בנוסף, הוועדה החליטה:

1.  להגדיל את תכנית רכישות האג"ח הממשלתי בשוק המשני ב-35 מיליארד ש"ח.

2.  להפעיל נדבך נוסף של התוכנית למתן אשראי לבנקים, במסגרתו יינתנו הלוואות בריבית קבועה של מינוס 0.1% כנגד הלוואות שהבנקים ייתנו לעסקים קטנים בריבית שלא תעלה על פריים + 1.3%.

 

 

 

  • במהלך חודשי הקיץ – לאחר הסגר הראשון ובטרם הטלת הסגר השני -  רשם המשק הישראלי התאוששות מהירה בפעילות הכלכלית, אולם הטלת הסגר השני בספטמבר, בעקבות הגידול התחלואה, הובילה לירידה חדה בפעילות ובביקושים.
  • טרם הטלת הסגר השני שיעור האבטלה הרחב התייצב בסביבות 11-12%, אך הוא זינק ל-19% במחצית השנייה של ספטמבר לאחר הטלת הסגר השני. מספר המובטלים במחצית הראשונה של ספטמבר הסתכם בכ-470 אלף, והוא עלה בכ-300 אלף איש בעקבות הטלת הסגר.
  • תחזית חטיבת המחקר מתארת שני תרחישים אפשריים. בתרחיש שבו קיימת שליטה על המגיפה, התוצר צפוי להתכווץ בשיעור של 5% בשנת 2020 ולצמוח ב-6.5% ב-2021. בתרחיש חמור יותר, צפויה צמיחה שלילית של 6.5% ב-2020 וצמיחה של 1% בלבד ב-2021. יחס החוב לתוצר בשנת 2021 צפוי לעמוד על 76% בתרחיש האופטימי, ועל 83% בתרחיש הפסימי.  
  • סביבת האינפלציה נותרה נמוכה. האינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים עומדת על 0.7%-. הציפיות לשנה הקרובה מכל המקורות נותרו מתחת לגבול התחתון של היעד; הציפיות פורוורד לטווחים הקצרים והבינוניים ירדו קלות מאז החלטת הריבית הקודמת בעוד שהציפיות לטווחים הארוכים נותרו מעוגנות בתוך היעד.
  • מאז החלטת הריבית הקודמת, התחזק השקל במונחי השער האפקטיבי בכ-0.4%. במהלך אותה התקופה התחזק השקל מול הדולר והאירו בכ-0.5%. ההתפתחות לאורך התקופה לא הייתה אחידה – בספטמבר השקל נחלש ובאוקטובר שב והתחזק.
  • בשווקים הפיננסיים נשמרת יציבות יחסית. שוק האשראי ממשיך לתפקד תוך יציבות  בריביות. לאחר עלייה חדה בפרוץ המשבר,  חלה מגמת ירידה בקושי של החברות להשיג מימון, אך שיעור החברות המדווחות על קושי חמור  עדיין גבוה מזה שהיה לפני המשבר, ובספטמבר נרשמה עליה קלה נוספת. בסוף ספטמבר הוארך והורחב פעם נוספת המתווה לדחיית הלוואות בנקאיות וצורפו אליו חברות כרטיסי האשראי.
  • הכלכלה העולמית הציגה שיפור במהלך הרבעון השלישי לאור הירידה בהיקפי התחלואה והקלת מדיניות הסגרים, מה שהביא לעידכון כלפי מעלה בתחזית של קרן המטבע, שצופה כעת התכווצות של 4.4% בכלכלה העולמית בשנת 2020, וצמיחה של 5.2% ב-2021. בשבועות האחרונים קצב התפשטות המחלה שב ועלה בעיקר במדינות שנקטו מדיניות של הקלה בסגר, מה שעלול להוביל לבלימת ההתאוששות הכלכלית. המדיניות המוניטרית במדינות השונות נותרה מרחיבה מאוד והבנקים המרכזיים המשיכו לאותת על נכונותם לנקוט בצעדים לא קונבנציונליים להקלה בתנאים הפיננסיים.
 

 

 

 

 

לאור עוצמת הפגיעה של המשבר בפעילות הכלכלית, הוועדה ממשיכה להפעיל מגוון כלים כדי להעמיק את מידת ההרחבה של המדיניות המוניטרית ולהבטיח את המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים. הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהמשבר מתארך והדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר.

