​נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן ירד באוגוסט ב-0.1%, בניגוד לתחזיות החזאים, שצפו בממוצע עלייה של 0.2%. עליות משמעותיות נרשמו בסעיף הפירות והירקות, בסעיף הדיור, ובסעיף התרבות ובידור; ירידות משמעותיות נרשמו בסעיף ההלבשה וההנעלה ובסעיף התחבורה והתקשורת. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה אפסית, לעומת אינפלציה של 0.3% ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי. הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-12 החודשים האחרונים ב-2.0%; מנגד, בקצב עלייתם של מחירי המוצרים הבלתי סחירים נרשמה עלייה קלה: הם עלו ב-1.2%, לעומת 1.1% בחודש הקודם.

תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות משוק ההון (מנוכות עונתיות) לאינפלציה  לשנה הקרובה נותרו החודש ברמה של 1.1%, סמוך לגבול התחתון של יעד האינפלציה, והציפיות לשנתיים ירדו קלות, לרמה של 1.3%. תחזיות החזאים ל-12 המדדים הקרובים נותרו ברמה של 1.1%. בציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ל-12 המדדים הבאים נמשכה ירידה, מ-0.8% בחודש הקודם ל-0.7% החודש. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים המשיכו לרדת החודש, בכ-6 נ.ב בממוצע, בהמשך לירידה המתמשכת שנראית בהן מאז פרסום מדד אפריל. לאחר שהפחתתה של ריבית בנק ישראל בחודש הקודם הפתיעה את השווקים, לא צפויה הפחתה נוספת בריבית בחודשים הקרובים, הן על פי החזאים והן על פי המידע העולה מעקומי המק"מ והתלבור.

הפעילות הריאלית: הנתונים שנוספו החודש לגבי הפעילות הריאלית ביססו את ההערכה שהפעילות התמתנה ברבעון השני, ואינדיקטורים חודשיים מצביעים על התמתנות נוספת ברבעון השלישי, בין השאר על רקע מבצע "צוק איתן". באומדן השני לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השני עודכן כלפי מטה הנתון של צמיחת התוצר, מ-1.7% ל-1.5% (במונחים שנתיים, מנוכה עונתיות), בעיקר כתוצאה מהתכווצות של 12.2% ביצוא הסחורות (ללא יהלומים וחברות הזנק, לעומת 10.1% באומדן הראשון). העודף בחשבון השוטף הצטמצם ברבעון השני ל-2.2 מיליארדי דולרים (לעומת 3.6 מיליארדים ברבעון הראשון), בעיקר כתוצאה מהגידול בגירעון בחשבון הסחורות, שקוזז בחלקו על ידי גידול בעודף בחשבון השירותים. נתונים ראשוניים מסקר החברות לרבעון השלישי מלמדים כי מאזן הנטו הוסיף לרדת, והירידה מקיפה את רוב הענפים. ביצוא הסחורות חלה באוגוסט ירידה של 7.5% (במונחים דולריים, ללא או"מ ויהלומים), ומסתמנת בו מגמת ירידה לעומת הרבעון השני. ביצוא השירותים נרשמה ברבעון השני יציבות ביחס לרבעון הראשון. יבוא הסחורות (ללא או"מ, יהלומים וחומרי אנרגיה) עלה באוגוסט ב-1%, וביולי-אוגוסט מסתמנת בו יציבות לעומת הרבעון השני. ביולי-אוגוסט נרשמה ירידה חדה של 35.5% במספר כניסות התיירים ביחס לרביע השני (מנוכה עונתיות). המדד המשולב למצב המשק נותר באוגוסט ללא שינוי, והוא הושפע לרעה בעיקר מהירידות במדדי יצוא הסחורות והשירותים (כולל התיירות) לאוגוסט, וכן מהירידות במדד הפדיון של ענף המסחר ובמדד הייצור התעשייתי ליולי. הרכישות בכרטיסי אשראי ירדו ביולי ב-5.6%. גם החודש לא ניכרת ירידה במדדי אמון הצרכנים השונים למרות הלחימה בדרום. מדד מנהלי הרכש הוסיף לרדת החודש והגיע לרמה של 42.6 נק' בלבד. מדד האקלים, המבוסס על סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס, נערך בעיצומו של מבצע "צוק איתן", והוא מבטא קצב צמיחה נמוך, של 0.13%, לאחר שבחודשים האחרונים הוא ביטא קצב של 0.19% עד 0.28%. 

