לחוזר מתן הלוואות לטווח ארוך
בנוסף, החליטה הוועדה על שני צעדים נוספים:
- הפעלת כלי מוניטרי חדש: מתן הלוואות מוניטריות לבנקים לטווח של שלוש שנים בריבית קבועה של 0.1%; ההלוואות מותנות במתן אשראי לעסקים קטנים וזעירים.
- הרחבת התכנית במסגרתה מתבצעות עסקאות ריפו מול גופים פיננסיים, כך שהעסקאות יוכלו לכלול גם אג"ח תאגידיות כבטוחה (בנוסף לאג"ח ממשלתי). צעד זה יחזק את התמיכה של התכנית בנזילות ובתפקוד התקין של השווקים הפיננסיים.
הרחבה לגבי שני צעדים אלה מתפרסמת בהודעה נפרדת.
v משבר הקורונה קטע את מגמת הצמיחה והמשק עבר להתכווצות. למעלה משליש מהמשק מושבת, הצריכה הפרטית נמוכה בכרבע ביחס לתקופה שטרם המשבר, וכמיליון עובדים, 24% מכח העבודה, תבעו דמי אבטלה.
v לפי הערכת חטיבת המחקר, התוצר התכווץ בכ-5% ברבעון הראשון (במונחים רבעוניים). על פי התחזית המקרו כלכלית של החטיבה, בהנחה שעיקר המגבלות הבריאותיות יוסרו בהדרגה עד סוף חודש יוני, צפויה צמיחה שלילית בשיעור של כ-5% ב-2020 ושיעור האבטלה יסתכם בכ-6% (ממוצע שנתי). תחילת ההתאוששות ברבעון השלישי תביא לצמיחה של כ-9% ב-2021, אולם שיעור האבטלה צפוי לרדת בהדרגה ורק לקראת סוף 2021 להתקרב לרמות הנמוכות ששררו ערב המשבר. יחס החוב לתוצר צפוי להגיע לכ-75% ב-2020. יודגש, כי אי הוודאות לגבי התחזית גבוהה במיוחד, לאור חוסר הבהירות לגבי משך המשבר ועומקו.
v התוצר העולמי צפוי להתכווץ ב-2020 בשיעור משמעותי, והתפשטות המשבר הביאה לתגובת מדיניות עזה של הבנקים המרכזיים והממשלות. מחירי הסחורות צנחו בעשרות אחוזים. בסין מסתמנת התאוששות בפעילות הכלכלית.
v המשבר הביא לטלטלה בשוקי ההון בארץ ובעולם, תוך ירידות חדות בשערי המניות ועליה בתנודתיות ובסיכון. בישראל, העליה החדה בתשואות האג"ח הממשלתיות ובמרווחי האג"ח הקונצרניות נבלמה לאחר צעדי בנק ישראל ובלימת הפדיונות מקרנות הנאמנות.
v בשער החליפין נרשמה תנודתיות חריגה, על רקע מצוקת נזילות דולרית בארץ ובעולם. מכרזי ההחלף שהפעיל בנק ישראל מיתנו את התנודתיות, ובסיכום התקופה השקל נחלש ב-3.4% במונחי השער האפקטיבי וב-5.8% מול הדולר.
v סביבת האינפלציה שהייתה נמוכה עוד טרם המשבר ירדה בחדות. הירידה בציפיות לאינפלציה לשנה התעצמה, אך הציפיות לטווחים הארוכים נותרו יציבות. בטווח הקצר ייתכן קושי במדידת האינפלציה.
לאור עוצמת הפגיעה של המשבר בפעילות הכלכלית, הוועדה נוקטת במגוון כלים כדי להעמיק את מידת ההרחבה של המדיניות המוניטרית ולהבטיח את פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים. הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותוכל להפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהמשבר מתארך והדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר.