 

 לקובץ הנתונים המלווה את ההודעה  לחץ כאן​

לקובץ הנתונים בקובץ אקסל​

 

הטלת הסגר השני בספטמבר, בעקבות הגידול בתחלואה, הובילה לירידה חדה בפעילות ובביקושים. עוצמת התגובה לא הייתה אחידה על פני ענפי המשק, וככלל הייתה מתונה בהשוואה לירידה בפעילות כתוצאה מהסגר הראשון. מסקר הבזק של הלמ"ס עולה שהחברות דיווחו שהפגיעה בפדיון בסגר השני הייתה קטנה מבסגר הראשון (איור 7), ותמונה דומה עולה מנתוני הרכישות בכרטיסי האשראי: במרבית תקופת הסגר השני הירידה בשווי הרכישות הייתה מתונה יותר מזו שהייתה בסגר הראשון (איור 3). נתוני הניידות מראים ירידה בניידות אל מקומות העבודה, המסחר והפנאי  (איור 4).

במהלך חודשי הקיץ – לאחר הסגר הראשון ובטרם הטלת הסגר השני -  רשם המשק הישראלי התאוששות מהירה בפעילות הכלכלית, כפי שעולה ממספר מדדים מרכזיים לבחינת הפעילות. סקרי הבזק של הלמ"ס הראו שיפור בציפיות העסקים לגבי היקף פעילותם. באוגוסט וספטמבר צריכת החשמל הגיעה לרמה גבוהה מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. מהמדד המשולב עולה כי בחודשי הקיץ חלה התייצבות בפעילות המשקית לאחר נתונים שליליים בתחילת המשבר. מנתוני סקר החברות לרבעון השלישי עולה כי מאזן הנטו עלה והגיע לרמה גבוהה מאשר ברבעון הראשון של 2020, אך רמתו עדיין משקפת התכווצות חזקה בפעילות. מסקר המגמות של הלמ"ס עולה תמונה דומה (איור 2). ביצוא הסחורות נרשם שיפור באוגוסט ובספטמבר לאחר ירידה חדה ביולי (איור 5).

נתוני שוק העבודה מלמדים כי טרם הטלת הסגר השני שיעור האבטלה הרחב התייצב בסביבות 11-12%, אך הוא זינק ל-19% במחצית השנייה לאחר הטלת הסגר השני (איור 8)[1]. מספר המובטלים (לפי ההגדרה הרחבה) במחצית הראשונה של ספטמבר הסתכם בכ-470 אלף, והוא עלה בכ-300 אלף איש במחצית השנייה של ספטמבר בעקבות הטלת הסגר.

חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו כלכלית, המתארת שני תרחישים אפשריים (איור 1). בתרחיש שבו תתקיים שליטה על המגיפה, התוצר צפוי להתכווץ בשיעור של 5% בשנת 2020 ושיעור האבטלה הרחב צפוי לעמוד ברבעון האחרון של 2020 על כ-17% מכח העבודה, לעומת התכווצות של 6.5% בתוצר ושיעור אבטלה רחב של כ-20% בתרחיש חמור יותר. בתרחיש הראשון צפויה צמיחה של 6.5% בשנת 2021, לעומת 1% בלבד בתרחיש החמור יותר.  בשנת 2021, שיעור האבטלה בתרחיש הראשון צפוי לעמוד על 7.8% ואילו בתרחיש החמור יותר הוא צפוי לעמוד על 13.9%. בתרחיש הראשון, הגירעון ויחס החוב לתוצר ב-2020 צפויים לעמוד על  כ-13% וכ-73%, בהתאמה, וכ-8% ו-76% בשנת 2021. בתרחיש החמור יותר צפויים הגירעון והחוב ביחס לתוצר לעמוד על 13% ו-75%, בהתאמה, בעוד בשנת 2021 צפוי גירעון של 11% ויחס חוב תוצר של 83%.

