- המשק הישראלי ממשיך בפעילות כלכלית רציפה ברמה גבוהה לצד נגיף הקורונה. הסיכון להמשך מחזוריות גלי התחלואה עודנו קיים ומביא להמשך אי-הוודאות לגבי עוצמת הפעילות הכלכלית הצפויה.
- האינפלציה בישראל מצויה בסביבת הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 3.1%. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה ממרבית המקורות עלו אך מצויות בתוך תחום היעד. הציפיות משוק ההון החל מהשנה השלישית ואילך מצויות בתחום היעד.
- מאז החלטת המדיניות האחרונה השקל נחלש מול הדולר ב-3.3%, במונחי השער האפקטיבי ב-3.4%, וב-3.5% מול האירו.
- על פי נתוני החשבונאות הלאומית, התוצר בשנת 2021 צמח ב-8.1%, מעבר לצמיחה החזויה, ובמונחי תוצר לנפש ב-6.3%. רמת התוצר חצתה לראשונה מאז פרוץ הקורונה את קו המגמה של טרום המשבר.
- מגמת עליית מחירי הדירות האיצה בחודשים האחרונים ואלו עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-11.3%, קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לקצב של השנים האחרונות.
- השפעת האומיקרון בעולם מתונה יחסית ומגמת ההתאוששות הכלכלית נמשכת. השיבושים בשרשראות הייצור נמשכים, אך בעוצמה מעט מתונה יותר.
- במדינות רבות מדדי האינפלציה שוהים ברמה גבוהה משמעותית מיעדי הבנקים המרכזיים, ולפיכך, נמשך ההידוק המוניטרי בעולם.
במשק הישראלי נרשמה צמיחה גבוהה לצד נגיף הקורונה והאינדיקטורים השונים מצביעים על המשך הגידול בפעילות בקצב נאה. לכן, הוועדה מעריכה כי בחודשים הקרובים יבשילו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית בהתאם לתוואי האינפלציה, קצב הצמיחה והתעסוקה. זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות, ולהבטיח המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים.
לקובץ הנתונים המלווה את ההודעה לחץ כאן
נתונים כלכליים עיקריים ברקע החלטת הוועדה המוניטרית על הריבית 21.02.2022
המשק הישראלי ממשיך בפעילות כלכלית רציפה ברמה גבוהה לצד נגיף הקורונה ועל רקע מחזוריות גלי התחלואה. הפעילות מתאפשרת, בין היתר, לאור הסתגלות מרבית ענפי המשק לפעילות לצד המגיפה. ניכר כי הגל החמישי בישראל בתהליך דעיכה. עם זאת, הסיכון להמשך מחזוריות גלי התחלואה בעתיד והתפתחות במקביל של זנים חדשים של הנגיף עודנו קיים ומביא להמשך אי-הוודאות לגבי עוצמת הפעילות הכלכלית הצפויה במשק בטווח הקצר והבינוני.
מאז החלטת הריבית הקודמת, עלה מדד חודש דצמבר 2021 ב-0.3% ומדד חודש ינואר 2022 עלה ב-0.2%. האינפלציה בישראל, מצויה בסביבת הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 3.1% (איור 1). בניכוי אנרגיה ופו"י עומדת האינפלציה על 2.7% ובניכוי השפעות מיסוי ורגולציה על 2.4% (איור 2). קצב העלייה השנתי הן של הרכיבים הבלתי סחירים והן של הרכיבים הסחירים עלה בחודשים האחרונים (איור 3). הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה ממרבית המקורות עלו אך מצויות בתוך תחום היעד (איור 4). תחזיות החזאים, צופות כי האינפלציה תיוותר סביב הגבול העליון של היעד בחודשים הקרובים ולאחר מכן צפויה לרדת לכיוון מרכז היעד. בחודש פברואר הכריזה הממשלה על מספר צעדים בתחום יוקר המחייה, ועפ"י ניתוח חטיבת המחקר תרומתם הישירה צפויה להביא לירידה של כ-0.2 נק' אחוז באינפלציה. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה עלו בתקופה הנסקרת מעל טווח היעד, אך הציפיות החל מהשנה השלישית מצויות בתחום היעד ובטווחים הארוכים יותר נרשמה אף ירידה בציפיות לעומת פרסום ההחלטה הקודמת והן מצויות בסביבת מרכז היעד (איור 5). הוועדה המוניטרית ממשיכה לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות, ומעריכה כי אין חשש להתפרצות אינפלציונית. מאז החלטת המדיניות האחרונה השקל נחלש מול הדולר ב-3.3%, במונחי השער האפקטיבי ב-3.4%, וב-3.5% מול האירו (איור 6).
