומיים צמחו בקצב גבוה יחסית, ובלטה ביניהם הצמיחה בהשקעה בנכסים קבועים, שעמדה על 16.9%. ייתכן שהתנודתיות בנתוני החשבונאות הלאומית הרבעוניים מושפעת מאופן החישוב של השפעת הפקת הגז. אינדיקטורים ראשוניים לרביע הרביעי מצביעים על התאוששות מסוימת: בנתוני סחר החוץ לאוקטובר נרשם גידול של 5.6% ביצוא; הגידול ניכר בעיקר ביצוא הטכנולוגיה העילית, אך עלייה נרשמה גם במדד שמעניק משקל גבוה יותר לתעשיות עתירות העבודה (מדד יצוא מתוקנן להיקף התעסוקה); התחדשה העלייה בגביית המע"מ על הייצור המקומי; ומדדי אמון הצרכנים של בנק הפועלים והלמ"ס רשמו שיפור באוקטובר. מדד האקלים, המבוסס על סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס, מצביע על כך שבנובמבר חלה צמיחה בקצב חודשי של 0.28%, אך ניכרת בו הרעה בולטת בתעשייה, בעיקר כתוצאה מירידה בהזמנות ליצוא ובתעסוקה. חולשת התעשייה ניכרת גם ממגמת הירידה במדד הייצור התעשייתי, מגמה שנמשכת כבר כשנה, וממדד מנהלי הרכש, אשר ממשיך להימצא מתחת לקו חמישים הנקודות. המדד המשולב למצב המשק עלה באוקטובר ב-0.2%, בדומה לחודשים הקודמים. מדד החיפושים ב"גוגל", המהווה מדד מקדים לצריכה הפרטית, התמתן מעט החודש, אך הוא ממשיך להצביע על הסתברות לכך שהביקושים המקומיים יצמחו בקצב גבוה מהקצב ארוך הטווח. 

שוק העבודה: בסקר כוח האדם נרשמה עלייה בשיעור התעסוקה, מ-59.3% ברביע השני ל-59.9% ברביע השלישי, וירידה בשיעור האבטלה, מ-6.8% ל-6.1%. גם בקרב גילאי העבודה העיקריים עלה שיעור התעסוקה מ-74.2% ל-74.5%, ושיעור האבטלה ירד מ-5.9% ל-5.3%. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו ביוני-אוגוסט, יחסית למארס-מאי, ב-1.3% ו-0.6%, בהתאמה. תקבולי מס הבריאות בביטוח הלאומי, המהווים אינדיקציה לסך תשלומי השכר במשק, היו גבוהים (נומינלית) בספטמבר-אוקטובר ב-5.6% מרמתם בתקופה המקבילה אשתקד, והדבר משקף עלייה בקצב הגידול שלהם, לאחר ירידה מתמשכת בחודשים האחרונים. באוגוסט נמשכה מגמת הגידול במשרות השכיר בשירותים הציבוריים, תוך קיפאון במשרות במגזר העסקי ועליית שכר בשני המגזרים. באוקטובר נרשם גידול של 3.8% במספר המשרות הפנויות, אך זה התרכז בענפים כגון חינוך ובריאות; בניכוי ענפים אלו נמשכה הירידה במספר המשרות הפנויות.


נתוני תקציב הממשלה: בחודשים ינואר-אוקטובר היה הגירעון המצטבר בפעילות המקומית של הממשלה נמוך בכ-11.7 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי העקבי עם תקרת הגירעון לשנת 2013 (4.65% מהתוצר). הגירעון הנמוך מהתוואי משקף בעיקר רמת הוצאות נמוכה ב-9.4 מיליארד ש"ח מהתוואי התואם הוצאה מלאה של התקציב, כמו גם הכנסות גבוהות ב-2.2 מיליארדי ש"ח מהתוואי התואם את תחזית ההכנסות בתקציב, שנבעו בין היתר מאירועי מס בעלי אופי חד-פעמי. בהנחה שיחול גידול מסוים בשיעור ההוצאה מהתקציב, ובהתחשב בהכנסות חד-פעמיות נוספות שצפויות להתקבל עד סוף השנה, הגירעון בשנת 2013 צפוי לעמוד על כ-3.5% מהתוצר. תוואי ההוצאה והמיסים המתוכננים על פי התקציב  ל-2014 עקביים עם יעד הגירעון לשנה זו (3% מהתוצר).


שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב–27/10/13, ועד ל-22/11/13, השקל נחלש מול הדולר ב-0.9%, בעוד שבמרבית המטבעות ההיחלשות מול הדולר הייתה משמעותית יותר. מול האירו התחזק השקל ב-1.4%, ומול שער החליפין הנומינלי-האפקטיבי – בכ-0.5%. מתחילת השנה התחזק השקל ב-5.7% ביחס לשער האפקטיבי.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב–27/10/13, ועד ל-22/11/13, עלה מדד ת"א 25 ב-4% – שיעור גבוה מהשיעור ברוב המשקים המפותחים ובניגוד למגמת ירידה במשקים המתעוררים. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות קלה בעקום הצמוד ועליית תשואות קלה בעקום השקלי, והתשואה לאג"ח שקלית ל-10 שנים עלתה מ-3.56% ל-3.62%. המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב ירד משמעותית, לרמה של 87 נ.ב בלבד. תשואות המק"ם ירדו לאורך העקום, והתשואה לשנה ירדה במהלך התקופה הנסקרת לרמה של 0.85% בלבד. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, נותרה כמעט ללא שינוי, ברמה של 108 נ.ב בלבד. מדד התל-בונד 60 רשם עלייה של כ-0.6%, ובמקביל לכך המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני נותרו ברמות נמוכות.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-13.5%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-5.6%.

שוק האשראי: בחודש ספטמבר ירדה יתרת החוב של המגזר העסקי בכ-5.4 מיליארדי ש"ח, לרמה של כ-786 מיליארדים (0.7%-). הירידה נבעה ברובה מייסוף השקל מול הדולר וכן מפירעון חוב נטו של כ-0.3 מיליארד ש"ח. המגזר העסקי הלא פיננסי הנפיק באוקטובר אג"ח בשווי של כ-3.7 מיליארדי ש"ח, רובן באמצעות אג"ח סחירות, בשעה שמתחילת השנה ממוצע ההנפקות החודשי עמד על כ-2.5 מיליארדי ש"ח; בתוך כך המרווחים בשוק האג"ח התייצבו ברמה נמוכה. יתרת החוב של משקי הבית עלתה בספטמבר ב-0.2%, לרמה של 403 מיליארד ש"ח, תוך גידול של 0.5% ביתרת החוב לדיור עד לרמה של 285 מיליארד ש"ח. בחודש אוקטובר הסתכמו ביצועי המשכנתאות (נטילות של משכנתאות חדשות) בכ-4.4 מיליארדי ש"ח, בדומה לממוצע הביצועים החודשי מתחילת השנה. הריבית הממוצעת על משכנתאות חדשות במסלול הלא צמוד בריבית משתנה ירדה באוקטובר בכ-0.23 נקודת אחוז, על רקע הורדת הריבית של בנק ישראל; במסלול הצמוד בריבית משתנה הריבית עלתה ב-0.06 נקודת אחוז, ואילו הריבית על משכנתאות חדשות צמודות למדד בריבית קבועה עלתה בכ-0.35 נקודת אחוז, על רקע ההנחיות שהמפקח על הבנקים פרסם בחודש אוגוסט.

שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) שב לעלות, ובאוקטובר הוא עלה ב-0.1%. ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר עלה סעיף זה ב-3.7%, לעומת 2.7% ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר. במחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, נרשמה באוגוסט-ספטמבר עלייה של 0.6%, ומדדים קודמים עודכנו כלפי מעלה. ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר המחירים עלו ב-10.1%, בדומה לעלייתם ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט. התחלות הבנייה, בהסתכלות שנתית, עמדו באוגוסט על קצב של כ-42.5 אלף יחידות דיור. בספטמבר נמשכה הירידה במספר העסקאות בדיור, אולם נראה שהדבר נובע בעיקר מגורמים עונתיים.

