הוועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית לחודש אוגוסט 2016 ללא שינוי ברמה של 0.1%

תנאי הרקע

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה ביוני ב-0.3%, בדומה לשיעור שצפו בממוצע החזאים. סעיף הפירות והירקות ירד ב-3.5% וסעיף ההלבשה וההנעלה עלה ב-8.3%, שניהם על רקע עונתי. ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד ב-0.8%, בדומה לשיעור הירידה ב-12 החודשים שהסתיימו במאי. בניכוי ההשפעה הישירה של מחירי האנרגיה, ובניכוי הפחתות המחירים האדמיניסטרטיביות, עלה המדד ב-12 החודשים האחרונים ב-0.6%. מחירי המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-12 החודשים האחרונים ב-2.8%, לעומת 3.2% ו-3.6% ב-12 החודשים שהסתיימו במאי ובאפריל, בהתאמה; שינוי המגמה נובע מתחילת מיצוי התרומה השלילית הישירה של מחירי האנרגיה. מחירי המוצרים הבלתי סחירים עלו ב-0.3%.

תחזיות האינפלציה והריבית: בציפיות לאינפלציה לטווחים השונים לא חל בסיכומו של החודש שינוי משמעותי: הציפיות לשנה הנגזרות משוק ההון עלו ל-0.5% (לעומת 0.4% בחודש שעבר), הציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים נותרו ברמה של 0.3%, והחזאים צופים בממוצע עלייה של 0.8% ב-12 המדדים הקרובים (בדומה לחודש שעבר). הציפיות פורוורד לאינפלציה בשנה השלישית נותרו ללא שינוי (1.1%), והציפיות לטווחים הארוכים יותר (3 עד 5 שנים ו-5 עד 10 שנים) נותרו בתוך היעד, ברמה של 1.45% ו-2.2%, בהתאמה. ממרבית האינדיקטורים עולה כי אין צפי לכך שבנק ישראל יעלה את הריבית בשנה הקרובה.

הפעילות הריאלית: האינדיקטורים לפעילות תואמים את ההערכה שככל הנראה המשק ממשיך לצמוח בקצב שאפיין את השנים האחרונות. גם האומדן השלישי לצמיחת התמ"ג ברבעון הראשון עודכן כלפי מעלה, ל-1.7%, כתוצאה מעדכון כלפי מעלה של יצוא הסחורות והשירותים שקוזז חלקית על ידי עדכון כלפי מטה של צמיחת הצריכה הפרטית וההשקעה. מאזן הנטו בסקר החברות לרבעון השני עלה לעומת המאזן בסקר לרבעון הראשון, והוא תואם סביבת צמיחה של כ-2.5%—3%. על פי הסקר, ההתרחבות התרחשה בעיקר בענפים שפעילותם ממוקדת בביקוש המקומי – המסחר, הבנייה והתחבורה והתקשורת – בשעה שבענפי התעשייה, השירותים והמלונאות קצב ההתרחבות נמוך יותר. ניתוח של נתוני הפדיון והתעסוקה בענף התעשייה מראה שהיעדר ההתרחבות בענף מקורו בנסיגה בייצור של ענפי הטכנולוגיה העילית, בפרט בייצור ליצוא, בעוד בענפים המסורתיים, המייצרים גם לשוק המקומי, הפעילות גדלה. יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים) ירד ב-5% ברבעון השני, בשעה שהנתונים המעודכנים על יצוא השירותים מצביעים על מגמת עלייה מאז אמצע 2015. יבוא הסחורות (ללא או"מ, יהלומים וחומרי אנרגיה) גדל ברבעון השני ב-3.6%, תוך גידול של 14.1% ביבוא מוצרי השקעה. המדד המשולב עלה ביוני ב-0.1%. במדד אמון הצרכנים של הלמ"ס נרשם שיפור מתמשך מאז אוקטובר; מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים נמצא ברמה קבועה פחות או יותר מאז תחילת 2015. מדד מנהלי הרכש הוסיף לרדת ביוני והגיע ל-48.8 נקודות.

