לקובץ הנתונים הכלכליים
- הגל השני של מגפת הקורונה ממשיך לתת את אותותיו במשק, וקיימת השפעה הדדית בין מחזור העסקים הכלכלי ומחזור התחלואה.
- על פי נתוני החשבונאות הלאומית, רמת התוצר ברבעון השני הייתה נמוכה בכ-11% מזו שהייתה צפויה לולא המשבר. עיקר הפגיעה היא בפעילות המקומית – הצריכה הפרטית וההשקעה, ואילו הפגיעה ביצוא מתונה יותר, ובצריכה הציבורית נרשם גידול. מהאינדיקטורים המהירים לפעילות עולה שלאחר התאוששות מהירה יחסית ביוני, חלה האטה בקצב ההתאוששות ביולי ואוגוסט. נמשך הרפיון בשוק העבודה; "שיעור האבטלה הרחב" ביולי הוא כ-12 אחוזים.
- תחזית חטיבת המחקר מתארת שני תרחישים אפשריים. בתרחיש האופטימי יחסית, שבו קיימת שליטה על המגיפה, התוצר צפוי להתכווץ בשיעור של 4.5% בשנת 2020 ולצמוח ב-6% ב-2021. בתרחיש חמור יותר, שבו השליטה במגיפה הינה חלקית ומלווה גם בהרעה נוספת במצב בעולם, צפויה צמיחה שלילית של 7% ב-2020 וצמיחה של 3% בלבד ב-2021. יחס החוב לתוצר בשנת 2021 צפוי לעמוד על 78% בתרחיש האופטימי, ועל 87% בתרחיש הפסימי .
- הכלכלה העולמית התכווצה בשיעור חד ברבעון השני של השנה. בתי ההשקעות צופים צמיחה חיובית במחצית השנייה של השנה, אך בכל 2020 צפויה התכווצות משמעותית של התוצר במרבית המשקים. הסרת הסגרים וצמצום הריחוק החברתי שהנהיגו מדינות רבות הביאו להתאוששות מסוימת. בנקים מרכזיים במדינות המפותחות ממשיכים ביישום הצעדים המיוחדים שהוכרזו לאור המשבר.
- בשווקים הפיננסיים נשמרת יציבות. ניכר שיפור בתפקוד של שוק האשראי תוך יציבות בריביות, בתמיכת צעדי בנק ישראל וקרנות האשראי בערבות מדינה. התשואה על אג"ח ממשלתי נותרה נמוכה, והתערבות בנק ישראל בשוק האג"ח הקונצרני תרמה לירידת מרווחים משמעותית. שוק המניות התאפיין בעליות.
- השקל נחלש ב-0.6% במונחי השער האפקטיבי, על רקע פיחות מול האירו, אך התחזק מול הדולר ב-1.1%. שער החליפין מקשה על התאוששות היצוא, ביחוד לאור הירידה בביקוש העולמי, ועל חזרת האינפלציה ליעד.
- סביבת האינפלציה נותרה נמוכה. בשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה בשיעור שלילי של 0.6%. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות נותרו מתחת לגבול התחתון של היעד, בעוד הציפיות פורוורד לאינפלציה לשנה השנייה נמצאות מעט מתחת לגבול התחתון של היעד, והציפיות לטווחים יותר ארוכים מעוגנות בתוך טווח היעד.
לאור עוצמת הפגיעה של המשבר בפעילות הכלכלית, הוועדה ממשיכה להפעיל מגוון כלים כדי להעמיק את מידת ההרחבה של המדיניות המוניטרית ולהבטיח את המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים. הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהמשבר מתארך והדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר.
לקובץ הנתונים המלווה את ההודעה לחץ כאן
הגל השני של מגפת הקורונה ממשיך לתת את אותותיו במשק, וקיימת השפעה הדדית בין מחזור העסקים הכלכלי ומחזור התחלואה; עלייה בפעילות הכלכלית גורמת לעלייה בתחלואה, שבתורה גורמת לצעדי ריחוק חברתי, המפחיתים את התחלואה ומאפשרים חזרה הדרגתית של הפעילות הכלכלית, וחוזר חלילה. הפעילות במשק נותרה ממותנת ומניתוח ההתפתחויות עולה שהשפעת המשבר על הביקושים במשק חמורה מההשפעה על ההיצע.