שוק העבודה: סקר כוח האדם לחודש אוגוסט מצביע על כך שבקרב גילי העבודה העיקריים (64-25) חלה עלייה קלה בשיעורי ההשתתפות (79.3% לעומת 79.1% ביולי) ושיעור התעסוקה נותר ללא שינוי (75.1%). מתחילת השנה מסתמנת יציבות באינדיקטורים אלו. שיעור האבטלה בגילים אלו עלה באוגוסט (5.2% לעומת 5.0% ביולי), ושיעור האבטלה הכללי עלה בשיעור דומה, ל-6.4%. במספר משרות השכיר לא נרשם גידול מתחילת השנה, אך במגזר העסקי נרשמה ירידה קלה. לעומת אלו, אינדיקטורים אחרים מצביעים על המשך היציבות בשוק העבודה: תקבולי מס הבריאות, המהווים אינדיקציה לסך תשלומי השכר במשק, היו גבוהים (נומינלית) ביולי-אוגוסט ב-4.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו ברבעון השני ב-0.72% וב-0.66%, בהתאמה, יחסית לרבעון הראשון (נתונים מנוכי עונתיות). במספר התביעות לתשלום דמי אבטלה ובשיעור המשרות הפנויות לא ניכר שינוי משמעותי מאז סוף 2013.

נתוני תקציב הממשלה: הגירעון בפעילות המקומית של הממשלה (ללא אשראי נטו) הסתכם בינואר-אוגוסט בכ-6.1 מיליארדי ש"ח, והוא נמוך בכ-3.9 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי העקבי עם עמידה ביעד הגירעון ל-2014. זאת מפני שמתחילת השנה ההוצאה המקומית (ללא אשראי) נמוכה בכ-5.4 מיליארדי ש"ח מזו התואמת את התוואי העונתי. עם זאת, בהמשך השנה צפויה האצה בהוצאות בשל התוספת שתינתן לתקציב הביטחון בגין עלויות "צוק איתן", ובשל עלויותיהם של הסדרים שהממשלה ערכה עם גופים שנקלעו לקשיים בעקבות הלחימה, או עם גופים שמיישמים רפורמות. ההכנסות המקומיות מתחילת השנה נמוכות בכ-1.5 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי. גביית המסים באוגוסט עלתה ריאלית בכ-14.6 אחוזים, בהשוואה לאוגוסט אשתקד, וכוללת תשלומי מסים של עסקים בדרום, בסך של כ-400 מיליוני ש"ח, שנדחו מיולי בשל מבצע "צוק איתן": בניכוי ההשפעה של דחיית המסים מיולי סך גביית המסים עלתה ריאלית בכ-12.4 אחוזים.

הערכת חטיבת המחקר: החודש עדכנה חטיבת המחקר את התחזית המקרו-כלכלית. הודעת התחזית מתפרסמת במקביל להודעה זו. לפי התחזית המעודכנת, שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (עד הרבעון השלישי של 2015) יעמוד על 1%; ריבית בנק ישראל צפויה, על פי תחזית חטיבת המחקר, להיוותר ברמה של 0.25%. התוצר ב-2014 צפוי לצמוח ב-2.3% (2.9% בתחזית הקודמת), וב-2015 הוא צפוי לצמוח ב-3.0% (בדומה לתחזית הקודמת).

שוק המט"ח:  מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-24/8/14, ועד ל-19/9/14, נחלש השקל מול הדולר ב-3.5%, מול האירו ב-0.4%, ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי השקל נחלש ב-1.6%. מתחילת השנה נחלש השקל במונחי השער האפקטיבי ב-1.3%.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-24/8/14, ועד ל-19/9/14, עלה מדד ת"א 25 בכ-5.5%, בדומה למגמה העולמית. בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה החודש ירידת תשואות, בין היתר כתוצאה מכך שבנק ישראל הפחית את הריבית בחודש שעבר: העקום השקלי ירד בשיעור של עד 23 נ.ב תוך היתללות נוספת של העקום; התשואה על אג"ח שקלית ל-10 שנים ירדה בכ-16 נ.ב, לרמה של 2.47%; מרווח התשואות בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב התהפך, כך שהתשואה על אג"ח של ארה"ב גבוהה ב-10 נ.ב משל ישראל; לאורך עקום המק"מ נרשמה ירידת תשואות של כ-20 נ.ב, והתשואה לשנה עומדת על 0.25%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, נותרה כמעט ללא שינוי, ברמה של 88 נ.ב.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-21.8%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-8.0%.

