• המשק נמצא בעיצומו של תהליך היציאה מהסגר השלישי, שלמרות אורכו היה הדוק פחות מהסגרים הקודמים והשפעתו על הפעילות הכלכלית הייתה מתונה מהצפוי. מבצע החיסונים מתקדם במהירות אך התפשטות המוטציות המדבקות יותר ורמת התחלואה שעדיין גבוהה מקשים על חזרה לפעילות כלכלית מוגברת.
    • התוצר בשנת 2020 התכווץ ב-2.4%, ובמונחי תוצר לנפש ב-4.1%, פחות מההתכווצות שהייתה חזויה. למרות הסגר השני באוקטובר והכניסה לסגר השלישי בסוף דצמבר, ברבעון הרביעי של 2020 התוצר צמח ב-6.3% (2.9% בניכוי השפעת ייבוא כלי רכב). סקרי הבזק של הלמ"ס שנערכו בתחילת ינואר, מצביעים על עלייה מעודדת בשיעור החברות הסבורות שיוכלו להמשיך להתקיים בתנאים הנוכחיים מעל לחצי שנה, כשהחוסן של הפירמות עולה עם גודלן.
    • שיעור האבטלה הרחב עלה במהלך הסגר השלישי, והגיע במחצית השנייה של ינואר לכ-20% לאחר שירד לכ-13% בתקופה שבין שני הסגרים. ניכר כי שיעורי האבטלה בסגרים עולים בעיקר באותם ענפים שדרישות הריחוק משפיעות עליהם יותר, כדוגמת ענפי שירותי האירוח והאוכל, אמנות ופנאי וחינוך.
    • סביבת האינפלציה נותרה נמוכה אך נמשכת מגמת עלייה מתונה; מדד ינואר 2021 ירד ב-0.1% לאחר ירידה בשיעור זהה במדד דצמבר 2020, והאינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים עומדת על 0.4%-. על רקע המדיניות המרחיבה וסביבת האינפלציה העולמית הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות עלו ונמצאות בסביבת הגבול התחתון של היעד. בציפיות משוק ההון לשנה הראשונה והשנייה חלה עלייה משמעותית. הציפיות לטווחים הבינונים והארוכים נותרו מעוגנות בתוך תחום היעד.
    • מאז החלטת הריבית הקודמת ועד ה-14 לינואר, השקל התחזק ב-3.2% במונחי השער האפקטיבי. לאחר הודעת בנק ישראל בתאריך זה בדבר היקף ההתערבות בשוק המט"ח בשנת 2021, השקל נחלש ב-5.2%. מגמה זאת צפויה לתמוך בביצועי היצוא ביציאה מהמשבר, ובחזרת האינפלציה לטווח היעד.
    • שוק המניות הישראלי רשם עליות שערים גבוהות ביחס לעולם. שוק האשראי ממשיך לתפקד עם ריביות יציבות ונמוכות, בתמיכת מגוון צעדי בנק ישראל והאוצר. עם זאת, לפי סקר המגמות, הקושי עליו מדווחים עסקים - ובפרט קטנים - בגיוס אשראי בנקאי הינו עדיין גבוה בהשוואה לערב המשבר.
  • הכלכלה העולמית מוסיפה להתאושש על רקע ירידה בהיקף התחלואה בעולם. קרן המטבע עדכנה את תחזיות הצמיחה כלפי מעלה - בשנת 2021 הכלכלה העולמית צפויה לצמוח ב-5.5%. נתוני התוצר לרבעון הרביעי הפתיעו לטובה במרבית המדינות. יחד עם זאת, בחלק מהמדינות רמת התחלואה שנותרה גבוהה, כמו גם הקושי בהתקדמות מבצעי החיסונים צפויים למתן את קצב ההתאוששות.

 

 

 

 

 

הקצב המהיר של תהליך ההתחסנות בישראל מגדיל את האופטימיות באשר לחזרה מהירה של המשק לתוואי של צמיחה בשנה הקרובה. עם זאת, הסיכונים לפעילות עדיין גבוהים – בעיקר נוכח הסיכון לגלי תחלואה נוספים בעקבות התפשטות המוטציות השונות- והפגיעה במשק ובפרט בשוק העבודה צפויה להיות ממושכת. לכן, הוועדה תמשיך להפעיל מגוון כלים כדי להעמיק את מידת ההרחבה של המדיניות המוניטרית ולהבטיח את המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים. הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר.