על פי האומדן הראשון לחשבונאות הלאומית ברבעון השני של 2020 (איור 1 בקובץ הנתונים המצורף), התוצר התכווץ ב-28.7% (במונחים שנתיים) ורמתו נמוכה בכ-11% מזו שהייתה צפויה לולא המשבר. עיקר הפגיעה היא בפעילות המקומית – הצריכה הפרטית וההשקעה, ובפרט ההשקעה בבניה למגורים - ואילו הפגיעה ביצוא מעט מתונה יותר. בצריכה הציבורית נרשם גידול, על רקע תגובת המדיניות הממשלתית למשבר. מניתוח האינדיקטורים המהירים לפעילות עולה שלאחר התאוששות מהירה יחסית ביוני, חלה האטה בקצב ההתאוששות ביולי ואוגוסט. רמת הרכישות בכרטיסי אשראי ביולי הייתה נמוכה מהרמה החזויה לפי נתוני השנים האחרונות, אך מתחילת אוגוסט נרשמה עלייה ברכישות, ונכון לאמצע אוגוסט הרמה גבוהה מהרמה החזויה (איור 3). בפרט, בולטת העלייה בענפי המסעדנות ושירותי חינוך ופנאי, שעד לשבועות האחרונים התאפיינו ביציבות ברמת פעילות נמוכה, ובתיירות (שם הרמה עדיין מאוד נמוכה); מדדי הניידות למקומות העבודה התמתנו בחודש יולי עד לכדי כ-20% עד 30% מתחת לרמתם טרום המשבר; בתחילת אוגוסט נרשמה עלייה בניידות למקומות מסחר, פנאי ונופש (איור 4); ממצאי סקר הבזק האחרון שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בתחילת יולי, מצביעים על החמרה בפגיעה בפדיון העסקים ובשיעור העובדים המועסקים (איורים 8-9). אי הוודאות אודות אופן ההתמודדות עם המצב הבריאותי, כמו גם אי הוודאות לגבי מועד אישורו של התקציב לשנת 2021, עלולות לפגוע בהמשך ההתאוששות הכלכלית.
למרות שקיים קושי להעריך במדויק את המצב בשוק העבודה לאור השונות בנתונים מהמקורות השונים, כל הנתונים עדיין מצביעים על רפיון משמעותי. על פי נתוני סקר כוח האדם של הלמ"ס, "שיעור האבטלה הרחב", הכולל את המובטלים, הנעדרים זמנית בשל סיבות הקשורות במשבר הקורונה, ואלו שפוטרו בחודשים מרץ עד יולי ואינם מחפשים עבודה, הוא כ-12 אחוזים ביולי (בגילאי 15 ומעלה).
חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו כלכלית, המתארת שני תרחישים אפשריים. בתרחיש האופטימי יחסית, שבו קיימת שליטה על המגיפה, התוצר צפוי להתכווץ בשיעור של 4.5% בשנת 2020 ו"שיעור האבטלה הרחב" החזוי הוא כ-11.5%, לעומת התכווצות של 7% ושיעור אבטלה של 13.6% בתרחיש חמור יותר, שבו השליטה במגיפה הינה חלקית, ומלווה גם בהרעה נוספת במצב בעולם. בתרחיש הראשון צפויה צמיחה בשיעור של 6% בשנת 2021, לעומת 3% בתרחיש החמור יותר. בתרחיש האופטימי, הגירעון ויחס החוב לתוצר ב-2020 צפויים לעמוד על 13.2% ו-75%, בהתאמה, ו-8.2% ו-78% בשנת 2021. בתרחיש הפסימי, צפויים הגירעון והחוב ביחס לתוצר לעמוד על 14.6% ו-78%, בהתאמה, בעוד בשנת 2021 צפוי גירעון של 12% ויחס חוב תוצר של 87%.
