הוועדה המוניטרית החליטה ב-21/11/2022 להעלות את הריבית ב-0.5 נקודות האחוז לרמה של 3.25%
האינפלציה בישראל מצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 5.1%. האינפלציה נרשמת במנעד רחב של סעיפי המדד.
הציפיות לאינפלציה לשנה הראשונה משוק ההון נמצאות בתוך תחום היעד, הציפיות לשנה משאר המקורות שוהות בסביבת הגבול העליון של היעד. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד.
במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית איתנה, שוק העבודה עדיין מאופיין כהדוק ורמת התוצר ממשיכה להיות גבוהה מהמגמה ארוכת הטווח. עם זאת, המדיניות המוניטרית המצמצמת וההתמתנות בפעילות בעולם צפויים להביא להאטה מסויימת גם בפעילות הכלכלית בישראל, ומספר אינדיקטורים מצביעים על סימנים לתחילת תהליך זה.
מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים בקצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לקצב של השנים האחרונות. עם זאת, מספר העסקאות לרכישת דירה ממשיך לרדת והיקף המשכנתאות שניטלו בחודשים האחרונים הצטמצם מאוד.
מאז החלטת המדיניות האחרונה, התחזק השקל מול הדולר ב-3% ובמונחי השער האפקטיבי ב-0.7%, מנגד נחלש השקל מול האירו ב-2.8%.
הפעילות הכלכלית בעולם מתמתנת והסיכון למיתון עולה, בעיקר באירופה. זאת על רקע המלחמה המתמשכת באוקראינה ומשבר האנרגיה באירופה, האינפלציה הגבוהה וההידוק המוניטרי וההאטה בסין. מנגד, נמשכת ההקלה בשרשראות האספקה, תוך ירידה במחירי התובלה.
במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה.
לכן, הוועדה החליטה להמשיך בתהליך העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות.
לקובץ הנתונים המלווה את ההודעה
נתונים כלכליים עיקריים ברקע החלטת הוועדה המוניטרית על הריבית 21.11.2022
במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית איתנה ועפ"י פרסומי החשבונאות הלאומית התוצר ממשיך להיות מצוי מעל קו המגמה ארוכת הטווח מזה ארבעה רביעים (איור 18). שוק העבודה מוסיף להיות הדוק ומצוי בסביבת תעסוקה מלאה, אם כי, נתוני הקצה מצביעים על התמתנות מסויימת. האינפלציה בישראל נמצאת מעל היעד ונרשמת במנעד רחב של סעיפי המדד. עם זאת, המדיניות המוניטרית המצמצמת וההתמתנות בפעילות בעולם צפויים להביא להאטה מסויימת גם בפעילות הכלכלית בישראל, ומספר אינדיקטורים מצביעים על סימנים לתחילת תהליך זה.
מאז החלטת הריבית הקודמת, עלה מדד המחירים לצרכן של חודשים ספטמבר ואוקטובר 2022 ב-0.2% וב-0.6%, בהתאמה, והאינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים מצויה מעל הגבול העליון של היעד ועומדת על 5.1% (איור 1). עם זאת, האינפלציה בישראל נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות (איור 34). בניכוי אנרגיה ופו"י עומדת האינפלציה על 5%, ובניכוי נוסף של השפעות מיסוי ורגולציה, על 4.7% (איור 2). קצב העלייה של הרכיבים הלא-סחירים במדד עלה, ועומד על 4.8%, גם על רקע העלייה בסעיף הדיור. גם קצב העלייה השנתי של הרכיבים הסחירים עלה בהשפעת תרומה חריגה יחסית של נסיעות ישראלים לחו"ל ועומד על 5.4% (איור 3). הוועדה מעריכה כי תהליכי ההידוק המוניטרי בישראל ובעולם והתמתנות הביקושים לצד ההקלות בשרשראות האספקה וירידת מחירי הסחורות פועלים למיתון האינפלציה. הציפיות לאינפלציה לשנה הראשונה משוק ההון נמצאות בתוך תחום היעד, הציפיות לשנה משאר המקורות שוהות בסביבת הגבול העליון של היעד (איור 5). הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד (איור 6). מאז החלטת המדיניות האחרונה, התחזק השקל מול הדולר ב-3% ובמונחי השער האפקטיבי ב-0.7%, מנגד נחלש השקל מול האירו ב-2.8% (איור 7).