  

לקובץ הנתונים המלווה את ההודעה לחץ כאן

 

לנתונים בקובץ אקסל​

  

המשק נמצא בעיצומו של תהליך היציאה מהסגר השלישי שהחל בסוף שנת 2020 ונמשך עד לשבוע הראשון של פברואר. סגר זה היה הארוך מבין הסגרים שהיו עד כה, אך למרות אורכו היה הדוק פחות והשפעתו על הפעילות הכלכלית הייתה מתונה מהצפוי ומהשפעת הסגרים הקודמים. מבצע החיסונים מתקדם במהירות ושיעורי ההתחסנות של האוכלוסייה בישראל הם הגבוהים בעולם. מנגד, התפשטות המוטציות המדבקות יותר ורמת התחלואה הגבוהה, מקשים על חזרה לפעילות כלכלית מוגברת.

באינדיקטורים הזמינים לגבי הפעילות בדצמבר וינואר נראית הפגיעה המתונה בפעילות הכלכלית יחסית לסגרים קודמים. לצד זאת, נמשכת השונות בפגיעה בין ענפי המשק השונים - אלו שנפגעו מהמגבלות ודרישות הריחוק החברתי לעומת אלו שלא נפגעו או שהצליחו להסתגל. כך עולה למשל מנתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי לפי ענפים (איור (5. נתוני הניידות למקומות העבודה של גוגל (איור 6) ירדו במתינות בהשוואה לסגרים קודמים. על פי סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס, מאזן הנטו הכולל של הסקטור העסקי ממשיך בעלייה איטית מהשפל הנקודתי בשיא הסגר השני (איור (3. נתוני סחר החוץ מראים כי יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים, בדולרים) ירד במקצת בדצמבר ובינואר, אך רמתו דומה לזו שהייתה לפני המשבר. יבוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים, בדולרים) מצוי במגמת עלייה ניכרת המקיפה את כל רכיבי היבוא.

על פי האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הרביעי, התוצר בשנת 2020 התכווץ ב-2.4%, ובמונחי תוצר לנפש ב-4.1%, פחות מההתכווצות שהייתה חזויה. למרות הסגר השני באוקטובר והכניסה לסגר השלישי בסוף דצמבר, ברבעון הרביעי של 2020 התוצר צמח ב-6.3% (מנוכה עונתיות ובמונחים שנתיים, איור 1). הצמיחה ברבעון זה הושפעה באופן ניכר מהקדמת ייבוא כלי הרכב לאור שינויי מיסוי צפויים -  ובנטרול רכיב זה, על פי הערכת חטיבת המחקר, נרשמה צמיחה רבעונית של 2.9% . אולם, ברמה השנתית לא הייתה לתנודות ביבוא כלי הרכב (שהתרחשו גם בסוף שנה שעברה) השפעה משמעותית על הצמיחה השנתית. הצריכה הפרטית גדלה ברבעון הרביעי בכ-18%, אם כי בסיכום שנתי התכווצה ביותר מ-9% ומהווה את התרומה המשמעותית ביותר להתכווצות בפעילות השנה (איור 2).

על אף שכאמור, התכווצות התוצר הייתה נמוכה מהצפוי - 2.4% במהלך שנת 2020, הרי שנתוני שוק העבודה מצביעים על עוצמת המשבר, ועל ההתפלגות הלא אחידה של השפעתו על פני רמות השכר השונות. שיעור האבטלה הרחב עלה במהלך הסגר השלישי, והגיע במחצית השנייה של ינואר לכ-20% לאחר שירד לכ-13% בתקופה שבין שני הסגרים (איור 9). בבחינה ענפית ניכר כי שיעורי האבטלה בסגרים עולים באותם ענפים שדרישות הריחוק משפיעות עליהם באופן ניכר, ובפרט ענפי שירותי האירוח והאוכל, אמנות ופנאי וחינוך (איור 10). סקרי הבזק של הלמ"ס שנערכו בתחילת ינואר, מצביעים על עלייה מעודדת בשיעור החברות הסבורות שיוכלו להמשיך להתקיים בתנאים הנוכחיים מעל לחצי שנה, כשהחוסן של הפירמות עולה עם גודלן.

סביבת האינפלציה נותרה נמוכה אך ממשיכה במגמת עלייה מתונה; מדד חודש ינואר 2021 ירד ב-0.1% לאחר ירידה בשיעור זהה במדד חודש דצמבר 2020, והאינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים עומדת על 0.4%- (0.1% בניכוי אנרגיה ופו"י; איור 12). על רקע המדיניות המרחיבה וסביבת האינפלציה העולמית, הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות עלו ונמצאות בסביבת הגבול התחתון של היעד. בפרט, הציפיות משוק ההון לשנה הראשונה עלו מכ-0.5% לכ-1.3% (איור 14).  הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים נמצאות בתוך תחום היעד, והציפיות לטווחים הארוכים נותרו מעוגנות קרוב למרכז תחום היעד (איור 15).