שוק האשראי: יתרת החוב של המגזר העסקי ירדה ביולי בכ-0.7 מיליארד ש"ח (0.1%) – לרמה של 772 מיליארד ש"ח – כתוצאה מפירעון חוב נטו, וביחס לסוף 2013 היא נותרה כמעט ללא שינוי. ביולי הנפיק המגזר העסקי הלא-פיננסי אג"ח בהיקף של כ-2.5 מיליארדי ש"ח, לעומת ממוצע של 3.7 מיליארדים לחודש מתחילת השנה. מאז הפחתת הריבית לאוגוסט התחדשה הצבירה בקרנות הנאמנות המתמחות באג"ח חברות, אם כי בהיקף נמוך מזה שנרשם בחודשים הראשונים של השנה. המרווחים בשוק האג"ח המשיכו לרדת החודש, ורמתם מוסיפה להיות נמוכה באופן שעשוי להצביע על תמחור חסר של הסיכונים בשוק זה. יתרת החוב של משקי הבית גדלה ביולי בכ-2.2 מיליארדי ש"ח (0.5%), לרמה של 422 מיליארדים; העלייה נבעה מהמשך הגידול בחוב לדיור, שעלה ב-0.8%. בחודש אוגוסט הסתכמו הנטילות של משכנתאות חדשות בכ-4.1 מיליארדי ש"ח, לעומת ממוצע חודשי של כ-4.4 מיליארדים מתחילת השנה. הפיקוח על הבנקים פרסם החודש טיוטת הוראה, המורה לבנקים להגדיל את כריות ההון מרובד 1 בהתאם להיקף האשראי לדיור בכל בנק. הריבית על משכנתאות חדשות ירדה באוגוסט במסלול הלא-צמוד בריבית משתנה (ב-0.22 נק' האחוז, בדומה לירידה בריבית בנק ישראל), ובמסלול הצמוד היא נותרה כמעט ללא שינוי. 

שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) עלה באוגוסט ב-0.5%. ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט עלה סעיף זה ב-2.0%, לעומת 2.2% בחודש הקודם. במחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, נרשמה ביוני-יולי עלייה של 0.3%. ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עלו המחירים ב-6.8%, לעומת 7.7% ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני. במספר הדירות החדשות שנבנו ביוזמה פרטית ונותרו למכירה נרשמה בחודש יולי עלייה של 2.1% בהשוואה לחודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות). במחצית הראשונה של 2014 חלה ירידה של 10.8% בהתחלות הבנייה יחסית למחצית המקבילה בשנה שעברה. לאחר שמספר העסקאות ירד ברבעון השני, אינדיקטורים ראשוניים מצביעים על כך שהוא הוסיף לרדת ביולי.