סביבת האינפלציה נותרה נמוכה. מדד יוני ירד ב-0.1% ומדד יולי עלה ב-0.2%, ובשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה בשיעור שלילי של 0.6%, לעומת שיעור שלילי של 1.6% בחודש הקודם (איור 11). התרומה המשמעותית לעליית האינפלציה השנתית נבעה מהעלייה במחירי הדלקים, שצמצמה את התרומה השלילית של רכיב האנרגיה במדד. במדד בניכוי אנרגיה ופירות וירקות נרשמה אינפלציה שלילית של 0.4%, דומה לרמה בחודשיים הקודמים (איור 12). ניתוח שנערך בחטיבת המחקר מראה שבשקלול השינוי שחל בסל הצריכה של משקי הבית כתוצאה מהמשבר, האינפלציה השנתית גבוהה רק בכ-0.2 נקודות אחוז מהאינפלציה הרשמית. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות נותרו מתחת לגבול התחתון של היעד. בחודשים הקרובים צפויה האינפלציה השנתית להמשיך ולהיות שלילית. הציפיות פורוורד לאינפלציה בטווחים הבינוניים עלו, כך שהציפיות לאינפלציה בתום השנה השנייה נמצאות מעט מתחת לגבול התחתון של היעד, והציפיות לטווחים יותר ארוכים מעוגנות בתוך טווח היעד. השקל נחלש מאז החלטת הריבית הקודמת ב-0.6% במונחי השער האפקטיבי, על רקע פיחות מול האירו, אך התחזק מול הדולר ב-1.1%. שער החליפין מקשה על התאוששות היצוא, ביחוד לאור הירידה בביקוש העולמי, ועל חזרת האינפלציה ליעד.
בשווקים הפיננסיים נשמרת יציבות. ניכר שיפור בתפקוד של שוק האשראי תוך יציבות בריביות, בתמיכת צעדי בנק ישראל וקרנות האשראי בערבות מדינה (איורים 22-23). התשואה על אג"ח ממשלתי נותרה נמוכה, והתערבות בנק ישראל בשוק האג"ח הקונצרני שהחלה ביולי תרמה לירידת מרווחים משמעותית במדדי התל בונד העיקריים (איורים 18-19). שוק המניות התאפיין בעליות שערים בהתאם למגמה העולמית.
קצב העלייה של מחירי הדירות והשכירות מתמתן. מחירי הדירות עלו במאי – יוני ב-0.4% לאחר ירידה של 0.8% באפריל-מאי, וקצב העלייה השנתי התמתן באופן משמעותי– מקצב שנתי של מעל 3% בחדשים שלפני מרץ-אפריל, לקצב של 1.9%. גם עליית מחירי השכירות התמתנה לשיעור של 1.2%.
הכלכלה העולמית התכווצה בשיעור חד ברבעון השני של השנה על רקע המגיפה וצעדי הריחוק החברתי. בתי ההשקעות צופים צמיחה חיובית במחצית השנייה של השנה, אך זו תהיה חלשה ביחס להתכווצות שנרשמה ותספק "תיקון חלקי" בלבד לנתוני המחצית הראשונה, כך שלמעט בסין, ב-2020 צפויה התכווצות משמעותית של התוצר בכל המשקים העיקריים (איור 24). הסרת הסגרים וצמצום הריחוק החברתי שהנהיגו מדינות רבות הביאו להתאוששות מסוימת, אולם הכלכלה רחוקה מלחזור לרמת הפעילות ערב המגיפה. עדות לשיפור מסוים במצב הכלכלה העולמית ניתן על ידי מדד מנהלי הרכש הגלובלי, אשר חזר בחודש יולי לתחום המשקף צמיחה בקצב הדומה לקצב ארוך הטווח (איור 26).
הסביבה האינפלציונית בעולם נותרה נמוכה ורחוקה מיעדי הבנקים המרכזיים. בפרט, מחיר הנפט נמוך באופן משמעותי מהרמה לפני כשנה (איור 28), אך גם אינפלציית הליבה במשקים העיקריים נמוכה. הסביבה המוניטארית בעולם נותרה מרחיבה מאוד; בנקים מרכזיים במדינות המפותחות ממשיכים ביישום הצעדים המיוחדים שהוכרזו לאור המשבר, וחלק מהבנקים במדינות המתעוררות, בהם שיעור הריבית המוניטרית גבוה, ממשיכים להוריד את הריבית.
סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטת ריבית זו יפורסם ב-9/9/2020. החלטת הריבית הבאה תתפרסם ביום חמישי, ה-22/10/2020, בשעה 16:00, ולאחריה יתקיים תדרוך עיתונאים בהשתתפות הנגיד.