מאז החלטת הוועדה המוניטרית הקודמת ועד ה-14 לינואר, השקל התחזק ב-3.2% במונחי השער האפקטיבי. לאחר הודעת בנק ישראל בדבר היקף ההתערבות בשוק המט"ח בשנת 2021, השקל נחלש ב-5.2%. בסיכום התקופה, השקל נחלש בכ-1.8% במונחי השער האפקטיבי, בכ-2% מול הדולר ובכ-0.6% מול האירו (איור 16). מגמה זאת צפויה לתמוך בביצועי היצוא ביציאה מהמשבר, ובחזרת האינפלציה לטווח היעד.

מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה ב-4% (איור 21) ונרשמה התמתנות בעליית מחירי השכירות. מספר עסקאות הרכישה בחודשים האחרונים עלה לרמה גבוהה מזו שהייתה טרם המשבר לכל סוגי הרוכשים. עם זאת, בהסתכלות שנתית, סך העסקאות בשנת 2020 דומה ברמתו לשנת 2019. היקף המשכנתאות בינואר עמד על 6.4 מיליארדי ש"ח, בהמשך להיקפי המשכנתאות הגבוהים בשנת  2020 (איור 22).

בשוק המניות הישראלי נרשמו עליות שערים גבוהות ביחס לעולם מאז החלטת הריבית האחרונה (איור 32), וזאת בניגוד למגמה בשנה החולפת. עליות בולטות נרשמו במגזרי הטכנולוגיה והבנקאות. באג"ח הממשלתיות נרשמה עליית תשואות ברוב הטווחים תוך היתללות העקומים, זאת בדומה למגמה העולמית. מרווחי האג"ח הקונצרניים ממשיכים להישאר נמוכים. שוק האשראי ממשיך לתפקד עם ריביות יציבות ונמוכות, בתמיכת מגוון צעדי בנק ישראל והאוצר. עם זאת, לפי סקר המגמות, למרות הירידה בקושי בגיוס אשראי מאז פרוץ המשבר, הוא עדיין גבוה בהשוואה לערב המשבר ובפרט בעסקים קטנים (איור 23).

הכלכלה העולמית מוסיפה להתאושש על רקע ירידה בהיקף התחלואה בעולם. נתוני התוצר לרבעון הרביעי הפתיעו לטובה במרבית המדינות. יחד עם זאת, בחלק מהמדינות רמת התחלואה נותרה גבוהה, והתרחבות הסגרים והמגבלות, כמו גם הקושי בהתקדמות מבצעי החיסונים צפויים למתן את קצב ההתאוששות במדינות אלו. קרן המטבע עדכנה את תחזיות הצמיחה כלפי מעלה - בשנת 2021 הכלכלה העולמית צפויה לצמוח ב-5.5% (איור 26). הסחר העולמי מוסיף לצמוח (איור 27). מדדי מנהלי הרכש בינואר המשיכו להצביע על התרחבות בפעילות הגלובלית הן ברכיב השירותים והן ברכיב התעשייה (איור 28). בשוקי ההון נמשכו העליות במחירי המניות ונמשכת העלייה במחירי הנפט והסחורות האחרות (איור 30). האינפלציה בטווח הקצר צפויה להיוותר נמוכה מיעדי הבנקים המרכזיים, בציפיות לטווחים הארוכים יותר חלה עלייה , בפרט בארה"ב. המדיניות המוניטרית בבנקים המרכזיים העיקריים ממשיכה להיות מאוד מרחיבה. בארה"ב התחלואה ממשיכה להיות גבוהה אך נמצאת במגמת ירידה, ובמהלך התקופה הואץ מבצע החיסונים. התוצר ברבעון הרביעי צמח ב-4%, והוא נמוך בכ-2.5% מרמתו ברבעון המקביל בשנה שעברה. מדדי הסנטימנט מצביעים על המשך התאוששות בתחילת 2021. באירופה, התחלואה הגבוהה והמשך הסגרים הובילו להתכווצות בתוצר. הצמיחה ברבעון הראשון של השנה צפויה להיות בין אפסית לשלילית במדינות העיקריות, לאור העובדה כי עד כה רוב מדינות אירופה שומרות על רמת הגבלות גבוהה וקצב התחסנות האוכלוסייה נמוך יחסית. כלכלת יפן צמחה ברבעון הרביעי בכ-3%, מעל הציפיות ובהמשך לצמיחה ברבעון הקודם, על רקע נתוני יצוא חזקים. בסין נמשכת ההתאוששות הכלכלית המהירה.

 

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטת ריבית זו יפורסם ב-08/03/2021. החלטת הריבית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-19/04/2021, בשעה 16:00, ולאחריה יתקיים תדרוך עיתונאים בהשתתפות הנגיד.

 

​