למרות רמת התחלואה הגבוהה וריבוי הבידודים, הפעילות הכלכלית במשק ממשיכה לתפקד באופן נאות במרבית תחומי הפעילות. על פי האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הרביעי, התוצר בשנת 2021 צמח ב-8.1%, מעבר לצמיחה החזויה, ובמונחי תוצר לנפש ב-6.3%. ברביע הרביעי זינק התוצר ב-16.6% (מנוכה עונתיות ובמונחים שנתיים, איור 13). רמת התוצר חצתה לראשונה מאז פרוץ הקורונה את קו המגמה של טרום המשבר (איור 15). הצמיחה ברבעון זה הורכבה מכלל השימושים בתוצר. במקביל עדכנה הלמ"ס את הצמיחה ברביע השלישי של 2021 מ-2.7% ל-6.7%.
המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש ינואר ממשיך להימצא באיזור החיובי, חרף הירידות בחודשים האחרונים (איור 16). סך הרכישות בכרטיסי אשראי בינואר ופברואר נותרו ברמה דומה לחודשים קודמים, ועל-אף העלייה בשיעורי התחלואה לא ניכרת ירידה חריגה בצריכה הכוללת (איור 17). בתחילת התפרצות גל האומיקרון נרשמו ירידות מסויימות ברכישות בענפים שנפגעו מהמשבר באופן משמעותי, אך ניכר כי מגמת ההתאוששות של ענפים אלו נמשכת. על רקע הימשכות הקשיים בשרשראות האספקה בעולם עוצמת המגבלה של ציוד וחומרי גלם עליה מדווחות החברות נותרה גבוהה. רמתו של יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים) ממשיכה להיות גבוהה מזו ששררה ערב המשבר ויצוא השירותים ממשיך לשהות ברמה גבוהה מאוד (איור 18). יבוא הסחורות מצוי גם הוא ברמות גבוהות בכל רכיביו (איור 19).
נתוני שוק העבודה לחודש ינואר מצביעים על יציבות ברמת התעסוקה הכללית, והיא אינה רחוקה מזו ששררה טרם המשבר. גם בשיאו של גל האומיקרון, במחצית השנייה של ינואר נרשמה יציבות במדדי התעסוקה. עם זאת נרשמה ירידה בתשומת העבודה בפועל בשל ריבוי העובדים המבודדים כשבממוצע חודש ינואר מספר המועסקים שנעדרו ממקום העבודה במשך כל השבוע היה גבוה בכ-70 אלף מממוצע חודש דצמבר. שיעור האבטלה הרחבה ירד בחודש ינואר ל-5.6% (איור 20). שיעור התעסוקה המותאם נותר ללא שינוי משמעותי ועומד על 60.2%, המבטא פער של כ-65 אלף מועסקים (0.9 נ.א) משיעור התעסוקה הממוצע ב-2019 (איור 21). מספר המשרות הפנויות נותר ברמתו הגבוהה גם בחודש ינואר (איור 22). למרות שסביבת התעסוקה הכללית קרובה למצבה ערב המשבר, חל שינוי בתמהיל הענפי של התעסוקה ביחס למצב ב-2019. בחודשים האחרונים ניכר כי מרבית ענפי המגזר העסקי עדיין נמצאים בתת-תעסוקה, בעוד בענפי הבריאות והמידע והתקשורת התעסוקה התרחבה מעבר למגמות התעסוקה הצפויות טרום המשבר (איור 23). השכר הממוצע במשק עולה בהתאם למגמות שקדמו למשבר הקורונה, וכך גם השכר הממוצע לאחר נטרול השפעות הרכב המועסקים שאפיינו את תקופת משבר הקורונה. עם זאת, ישנה האצה מסוימת בקצב העלייה בענפי המידע והתקשורת וענפי הבינוי.