סביבת האינפלציה נותרה נמוכה. מדד חודש אוגוסט נותר ללא שינוי, והמדד לחודש ספטמבר ירד ב-0.1%. האינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים עומדת על 0.7%-. האינפלציה ללא אנרגיה ופו"י בשנים עשר החודשים האחרונים עומדת על 0.4%- (איור 10). התרומה השלילית של סעיפי האנרגיה למדד התמתנה, ובשנים עשר החודשים האחרונים הם תרמו 0.4- נקודות אחוז. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות נותרו מתחת לגבול התחתון של היעד; הציפיות משוק ההון שבו לתחום השלילי. בחודשים הקרובים צפויה האינפלציה השנתית להמשיך ולהיות שלילית. הציפיות פורוורד לטווחים הקצרים והבינוניים ירדו קלות מאז החלטת הריבית הקודמת בעוד שהציפיות לטווחים הארוכים  נותרו מעוגנות בתוך היעד.

מאז החלטת הריבית הקודמת, התחזק השקל במונחי השער האפקטיבי בכ-0.4%. במהלך אותה התקופה התחזק השקל מול הדולר והאירו בכ-0.5%. ההתפתחות לאורך התקופה לא הייתה אחידה – בספטמבר השקל נחלש ובאוקטובר שב והתחזק (איור 14).

בשווקים הפיננסיים נשמרת יציבות יחסית. שוק האשראי ממשיך לתפקד תוך יציבות בריביות, וזאת בתמיכת מגוון צעדי בנק ישראל והאוצר. בריבית הממוצעת לעסקים הקטנים אף חלה ירידה קלה. מסקר המגמות עולה שלאחר עלייה חדה בפרוץ המשבר חלה  מגמת ירידה בקושי של החברות להשיג מימון בנקאי וחוץ בנקאי,  אך שיעור החברות המדווחות על קושי חמור עדיין גבוה מזה שהיה לפני המשבר, ובספטמבר נרשמה עליה קלה נוספת (איור 21). בסוף ספטמבר הוארך והורחב פעם נוספת המתווה לדחיית הלוואות בנקאיות עד ל-31 לדצמבר 2020 וצורפו אליו חברות כרטיסי האשראי. נכון לסוף ספטמבר, נדחו תשלומי הלוואות בסך של 9.8 מיליארדי ש"ח במצטבר. יתרת האשראי בגינה נדחו תשלומים מהווה 16% מתיק האשראי. (איור 23). 

גם הכלכלה העולמית הציגה שיפור במהלך הרבעון השלישי לאור הירידה בהיקפי התחלואה והקלת מדיניות הסגרים, אם כי תוך שונות גדולה בין המשקים; בארה"ב השיפור היה חזק מזה שנרשם באירופה וביפן, וכלכלת סין בולטת לטובה לאור הצלחתה בהתמודדות עם המשבר הבריאותי. השיפור בפעילות הביא גם לעדכון כלפי מעלה בתחזית של קרן המטבע, שצופה כעת התכווצות של 4.4% בכלכלה העולמית בשנת 2020 (לעומת התכווצות של 4.9% בתחזית מיוני). הקרן צופה צמיחה של 5.2% בכלכלה העולמית ב-2021 (לעומת 5% בתחזית מיוני; איור 24). בשבועות האחרונים קצב התפשטות המחלה שב ועלה בעיקר במדינות שנקטו מדיניות של הקלה בסגר. המשך העלייה במגמת ההתפשטות עלולה להוביל להתגברות של מגבלות תנועה ולבלימת ההתאוששות הכלכלית שרק החלה. בתגובה, נרשמה עלייה בתנודתיות בשוקי ההון(איור 30). המדיניות המוניטרית במדינות השונות נותרה מרחיבה מאוד והבנקים המרכזיים המשיכו לאותת על נכונותם לנקוט בצעדים לא קונבנציונליים להקלה בתנאים הפיננסיים. מחיר הנפט ירד לרמה של כ-43 דולר לחבית, בעוד מחירי הסחורות הוסיפו לעלות (איור 28).

 

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטת ריבית זו יפורסם ב-5/11/2020. החלטת הריבית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-30/11/2020, בשעה 16:00.

 


[1] אבטלה רחבה בהגדרת הלמ"ס בהתבסס על נתוני סכ"א כוללת את הבלתי מועסקים בתוספת של המועסקים שנעדרו זמנית בגלל הקורונה והלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל הפיטורים בתקופת הקורונה.​

​​