• סביבת האינפלציה נותרה נמוכה: בשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של 0.6%, בעוד האינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות יציבה בתחום שבין 0.9%-1.1% מאז תחילת השנה. מרבית התרומה השלילית למדד נבעה בחודשים האחרונים מסעיפים בעלי אופי תנודתי, אך גם מהייסוף שהצטבר מתחילת השנה. האינפלציה השנתית צפויה לרדת בחודשים הקרובים ולשוב לקרבת הגבול התחתון של היעד בטווח של שנה. הציפיות לטווחים הארוכים מעוגנות בקרבת מרכז היעד.
  • מאז החלטת הריבית הקודמת התחזק השקל ב-1.2% במונחי השער הנומינלי האפקטיבי, ומתחילת השנה ב-9.1%. הייסוף מקשה על חזרת האינפלציה ליעד.
  • הסיכונים הנשקפים לכלכלה העולמית התגברו, בעיקר לנוכח "מלחמת הסחר" ואי הוודאות לגבי הברקזיט. תחזיות הצמיחה עודכנו כלפי מטה, והבנקים המרכזיים העיקריים נקטו בצעדי הרחבה מוניטרית.
  • הפעילות הכלכלית ממשיכה לצמוח בקרבת הקצב הפוטנציאלי, ועד כה מסתמן שהיא אינה מושפעת לרעה מהסנטימנט העולמי השלילי, או מהמצב הפוליטי בישראל. עם זאת, אי הוודאות לגבי הצעדים בהם תנקוט הממשלה שתקום כדי לצמצם את הגירעון מגדילה את אי הוודאות לגבי ההתפתחויות בכלכלה המקומית. מרבית האינדיקטורים מעידים על כך שברבעון השלישי המשק המשיך לצמוח בסביבת הקצב הפוטנציאלי. היצוא צומח  בקצב נאה, אך סקר המגמות מראה גידול מסוים בשיעור החברות המדווחות מגבלה חמורה ברווחיות היצוא, לאחר ירידה בשיעור זה במהלך 2018. שוק העבודה ממשיך להיות הדוק.

 

 

  

הוועדה מעריכה שלאור סביבת האינפלציה בישראל, המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ההתמתנות בכלכלה העולמית, והמשך הייסוף, יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה על מנת לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ושהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה. יתרה מזאת, במידת הצורך, הוועדה תנקוט בצעדים נוספים כדי להרחיב עוד יותר את המדיניות המוניטרית. בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, במדיניות הפיסקלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, והוא יפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלו.

 

לקובץ ​הנתונים המלווה את ההודעה לחץ כאן​

לנתונים בקובץ אקסל​

 

סביבת האינפלציה נותרה נמוכה: לאחר כשנה בה נעה בחלק התחתון של טווח היעד, האינפלציה השנתית נמצאת מזה שלושה חודשים מתחת ליעד. מדד אוגוסט עלה ב-0.2%, מעט מעל לציפיות, לאחר שמדדי יוני ויולי היו נמוכים באופן משמעותי מהצפוי. בשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של 0.6% (איור 1 בקובץ הנתונים המצורף), בעוד האינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות יציבה בתחום שבין 0.9%-1.1% מאז תחילת השנה (איור 2). מרבית התרומה השלילית למדד נבעה בחודשים האחרונים מסעיפים בעלי אופי תנודתי: סעיף הפירות והירקות שהשפעתו ניכרת באינפלציית המוצרים הבלתי סחירים; ומחירי הנסיעות לחו"ל ואחזקת רכב פרטי, שככל הנראה הושפעו מהייסוף שהצטבר מתחילת השנה ומירידת מחירי האנרגיה, והביאו לכך שהאינפלציה במחירי המוצרים הסחירים המשיכה לרדת. על רקע הירידה באינפלציה והייסוף ירדו גם הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים, והציפיות לטווח של שנה מצויות בקרבת הגבול התחתון של היעד (איור 4). מהתחזית המקרו כלכלית של חטיבת המחקר עולה כי ב-2020 צפויה האינפלציה להסתכם ב-1.2%, נמוך ב-0.4 נק' אחוז מהתחזית הקודמת. בשוק ההון חלה עלייה בציפיות (פורוורד) לטווח של עד שלוש שנים, והציפיות לטווחים הארוכים מעוגנות בקרבת מרכז היעד (איור 5). מאז החלטת הריבית הקודמת התחזק השקל ב-1.2% במונחי השער הנומינלי האפקטיבי, ומתחילת השנה ב-9.1%(איור 6). הייסוף מקשה על חזרת האינפלציה ליעד.