 

שוק העבודה: התמונה העולה משוק העבודה מוסיפה להיות חיובית. נמשכת עליית השכר בכל ענפי המשק; השכר הריאלי בפברואר-אפריל עלה ב-2.5% ביחס לשלושת החודשים שקדמו להם (מנוכה עונתיות), בשעה שהשכר הנומינלי עלה ב-3.1%. ביוני הועלה שכר המינימום בכ-4%. תקבולי מס הבריאות באפריל-יוני עלו (נומינלית) ב-5.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והם משקפים את העלייה בתעסוקה ובשכר. שיעור המשרות הפנויות ירד ביוני ל-3.5% (מנוכה עונתיות) אך רמה זו עדיין גבוהה, ויחד עם הירידה בקצב הגידול של משרות השכיר היא מעידה ככל הנראה שבחלק מהענפים קיים מחסור מסוים בעובדים.

נתוני תקציב הממשלה: הגירעון המקומי המצטבר (ללא אשראי נטו) בפעילות הממשלה הסתכם בינואר-יוני 2016 ב-1.8 מיליארד ש"ח, בהשוואה לגירעון של כמיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, והוא נמוך ב-4.9 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי של הגירעון התואם את יעד הגירעון לשנת 2016. הסטייה משקפת הכנסות גבוהות מהתוואי ב-3.2 מיליארדי ש"ח והוצאות נמוכות בכ-1.7 מיליארד. גביית המסים ביוני עמדה על כ-22 מיליארדי ש"ח, סכום גבוה ב-1.4 מיליארד מהתוואי העונתי התואם את אומדן ההכנסות ממסים (277 מיליארדי ש"ח). גביית המסים בינואר-יוני הייתה גבוהה ריאלית בכ-6.3% מהגבייה בתקופה המקבילה אשתקד. גביית המע"מ המקומי ברוטו ירדה ריאלית בכ-0.7% לעומת יוני אשתקד (עלתה בכ-5.1% בניכוי השפעת שינויי חקיקה).

 

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-26/6/16, ועד ל-22/7/16, התחזק השקל מול הדולר ב-1.2%. בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי נרשם ייסוף של 1.7%. ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף אפקטיבי של 1.8%.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-26/6/16, ועד ל-21/7/16, עלה מדד ת"א 25 בכ-6%. בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה עליית תשואות מתונה בעקום השקלי, ובעקום הצמוד נרשמה ירידת תשואות שהגיעה עד 10 נקודות בסיס. עקום המק"ם נסחר בתשואה שנעה סביב ריבית בנק ישראל. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה לרמה של 75 נקודות בסיס.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-23.5%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-12.5%.

שוק האשראי: המגזר העסקי (ללא בנקים וחברות ביטוח) הנפיק ביוני אג"ח בהיקף של 2 מיליארדי ש"ח, לאחר שבמאי עמד היקף ההנפקות על 2.7 מיליארדים. ממוצע ההנפקות החודשי בשנה האחרונה עומד על כ-2.7 מיליארדי ש"ח. היקף הפדיונות נטו מקרנות הנאמנות נותר גבוה ביוני ועמד על 2 מיליארדי ש"ח. לעומת זאת, הקרנות המתמחות באג"ח תאגידיות בארץ המשיכו לרשום צבירה חיובית גם בחודש יוני. עד אמצע יולי חזרו קרנות הנאמנות לצבירה חיובית. מרווחי האג"ח התאגידיות המשיכו לרדת, בסיכום חודשי, במרבית הענפים, ובתחילת יולי הם עמדו על 3.4 נקודות אחוז בממוצע (ללא אג"ח של חברות פיננסיות). על פי סקר החברות, ככלל, לא ניכרים קשיי מימון במגזר העסקי, על אף עלייה מסויימת בקשיי המימון שמדווחים על ידי חברות קטנות ובינוניות וחברות בענף הבניה. בחודש יוני, המתאפיין עונתית ברמה גבוהה של נטילת משכנתאות, עמד היקף נטילתן של המשכנתאות החדשות על 5.6 מיליארדי ש"ח, גבוה במקצת מהממוצע ב-12 החודשים האחרונים (5.3 מיליארדים). שיעור המשכנתאות לרכישת דירות להשקעה מוסיף לרדת, ובמאי הוא עמד על 13.5%, לעומת ממוצע של 15% ב-12 החודשים האחרונים. הריבית הממוצעת על המשכנתאות הוסיפה לעלות ביוני בכל המסלולים: במסלול הצמוד למדד בריבית קבועה ומשתנה היא עלתה ב-0.05 וב-0.19 נקודת האחוז, בהתאמה, ובמסלול הלא-צמוד בריבית קבועה ומשתנה היא עלתה ב-0.07 ו-0.04 נקודת האחוז, בהתאמה.

שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עלה ביוני ב-0.1%, לאחר שבמאי הוא נותר ללא שינוי. קצב עלייתם של מחירי הדירות ממשיך להיות גבוה: באפריל-מאי הם עלו ב-0.3%, וב-12 החודשים שהסתיימו במאי הם עלו ב-7.8%, בדומה לעלייה ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל. הפעילות בשוק מוסיפה להיות ערה, ובמאי בוצעו כ-7,800 עסקאות – נמוך מעט מהממוצע ב-12 החודשים האחרונים (כ-8,100 עסקאות לחודש). נמשכת העלייה המתונה בהיקף המכירות של דירות חדשות, ובמאי הוא הגיע לכ-2,750; מלאי הדירות למכירה המשיך לעלות במאי והגיע לכ-28,700 דירות.

המשק העולמי: בימים שלאחר משאל העם בבריטניה הציגו השווקים הפיננסיים תנודתיות גבוהה, אולם בשבועות שחלפו מאז מרביתם התייצבו לאחר שהבנקים המרכזיים בבריטניה ובאירופה הגיבו במהירות, ולאחר שהמערכת הפוליטית בבריטניה התייצבה. ההשפעה הישירה של החלטת ה-Brexit התבטאה עד כה בפיחות הליש"ט, בירידות במניות הבנקים באירופה ובפדיונות נרחבים בקרנות הנדל"ן המסחרי בבריטניה. עם זאת, אי-הוודאות הכלכלית והפוליטית נותרה גבוהה. קרן המטבע הפחיתה את תחזית הצמיחה העולמית ל-2016 ול-2017 ב-0.1 נקודת אחוז, ואת התחזית לצמיחת הסחר העולמי ב-2016 היא הפחיתה ב-0.4 נקודת אחוז. התחזית מושתתת על ההנחה שלא תחול הידרדרות נוספת בשווקים הפיננסיים, ובריטניה והאיחוד האירופי יצליחו למנוע עלייה חדה בחסמים הכלכליים. אילולא החלטת ה-Brexit הייתה הקרן מעלה במעט את תחזית הצמיחה. בארה"ב עודכן כלפי מעלה האומדן לצמיחה ברבעון הראשון, וברבעון השני צפויה צמיחה של כ-2.4%. האינדיקטורים לפעילות במגזר התעשייתי היו החודש חיוביים, ונתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות איתנים, אם כי אמון הצרכנים נחלש לאחר החלטת ה-Brexit. לאחר החלטת ה-Brexit פחתה ההסתברות המגולמת בשווקים לכך שהריבית תעלה עד סוף השנה, אך היא שבה ועלתה לאחר פרסום נתוני שוק העבודה ליוני שהפתיעו לטובה בכמה פרמטרים. באירופה נרשמה צמיחה של 0.5% בלבד במגזר התעשייה (ביחס לתקופה המקבילה אשתקד), תוך התכווצות בגרמניה ובאיטליה, וכן נרשמה צמיחה נמוכה של המכירות הקמעונאיות. מדדי מנהלי הרכש שנדגמו לאחר החלטת ה-Brexit אינם מעידים על פגיעה משמעותית כתוצאה ממנה. האינפלציה עלתה מעט ושבה לתחום החיובי. ה-ECB לא שינה בישיבתו החודש את המדיניות המוניטרית. מערכת הבנקאות, בעיקר באיטליה, מהווה מקור סיכון לכלכלת הגוש. בבריטניה טרם התפרסמו נתונים על הכלכלה הריאלית לתקופה שקדמה למשאל העם. באופן מפתיע, ה-Bank of England לא הפחית את הריבית, אולם הוא צפוי לעשות זאת באוגוסט. ביפן ממשיכים נתוני הפעילות להצביע על חולשה, ולפי ההערכות יינקטו בה צעדי הרחבה נוספים בעקבות הניצחון שמפלגת השלטון השיגה בבחירות. בסין הצביעו נתוני הצמיחה הרשמיים על צמיחה גבוהה יחסית ברבעון השני, וזו נשענה על השקעה ממשלתית בהיקף נרחב. מחיר חבית נפט ירד במהלך החודש מסביבת 50$ לרמה של כ-46$. גם מדד הסחורות ללא אנרגיה שב לרדת, והוא נמוך בכ-4% מרמתו לפני חודש.