לקובץ הנתונים המלווה את ההודעה לחץ כאן
לנתונים בקובץ אקסל
משבר הקורונה קטע את מגמת הצמיחה ובחודש מרץ המשק עבר להתכווצות. כמיליון עובדים תבעו דמי אבטלה במהלך מרץ (850 אלף יותר מאשר בפברואר; איור 4 בקובץ האיורים המצורף), 90% מהם על בסיס יציאה לחל"ת, ומספר דורשי העבודה מהווה כ-24% מכח העבודה. מניתוח הפגיעה בצריכה הפרטית בהתאם לעוצמת המגבלות של משרד הבריאות על סעיפי הצריכה השונים ומשקלו של כל סעיף בסל הצריכה של משקי הבית, ניתן להעריך שהצריכה פרטית נמוכה בכ-27% מרמתה טרום המשבר (איור 6). ניתוח ענפי של ההשפעה של המשבר על התוצר והתעסוקה בענפי המשק מלמד שסך הפגיעה בתוצר, בהינתן ההנחיות הנוכחיות של משרד הבריאות, עומד על כ-37% (איור 7). היקף ההשבתה גבוה במיוחד בענפים שבהם השכר נמוך, כך שהיכולת של העובדים בהם לשאת השבתה ארוכה נמוכה יחסית (איור 8). מאותו ניתוח מתקבל שהפגיעה בתשומת העבודה היא בהיקף של כ-45%, ומעבר לעובדים שפוטרו או יצאו לחל"ת היא משקפת היקף עבודה חלקי של העובדים שנותרו מועסקים או שיצאו לחופשה בתשלום. מאומדנים אלו עולה שברבעון הראשון המשק התכווץ בכ-5% ביחס לרבעון הקודם (במונחים רבעוניים). סקר החברות של בנק ישראל (איור 3) מצביע על ירידה חדה במאזן הנטו של המגזר העסקי, ומרבית הענפים מדווחים על פגיעה חדה בביקוש, בעוד שהפגיעה בהיצע מתרכזת בענפי המלונאות (על רקע קשיי מימון) והבניה (מחסור בעובדים). על פי התחזית המקרו כלכלית של חטיבת המחקר, בהנחה שלא תהיה החמרה נוספת במגבלות בישראל מעבר לאלה שהוטלו עד כה, ושעיקר המגבלות שחוסמות את הפעילות הכלכלית יוסרו בהדרגה עד לסוף חודש יוני, המשק צפוי להתכווץ בשיעור של 5.3% ב-2020, וב-2021 המשק צפוי לצמוח ב-8.7% (איור 1), אולם שיעור האבטלה צפוי לרדת בהדרגה ורק לקראת סוף 2021 לחזור לרמות הנמוכות ששררו ערב המשבר. הגירעון בתקציב הממשלה צפוי לעלות ב-2020 לשיעור של כ-11% מהתוצר, לאור התכנית התקציבית עליה הודיעה הממשלה לטיפול במשבר והירידה הצפויה בהכנסות בשל ההאטה בפעילות. יחס החוב לתוצר צפוי לעלות לכ-75%. חטיבת המחקר הדגישה כי המשבר הוא חסר תקדים ולכן קשה להעריך את משך השפעותיו הכלכליות ואת עוצמתן, והעריכה שדחיה של חודש נוסף בהסרת המגבלות והרעה נוספת בסחר העולמי, תביא להתכווצות של 8.8% בתוצר ב-2020, ותעלה את שיעור האבטלה הממוצע ב-2020 ב-2 נקודות אחוז נוספות.
בחודש מרץ חלה טלטלה בשוקי ההון בארץ ובעולם. מדדי המניות במשקים העיקריים ירדו בסביבות 30 אחוזים, ולאחר מכן מרביתם קיזזו חלק מהירידה על רקע צעדי הבנקים המרכזיים והממשלות (איור 28). התשואות בשווקי האג"ח הממשלתיים והקונצרניים היו תנודתיות ביותר וחלה עלייה חדה במרווחי הסיכון. בישראל הסתכמה הירידה במדד ת"א 35 בכ-25%, והעליה החדה בתשואות האג"ח הממשלתיות ובמרווחי האג"ח הקונצרניות נבלמה לאחר ההודעה על צעדי בנק ישראל בשוק האג"ח ובלימת מגמת הפדיונות בקרנות הנאמנות, שבשיאה הגיע להיקף של 8 מיליארד ש"ח ביום (איור 19).