הפעילות הכלכלית במשק איתנה. מנתוני החשבונאות הלאומית עולה כי התוצר צמח ברבעון השלישי בהשוואה לרבעון השלישי אשתקד ב-5.8%, וביחס לרבעון השני השנה בקצב של 2.1% במונחים שנתיים (איור 14). מניתוח הנתונים עולה כי רמת התוצר במשק ממשיכה להיות גבוהה מקו מגמת טרום משבר הקורונה כבר רבעון רביעי ברציפות. עם זאת, לאחר הצמיחה הגבוהה שנרשמה ברבעון השני, קצב הצמיחה ברבעון זה הואט, תוך ירידה בצריכה הפרטית, המשקפת בעיקר ירידה בצריכת בני-קיימא (איור 15). יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים) ירד מעט בחודשים האחרונים אך עם זאת ממשיך לשהות ברמה הגבוהה מזו ששררה ערב משבר הקורונה ויצוא השירותים ממשיך לעמוד על רמה גבוהה מאוד (איור 20). יבוא הסחורות מצוי גם הוא ברמה גבוהה בכל רכיביו (איור 21).
האינדיקטורים העדכניים לפעילות הכלכלית במשק ממשיכים גם הם להעיד על פעילות ערה. המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש אוקטובר ממשיך להצביע על הערכות חיוביות של עסקים ביחס למצבם (איור 19). החברות בענפי התעשייה והבינוי ממשיכות לדווח על הקלה במגבלת הציוד וחומרי הגלם, זאת לאור התמתנות הלחצים בשרשראות האספקה בעולם, אך זו נובעת גם ככל הנראה מירידת הביקושים העולמית. רמת מגבלת הציוד וחומרי הגלם נותרה עדיין גבוהה בהשוואה לערב משבר הקורונה (איור 23). לצד זאת, החברות מדווחות בחודשים האחרונים על עלייה בעוצמת המגבלה של מחסור בהזמנות, ובעיקר מחסור בהזמנות ליצוא בענפי השירותים והתעשייה העילית.
שוק העבודה עדיין מאופיין כהדוק, אולם בחודשים האחרונים, ובפרט באוקטובר, ישנה התמתנות קלה בנתוני התעסוקה. שיעור האבטלה לגילאי 15+ עלה ועומד על 4.1% (בניכוי עונתיות), ומאז חודש יוני נמצא במגמת עלייה (איור 25). שיעור התעסוקה (60.9%) ירד מעט אך דומה לרמתו הממוצעת בשנת 2019, טרם המשבר. שיעור התעסוקה בגילאי העבודה העיקריים (25-64) ממשיך להיות גבוה, אך בנתוני הקצה נרשמה ירידה מסויימת (איור 24). במקביל, רמת הביקוש לעובדים מוסיפה להיות גבוהה; מספר המשרות הפנויות עדיין גבוה ברמה היסטורית אך שיעורן מסך המשרות ממשיך לרדת במתינות (איור 26). על פי סקר המגמות של הלמ"ס ישנה ירידה בציפיות בתי העסק להרחבת מספר המועסקים אצלם, תוך ירידה משמעותית בענפי התעשייה העילית והמלונאות (איורים 16). במקביל, עוצמת מגבלת גיוס העובדים בחודשים האחרונים ירדה במרבית הענפים (איור 17). עפ"י נתוני חודש אוגוסט השכר עולה ומצוי מעל מגמתו טרום המשבר, אך במונחים ריאליים הוא מצוי כעת בסביבת המגמה החזויה על בסיס מגמת טרום המשבר (איור (27.
מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-19.8% (איור 10), קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לקצב של השנים האחרונות. עם זאת, מספר העסקאות לרכישת דירה ממשיך לרדת והיקף המשכנתאות שניטלו באוקטובר הצטמצם מאוד ועמד על 6.1 מיליארדי ש"ח (איור 12). מחירי השכירות עלו ב-0.5% באוקטובר. הקצב השנתי של סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן מוסיף לעלות ועמד על 6.2% באוקטובר.
בשוק ההון המקומי נרשמו עליות שערים במדדי המניות, ותשואות איגרות החוב הממשלתיות הארוכות ומרווחי האג"ח התאגידיות נותרו ללא שינוי משמעותי, תוך ירידה ביתרת החוב הסחיר. ביתרת האשראי העסקי מהבנקים חלה ירידה קלה בחודש אוקטובר תוך המשך עליית שיעורי הריבית. לפי סקר המגמות של הלמ"ס החל מחודש אוגוסט חלה עלייה מסוימת בקשיי המימון עליה מדווחים עסקים קטנים ובינוניים. עם זאת, ברמה היסטורית, רמת המגבלה ממשיכה להיות נמוכה יחסית בכל המגזרים (איור 13).
הפעילות הכלכלית בעולם מתמתנת והסיכון למיתון עולה, בעיקר באירופה. מספר אינדיקטורים ממשיכים להצביע על האטה בפעילות, המושפעת ממספר גורמים, בינהם: המלחמה המתמשכת באוקראינה ומשבר האנרגיה באירופה, האינפלציה הגבוהה וההידוק המוניטרי וההאטה בסין כתוצאה מהסגרים הממושכים. מנגד, נמשכת ההקלה בשרשראות האספקה, תוך ירידה במחירי התובלה. בתי ההשקעות עדכנו כלפי מטה את תחזית הצמיחה הגלובלית לשנת 2023 (איור 28). מדדי מנהלי הרכש של המשקים המפותחים והמתעוררים מצביעים על האטה בקצב הפעילות הכלכלית (איור 29). היקף הסחר העולמי עלה בחודש אוגוסט, אך רכיב ההזמנות ליצוא במדד מנהלי הרכש, שמהווה סמן מקדים להיקף הסחר בחודשים הקרובים, ממשיך להימצא ברמה המשקפת התכווצות. במדדי המניות המרכזיים בעולם נרשמו עליות שערים (איור 37). תשואות האג"ח הממשלתיות נותרו ללא שינוי משמעותי לאחר שנסחרו בתנודתיות גבוהה לאורך התקופה האחרונה. מחיר הנפט נותר ללא שינוי משמעותי (איור 31).
סביבת האינפלציה בעולם מוסיפה להיות גבוהה. אולם בחלק מהמדינות, ובפרט בארה"ב, ניכרת התמתנות. במרבית המדינות מדדי האינפלציה נמצאים ברמה גבוהה משמעותית מיעדי הבנקים המרכזיים (איור 32) ולפיכך, ההידוק המוניטרי בעולם נמשך, אך חלק מהבנקים המרכזיים מאטים או מאותתים על קצב הידוק מתון יותר בהמשך. בארה"ב, קצב עליית מדד המחירים לצרכן (CPI) ירד באוקטובר ל-7.7%, נמוך מהתחזיות המוקדמות. ה-Fed העלה את הריבית ב-75 נ.ב וציין כי תיתכן האטה בקצב העלאות הריבית כבר בישיבה הבאה או בזו שלאחריה. עם זאת, הודגש כי ייתכן והריבית תעלה לרמות גבוהות יותר מזו שצפו בתחזית ספטמבר. בגוש האירו, נמשכת העלייה המהירה באינפלציה והיא עומדת על 10.6% באוקטובר. ה-ECB העלה את הריבית ב-75 נ.ב בפעם השנייה ברציפות. בבריטניה האינפלציה המשיכה לעלות בחדות ועמדה באוקטובר על 11.1% ונמשכת מדיניות הצמצום המוניטרי של הבנק המרכזי.
סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטה זו יפורסם ב-5/12/2022. החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-2/1/2023, ולאחריה יתקיים תדרוך עיתונאים בהשתתפות הנגיד.