המשק העולמי: תמונת המצב הגלובלית מצביעה על כך שהמשק העולמי ממשיך לצמוח במתינות תוך הפחתה מתמדת של התחזיות לצמיחה. החודש עודכנה כלפי מטה תחזית הצמיחה הגלובלית של ארגון ה-OECD, בעיקר כתוצאה מצפי להתמתנות נוספת במשקים המתעוררים. ארה"ב חוזרת להוביל את המשק העולמי עם נתונים מעודדים ברובם: התוצר צמח ברביע השלישי בשיעור של 2.8% (בין היתר כתוצאה מגידול במלאים), ונתוני התעסוקה הפיגו את החששות שחוסר הוודאות הפוליטית יפגע קשות בכלכלה, משום שהם הצביעו על תוספת גדולה מהצפוי של משרות במגזר הלא-חקלאי. על רקע זה נשמעו הערכות  שתהליך הצמצום ההדרגתי (ה-tapering) עשוי להתחיל עוד בדצמבר, אולם מרבית ההערכות עדיין מצביעות על כך שהתהליך יתחיל ברביע הראשון של 2014. באירופה לעומת זאת גברו החודש העדויות לכך שהצמיחה עדיין אינה יציבה. התוצר צמח ברביע השלישי בשיעור (רבעוני) מתון של 0.1%, ומדדי הרכש של הייצור והשירותים אכזבו. על רקע נתונים אלו, כמו גם על רקע העובדה שהאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ירדה ל-0.7%, הפחית ה-ECB את הריבית לרמה של 0.25%, רמה נמוכה היסטורית, ונשיאו חזר על ההתחייבות להמשיך לנקוט מדיניות מוניטרית מרחיבה לאורך תקופה ארוכה. סוכנות הדירוג S&P הפחיתה החודש את דירוג האשראי של צרפת. ביוון גדלה אי-הוודאות עקב דרישות להמשיך בקיצוצים תקציביים, בשעה שבפורטוגל, אירלנד וספרד התקבלו אינדיקציות לשיפור במצב הפיסקלי. על מנת לעמוד ביעד האינפלציה שנקבע בצ'כיה, הבנק המרכזי שם  הודיע החודש על רמת סף לשער החליפין של הקרונה מול האירו, והכריז שיתערב בשוק כדי למנוע ייסוף מעבר לשער זה. בבריטניה התפרסמו נתונים שהצביעו על התבססות הצמיחה, והבנק המרכזי העלה את תחזית הצמיחה לשנה זו ולשנה הבאה. ביפן נרשמה ברביע השלישי צמיחה של 0.5%, כצפוי. בשווקים המתעוררים נרשמו ירידות שערים בשוקי ההון והמט"ח, על רקע המשך החששות מתהליך ה-tapering. בסין התפרסמו מספר נתוני מקרו שהפתיעו לטובה, ונרשמה האטה בקצב צמיחת האשראי; במקביל לכך הרשויות הכריזו על מתווה לרפורמות לחיזוק השוק החופשי בעשור הקרוב, ונגיד הבנק המרכזי הודיע על כוונה להגמיש את משטר שער החליפין. במחירי הנפט, הסחורות החקלאיות והמתכות נרשמו החודש ירידות, וסביבת האינפלציה העולמית נמוכה עד כדי חשש לדפלציה בחלק מהמדינות.
 

 

הגורמים העיקריים להחלטה

 

ההחלטה להותיר את הריבית לחודש דצמבר ללא שינוי ברמה של 1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

 

  • סביבת האינפלציה נותרה נמוכה למרות שהעלייה במדד המחירים לצרכן באוקטובר הייתה גבוהה מהצפוי. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים קרובה למרכז היעד, ונצפתה ירידה בציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה. 
  • ברביע השלישי נרשמה ירידה בקצב הצמיחה וניכרת חולשה בתעשייה וביצוא, אך אינדיקטורים ראשוניים לרביע הרביעי מצביעים על התאוששות מסוימת. כמו כן נמשכו ברביע השלישי הירידה באבטלה ועליית שיעור התעסוקה, אך הגידול בתעסוקה מתרכז בשירותים הציבוריים, לעומת קיפאון לאורך זמן בתעסוקה במגזר העסקי. 
  • בסיכום החודש שמאז החלטת הריבית האחרונה נחלש השקל ב-0.9% מול הדולר, אך החלשות השקל מול הדולר הייתה מתונה מזו של  מרבית המטבעות. מול השער האפקטיבי התחזק השקל ב-0.5%. 
  • המדיניות המוניטרית במשקים העיקריים נותרה מרחיבה מאוד; למרות השיפור שנסתמן בנתוני שוק העבודה בארה"ב, עדיין שוררת אי ודאות לגבי מועד תחילת  תהליך ה-tapering. ה-ECB  הפחית החודש את הריבית ב-0.25%, וחזר על מחויבותו למדיניות מרחיבה לאורך זמן. 
  • תחזית הצמיחה הגלובלית של ארגון ה-OECD עודכנה כלפי מטה, בעיקר כתוצאה מצפי להתמתנות נוספת במשקים המתעוררים, בעוד שהתחזית לצמיחה בגוש מדינות ה- OECD נותרה כמעט ללא שינוי.
  • נמשכת העלייה במחירי הדיור לצד קצב מהיר של נטילת משכנתאות. הנחיות המפקח על הבנקים, המגבילות את שיעור ההחזר מן ההכנסה, את חלק ההלוואה שניתן בריבית משתנה ואת התקופה הסופית לפירעון ההלוואה במשכנתאות, צפויות להפחית את הסיכון לציבור נוטלי המשכנתאות ולמערכת הבנקאית. 

 

 
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סיכום הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש דצמבר 2013 יפורסמו ב-9/12/2013.

החלטת הריבית לחודש ינואר 2014 תתפרסם ביום שני ה-23/12/2013, בשעה 17:30.