הפעילות הכלכלית ממשיכה לצמוח בקרבת הקצב הפוטנציאלי (איור 11), ועד כה מסתמן שהיא אינה מושפעת לרעה מהסנטימנט העולמי השלילי, או מהמצב הפוליטי בישראל. עם זאת, אי הוודאות לגבי הצעדים בהם תנקוט הממשלה שתקום כדי לצמצם את הגירעון מגדילה את הסיכון לגבי ההתפתחויות בכלכלה המקומית. מרבית האינדיקטורים מעידים על כך שברבעון השלישי המשק המשיך לצמוח בסביבת הקצב הפוטנציאלי: כך עולה מהמדד המשולב (איור 12), ממדד הסנטימנט המחושב מסקר המגמות בעסקים ומנתונים ראשוניים מסקר החברות (איור 13), וממדד אמון הצרכנים. מנגד, מדד מנהלי הרכש רשם באוגוסט ירידה משמעותית, ומצביע על התכווצות בפעילות. נתוני הקצה של יצוא הסחורות היו טובים יחסית, על רקע שיפור ביצוא הרכיבים האלקטרוניים, ומגמת הצמיחה ביצוא השירותים נמשכת. עם זאת, סקר המגמות מראה גידול מסוים בשיעור החברות המדווחות מגבלה חמורה ברווחיות היצוא, לאחר ירידה בשיעור זה במהלך 2018 (איור 15). שוק העבודה ממשיך להיות הדוק: בנתוני הקצה נרשמו עליות קלות בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה ובשיעור האבטלה, ונמשכת עליית השכר, בהובלת המגזר העסקי, אם כי חלה האטה מסויימת בקצב העלייה. שיעור המשרות הפנויות יורד במתינות מזה מספר חודשים, אך הוא עדיין גבוה. פילוח הבלתי מועסקים לפי זמן ההמתנה לחזרה לתעסוקה והירידה במספר המועסקים חלקית שלא מרצון מעידים גם הם  על שוק עבודה הדוק. על פי תחזית חטיבת המחקר, התוצר צפוי לצמוח ב-2019 ב-3.1%, בדומה לתחזית הקודמת. ב-2020 צפוי התוצר לצמוח ב-3.0%, בדומה לקצב ארוך הטווח. הצמיחה ב-2020 צפויה להיות נמוכה בכ-0.5 נק' אחוז בהשוואה לתחזית הקודמת, כתוצאה מירידה בתחזית היצוא לאור האטה צפויה בסחר העולמי, ומהנחה שהממשלה תצטרך לנקוט בצעדים מסויימים לצמצום הגירעון .

מדדי המניות בישראל עלו מאז החלטת הריבית הקודמת על רקע עליות השערים בעולם. תשואות האג"ח הממשלתיות לטווחים הבינוניים והארוכים עלו לאחר החלטת הריבית הקודמת אך לאחר מכן שבו וירדו, בדומה להתפתחות התשואות בארה"ב (איור 7). המרווחים בין התשואות על האג"ח התאגידיות של המגזר העסקי הלא פיננסי לתשואות המקבילות על האג"ח המשיכו במגמת הירידה שהחלה בתחילת השנה.

בחודשים האחרונים מחירי הדירות שבו לעלות במתינות: בשנה האחרונה הם עלו בכ-0.7%; קצב העלייה של מחירי השכירות נותר יציב סביב 2.5%. מספר עסקאות הרכישה בקרב כל סוגי הרוכשים גדל, בהובלת רוכשי דירה ראשונה. נמשכת ההתרחבות בהיקף המשכנתאות, כתוצאה משילוב של גידול במספר העסקאות וגידול ברמת המשכנתא הממוצעת, וריבית המשכנתאות הוסיפה לרדת.

הסיכונים הנשקפים לכלכלה העולמית התגברו, בעיקר לנוכח "מלחמת הסחר" ואי הוודאות לגבי הברקזיט. ה-OECD עדכן כלפי מטה את התחזית לצמיחה ולסחר העולמיים ב-2019 ו-2020 (איור 20). ההתדרדרות בסחר העולמי מחמירה (איור 21). בשווקים הפיננסיים נרשמו עליות שערים במדדי המניות, (איור 26), על רקע העמקת ההרחבה המוניטרית במשקים השונים (איור 25). בארה"ב, ה-FED הוריד שוב את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז, וההערכות בשווקים הן שהריבית עשויה להוסיף לרדת השנה. האינפלציה עלתה מעט אך היא עדיין מעט נמוכה מהיעד והצמיחה ברבעון השלישי צפויה להיות מתונה, בנוסף על  ההאטה שנרשמה ברבעון השני. באירופה חלה האטה בצמיחה והייצור התעשייתי מתכווץ, ומעיב בעיקר על כלכלת גרמניה מוטת התעשייה. האינפלציה בגוש האירו נותרה נמוכה וה-ECB הפחית, כצפוי, את הריבית ב-0.1 נק' אחוז, ונקט בצעדי הרחבה משמעותיים נוספים. ביפן ירדה הצמיחה ברבעון השני, על רקע חולשה ביצוא ובהשקעות. הצמיחה בסין הוסיפה להתמתן והשלכות מלחמת הסחר וההאטה בקצב הצמיחה הביאו את הממשל להמשיך בצעדי הרחבה מוניטריים. באמצע ספטמבר עלה מחיר הנפט בחדות לאחר הפגיעה במתקן הנפט הסעודי, אך לאחר מכן ירד חזרה לסביבה שאפיינה אותו לאורך הרבעון השלישי (איור 24).

 

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטת ריבית זו יפורסם ב-22/10/2019. החלטת הריבית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-25/11/2019, בשעה 16:00.

 

​​​​​​​​​​​