השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "אנחנו מעלים הילוך במאבק במשבר האקלים העולמי, ותמחור הפחמן הוא הכלי הכלכלי היעיל ביותר לצמצום פליטות גזי חממה. במהלך זה נצטרף לרוב המכריע של מדינות ה-OECD, המתמחרות את הפחמן, אך קובעות בצידו מנגנונים המעצימים את הסביבה וההתייעלות האנרגטית"
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "הדיון בנושא ההתחממות הגלובלית והשלכותיה על הפעילות הכלכלית תופס מקום הולך וגדל בשיח הכלכלי ובתהליכי קבלת ההחלטות בעולם. לימוד הנושא, ופיתוח דרכים להיערך להשפעותיו מהווים חלק מפעילות המחקר בבנק ישראל והעלאת המודעות לנושא זה חשובה בעיני. אני מברך על שיתוף הפעולה הפורה בין בנק ישראל והמשרד להגנת הסביבה בנושא זה ועל אירוח הסדנה המשותפת."
מדינות רבות והגופים הבינלאומיים המרכזיים מקצים תשומת לב הולכת וגדלה לשינוי האקלים ולפגיעתו הפוטנציאלית בכלכלה העולמית. הידע לגבי הסיכונים הנלווים לשינויי אקלים - לחברה, לכלכלה ולסביבה – הולך ומצטבר, ובמקביל מתעצמת הפעילות המכוונת למנוע את התממשותם.
המשרד להגנת הסביבה ובנק ישראל, יחד עם שותפים נוספים בממשלה, יבחנו לעומק סוגיות אלו ונוספות, יתייעצו עם בעלי עניין בארגונים הסביבתיים ובתעשייה, ובסוף תהליך זה, יהיה ניתן להמליץ לממשלת ישראל על המדיניות המיטבית בנוגע לתמחור הפחמן.
בהקשר זה ניתן ללמוד מהניסיון הבין-לאומי של הטמעת מנגנוני תמחור פחמן תוך ייעוד חלק מתקבולי המנגנון לצמצום הפגיעה הכלכלית הכרוכה בו על ידי מנגנוני החזר כספי לעשירונים התחתונים בהתפלגות ההכנסות והקלות פיסקאליות לענפים הנפגעים. בעולם נהוג להפנות חלק מהתקבולים להשקעות בפרויקטים למעבר לכלכלה דלה בפחמן ופליטות, כמו תחבורה ציבורית מופחתת זיהום ומבנים מאופסי אנרגיה.
ניתוחים ועבודות שונות שהוצגו בסדנת המומחים ע"י הארגונים השונים יפורסמו בנפרד.