המשק העולמי: במשק העולמי מתחילה להסתמן תמונה בלתי אחידה. בארה"ב ובבריטניה ההתאוששות מתבססת ומתחיל להסתמן תוואי מוניטרי של צמצום ההרחבה, בשעה שבסין, באירופה, ביפן, ובחלק מהמשקים המתעוררים מסתמן כי ההרחבה תימשך. הסחר העולמי צומח בקצב שנתי איטי של כ-3%. בארה"ב עודכן כלפי מעלה הנתון של צמיחת התוצר לרבעון השני, ואינדיקטורים שונים (מאזן הסחר, ההזמנות ממפעלים, הרכישות הקמעונאיות, מדדי מנהלי הרכש ומדדי האמון) מצביעים על המשך מגמה חיובית גם ברבעון השלישי. נתוני התעסוקה אכזבו החודש, מפני שנוספו 142 אלף משרות בשעה שהצפי עמד על 230 אלף. בשוק הנדל"ן נמשכת חולשה יחסית, בשל התמתנות בקצב עליית המחירים וירידה במכירות הבתים החדשים. ה-Fed חזר על התחייבותו להותיר את הריבית נמוכה לפרק זמן ממושך, והמועד שבו הוא צפוי להתחיל להעלות את הריבית נותר המחצית השנייה של 2015, אם כי תוואי הריבית הצפוי ל-2015 ול-2016 עודכן כלפי מעלה. באירופה התפרסמו החודש נתוני מקרו חלשים: מדדי מנהלי הרכש ומדדי האמון ממשיכים להצביע על פסימיות, בשעה  שהייצור התעשייתי עלה ב-1%, למעלה מהצפוי. האינפלציה בהסתכלות שנתית עומדת על 0.3%, ולנוכח אובדן המומנטום והחשש מדפלציה הפחית החודש ה-ECB את הריבית ב-10 נ.ב נוספות, והודיע על התחלה של תכנית הרחבה כמותית. נשיא ה-ECB ציין שהמדיניות המוניטרית לבדה לא תוכל לבלום את המשך ההאטה. ביפן עודכן כלפי מטה נתון הצמיחה ברבעון השני, לצמיחה שלילית של 7.1%, וביחד עם נתונים נוספים הוא מצביע על כך שההאטה איננה נובעת רק מהעלאת המע"מ. נגיד הבנק המרכזי אמר כי היחלשות הין תסייע לכלכלה, ודבריו פורשו כאמירה שב-2015 תיתכן הרחבה מוניטרית נוספת. אשר לבריטניה, נתוני המקרו היו חיוביים, והחששות מפגיעה ביציבות התפוגגו לאור תוצאות משאל העם בסקוטלנד. בסין נרשמו החודש נתוני מקרו מאכזבים, והבנק המרכזי נוקט צעדי הרחבה מוניטרית של כ-500 מיליארד יואן כדי לשמר את קצב הצמיחה. בהודו נרשמת התאוששות, בשעה שבברזיל מחריפה ההאטה ונרשמה הורדת דירוג נוספת. נמשכת הירידה במחירי הסחורות, וזו מצדה משפיעה על האינפלציה העולמית. מחיר חבית נפט מסוג Brent ירד החודש ב-5.5%, ומדד הסחורות ללא אנרגיה ירד ב-6.3%.

הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש אוקטובר ללא שינוי ברמה של 0.25%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
 
  • סביבת האינפלציה נותרה נמוכה החודש. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה אפסית, והציפיות נותרו נמוכות ובחלקן רשמו ירידה קלה נוספת.
  • החודש התחזקה ההערכה על פיה התמתנות הפעילות החלה עוד ברביע השני; נתונים חלקיים מסקר החברות, המדד המשולב למצב המשק, כניסות התיירים ואינדיקטורים נוספים מצביעים על המשך התמתנות ברביע השלישי שרובה  נזקפת להשלכות מבצע 'צוק איתן'. מנתוני סקר כח האדם עולה כי נבלם השיפור בשוק העבודה, אולם נתוני מס בריאות מצביעים על המשך התרחבות בקצב של החודשים האחרונים. 
  • השקל נחלש החודש ב-1.6% במונחי השער הנומינאלי האפקטיבי. המשך הפיחות יתמוך בהתאוששות ביצוא ובמגזר הסחיר. מתחילת השנה נרשם פיחות של 1.3%. 
  • תמונת המצב של המשק העולמי איננה אחידה: בארה"ב ובבריטניה מתבססת ההתאוששות, אך באירופה וביפן נמשכת האטה, ובסין נרשמו נתונים מאכזבים. הסחר העולמי צומח בקצב איטי. העלאת הריבית בארה"ב עדיין צפויה למחצית השנייה של 2015, בעוד באירופה וביפן מסתמנת העמקה של ההרחבה המוניטרית. 
  • ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות ב-6.8%, ונמשך הגידול ביתרת האשראי לדיור. המפקח על הבנקים פרסם טיוטת הוראה המורה לבנקים להגדיל את כריות ההון מרובד 1 בהתאם להיקף האשראי לדיור. מספר העסקאות ממשיך לרדת, על רקע אי הוודאות השוררת בשוק, בין היתר לגבי תכנית מע"מ אפס לדירות חדשות.
  • הצבירה בקרנות המתמחות באג"ח קונצרני מתחדשת, אם כי בהיקפים נמוכים יחסית; רמת המרווחים בשוק זה ממשיכה להצביע ככל הנראה על תמחור חסר של הסיכונים.

לאור הפחתת הריבית בחודשיים האחרונים בשיעור מצטבר של 0.5 נק' אחוז, והתמיכה שרמת הריבית הנמוכה נותנת למשק בעת זו, הועדה המוניטרית החליטה להותיר החודש את הריבית ללא שינוי.

בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

סיכום הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש אוקטובר 2014 יפורסמו ב-6/10/2014.

החלטת הריבית לחודש נובמבר 2014 תתפרסם ביום שני ה-27/10/2014, בשעה 16:00.