לפני פרוץ משבר הקורונה חלה ירידה נוספת בסביבת האינפלציה. מדד ינואר ירד ב-0.4% ומדד פברואר ירד ב-0.1%, כך שהאינפלציה השנתית הוסיפה לרדת ועמדה על 0.1%, תוך ירידה מתונה גם בציפיות לאינפלציה מכל המקורות. עם פרוץ המשבר הירידה בציפיות לאינפלציה לשנה התעצמה. בעוד הציפיות המחושבות משוק ההון מושפעות ככל הנראה מתנאי המסחר בשוק האג"ח, נרשמה ירידה גם בציפיות מיתר המקורות, בחלקה כתוצאה מהירידה החדה במחירי הנפט והסחורות האחרות בעולם. בציפיות לטווחים הארוכים לא חל שינוי משמעותי. אמנם, הפגיעה בשרשרת הייצור של מוצרים רבים עשויה לגרום לעליות מחירים מצד ההיצע, אך השפעת הירידה בביקוש ככל הנראה משמעותית יותר, וצפויה להביא לירידה באינפלציה בחודשים הקרובים. הפיחות יקזז את הכוחות לירידת האינפלציה. עם זאת, צפוי קושי מתודולוגי בחישוב מדד המחירים לצרכן ובניתוח המשמעות של האינפלציה כל עוד המגבלות החמורות על הפעילות הכלכלית מביאות לכך שמוצרים ושירותים רבים אינם נצרכים ולא ניתן למדוד את מחיריהם (קושי זה רלוונטי ל20% ממשקל סעיפי המדד), וחל שינוי חד בהרכב סל הצריכה של משקי הבית.
בשער החליפין נרשמה תנודתיות חריגה במהלך חודש מרץ (איור 14), על רקע מצוקת נזילות דולרית לאור הירידות החדות בשוקי המניות בעולם והצורך בהעמדת בטחונות דולריים. מאז החלטת הריבית הקודמת ועד ה-17 במרץ השקל נחלש ב-11% במונחי שער החליפין האפקטיבי, אולם לאחר שבנק ישראל הפעיל את מכרזי ההחלף דולר/שקל התנודתיות פחתה והיחלשות השקל התמתנה לכדי 3.4% מאז החלטת הריבית הקודמת (5.8% מול הדולר). הפיחות צפוי לתמוך ברווחיות היצוא ובפרט היצוא התעשייתי.
ברחבי העולם נדבקו כבר למעלה ממיליון בני אדם בנגיף הקורונה ועשרות אלפים נפטרו, וקשה עדיין לאמוד את עוצמת הפגיעה הכלכלית. לפי הערכות הגופים הבינלאומיים התוצר העולמי צפוי להתכווץ ב-2020 בשיעור משמעותי וצפויה גם ירידה חדה מאוד בסחר העולמי, אך טווח התחזיות הוא רחב למדי (איור 22). גם מדדי הסנטימנט מצביעים על התכווצות בפעילות. בסין, ההאטה בהתפשטות המגפה אפשרה לרשויות לצמצם את המגבלות על האוכלוסיה והנתונים מראים על חזרה מדורגת של הפעילות הכלכלית (איור 24), כך שצפויה צמיחה מתונה אך חיובית ב-2020. התפשטות המשבר הביאה לתגובת מדיניות חדה של הבנקים המרכזיים והממשלות. מרבית הבנקים המרכזיים הפחיתו את הריביות בחדות ונקטו במגוון צעדי הרחבה ואספקת נזילות לשווקים. הממשלות הכריזו על תכניות רחבות היקף להרחבת ההוצאה הציבורית, פיצוי הנפגעים מהמשבר והעמדת אשראי למגזר העסקי. ההאטה בפעילות הכלכלית הביאה לירידה חדה במחירי הסחורות, ומחיר הנפט צנח בעשרות אחוזים, גם על רקע חוסר הסכמה בין יצרניות הנפט העיקריות לגבי קיצוץ בתפוקה.
סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטת ריבית זו יפורסם ב-20/4/2020. החלטת הריבית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-25/5/2020, בשעה 16:00.