מגמת עליית מחירי הדירות האיצה בחודשים האחרונים ואלו עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-11.3% (איור 9), קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לקצב של השנים האחרונות. המשקיעים הגבירו את קצב הרכישות שלהם באוקטובר ובנובמבר לפני העלאת מס הרכישה והקטינו את הרכישות לאחריו (איור 11). היקף המשכנתאות בינואר ירד בהשוואה לנתוני סוף שנת 2021, אך הוסיף להיות גבוה בהשוואה היסטורית (איור 10). לצד אלו, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות עדיין נותר מתון יחסית.
בשוק ההון המקומי ובדומה למגמה העולמית, נרשמו ירידות במחירי המניות לצד עלייה בתשואות איגרות החוב הממשלתיות אך בעוצמה מתונה יותר. עלייה נרשמה גם במרווחי האג"ח התאגידיות, אך אלו נותרו ברמות נמוכות. בחינת קשיי המימון בקרב העסקים בגדלים השונים לפי סקר המגמות של הלמ"ס ממשיכה להצביע על רמות הדומות לאלו שלפני המשבר. עם זאת, בחודשים דצמבר-ינואר, על רקע התפשטות התחלואה של גל האומיקרון, דווחה עלייה מסויימת בקשיי המימון בקרב העסקים הקטנים (איור 12).
בעולם, השפעת זן האומיקרון על הכלכלה הגלובלית מתונה יחסית ומגמת ההתאוששות בפעילות הכלכלית נמשכת. מדינות רבות מקלות את המגבלות שהוטלו וחלקן אף מסירות אותן כמעט לחלוטין. השיבושים בשרשראות הייצור בעולם נמשכים – גם אם בעוצמה מעט מתונה יותר. קרן המטבע עדכנה את תחזית הצמיחה הגלובלית כלפי מטה וצופה שהצמיחה בשנת 2022 תעמוד על 4.4% (איור 27). מדד מנהלי הרכש הגלובלי ירד על רקע התפרצות זן האומיקרון אך עם זאת נותר ברמה המצביעה על התרחבות כלכלית (איור 29). היקף הסחר העולמי עלה מעט ונמצא ברמה גבוהה מאוד (איור 28). מדדי המניות בשווקים המפותחים רשמו ירידות שערים תוך תנודתיות גבוהה. עליית תשואות נרשמה באג"ח הממשלתיות על רקע עלייה בציפיות להידוק מוניטרי. מחירי הנפט והסחורות האחרות עלו גם הם על רקע המתיחות במזרח אירופה. סביבת האינפלציה בעולם מוסיפה לעלות; במרבית המדינות מדדי האינפלציה שוהים ברמה הגבוהה מיעדי הבנקים המרכזיים ובחלק מהם גם אינפלציית הליבה נמצאת מעל היעד. לפיכך, ההידוק המוניטרי בעולם נמשך; בארה"ב, התוצר ברבעון הרביעי צמח בשיעור גבוה מהציפיות ושוק העבודה ממשיך להיות הדוק. הבנק המרכזי הותיר את הריבית ללא שינוי אך הודיע על המשך צמצום תכניות הרכישות של אג"ח ממשלתיות ואג"ח מגובות משכנתאות, כך שאלו צפויות להסתיים במרץ הקרוב וכן על כוונתו לצמצם את המאזן ולהתחיל בתהליך של העלאות ריבית, זאת על רקע עלייה נוספת בקצב האינפלציה (במונחי CPI) לרמה שנתית של 7.5%. באירופה נמשכת העלייה באינפלציה השנתית והיא עומדת על 5.1%. ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי אך גם בגוש האירו מתגברות ההערכות שה-ECB יחל להעלות ריבית בהמשך השנה. באנגליה, האינפלציה ממשיכה לעלות, והגיעה ל-5.5% והבנק המרכזי העלה פעם נוספת את הריבית לרמה של 5%.0. במספר מדינות נוספות בהן האינפלציה שוהה מעל יעד הבנק המרכזי נרשמו העלאות ריבית (איור 33).
סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטה זו יפורסם ב-7/3/2022. החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-11/4/2022, ולאחריה יתקיים תדרוך עיתונאים בהשתתפות הנגיד.