 

הגורמים העיקריים להחלטה

ההחלטה להותיר את הריבית לחודש אוגוסט ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. הוועדה המוניטרית ממשיכה להעריך שלאור סביבת האינפלציה, ההתפתחויות בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב.

v   סביבת האינפלציה ממשיכה לעלות במתינות. מדד המחירים לצרכן עלה בשלושת החודשים האחרונים. הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים נותרו יציבות החודש לאחר שעלו בחודשים הקודמים, אך הן עדיין מצויות מתחת לגבול התחתון של היעד. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים ממשיכות להיות מעוגנות בתוך תחום היעד.

v   האינדיקטורים לפעילות תואמים את ההערכה שהמשק ממשיך לצמוח בקצב שאפיין את השנים האחרונות, בהובלת הצריכה הפרטית והענפים הממוקדים בפעילות מקומית. ההאטה בתעשייה מתמקדת בענפי הטכנולוגיה העילית, ומסתמנת מגמת עלייה ביצוא השירותים. התמונה העולה מנתוני שוק העבודה ממשיכה להיות חיובית, וישנם סימנים לכך שהמשק מתקרב לתעסוקה מלאה.

v    בשבועות שחלפו מאז משאל העם בבריטניה מרבית השווקים הפיננסיים התייצבו, אולם אי הוודאות לגבי השלכות תהליך ה-Brexit. צפויה להמשיך להיות גבוהה, וקרן המטבע הפחיתה בעקבותיו את תחזיות הצמיחה העולמית.  באירופה מסתמנת חולשה ומתרבים הסיכונים לכלכלה, בעוד בארה"ב האינדיקטורים לפעילות, בעיקר משוק העבודה, היו חזקים. המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים צפויה להמשיך להיות מאוד מרחיבה.

v    מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-26/6/16, ועד ל-22/7/16, התחזק השקל מול הדולר ב-1.2%. בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי  נרשם ייסוף של 1.7%, בדומה לשיעור הייסוף שנרשם ב-12 החודשים האחרונים. רמתו של שער החליפין האפקטיבי ממשיכה להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.

v    קצב עליית מחירי הדירות  ממשיך להיות גבוה, ורמת העסקאות והיקפי המשכנתאות נותרו גבוהים. מלאי הדירות למכירה ממשיך לעלות.

הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה והצמיחה נותרו גבוהים. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

סיכום הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש אוגוסט 2016 יפורסמו ב-8/8/2016.

החלטת הריבית לחודש ספטמבר 2016 תתפרסם ביום שני ה-29/8/2016, בשעה 16:00.