תקציר
v המדיניות המוניטרית: במחצית השנייה של 2015 החליטה הוועדה המוניטרית להותיר את הריבית ברמה של 0.1%. גם בינואר ובפברואר, חודשים שמשתייכים למחצית הראשונה של 2016, החליטה הוועדה המוניטרית להותיר את הריבית באותה רמה נמוכה. בהודעות על החלטות הריבית לנובמבר ולדצמבר - וכן בהודעות על ההחלטות לינואר ולפברואר - השתמשה הוועדה בהכוונה לגבי העתיד (Forward Guidance) כאשר הודיעה כי המדיניות המוניטרית צפויה להיוותר מרחיבה למשך זמן רב גם לנוכח העלאת ריבית בארה״ב. כמו כן הוסיף בנק ישראל לרכוש מט״ח.
v האינפלציה והציפיות לאינפלציה: ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר 2015 ירד מדד המחירים לצרכן ב-1%. סעיף האנרגיה הוסיף לתרום את התרומה המרכזית לירידת המדד, בשל ירידות חדות במחירי הנפט בעולם. צעדי מדיניות שהממשלה נקטה, ובראשם הפחתת המע״מ וביטול אגרת הטלוויזיה, תרמו גם הם לירידת המדד. בניכוי השפעתם הישירה של מחירי האנרגיה וצעדי הממשלה עלה המדד ב-0.6%. הציפיות לאינפלציה לשנה מהמקורות השונים נותרו נמוכות מהיעד, אך הציפיות פורוורד לטווחים הבינוניים והארוכים יותר נמצאו במרכז היעד או מעט מתחתיו.
v הפעילות הריאלית המקומית: המשק שב לצמוח בקצב המתון שאפיין אותו בשנתיים האחרונות. התוצר צמח ברבעון השלישי של 2015 בקצב שנתי של 2.1%, לאחר שברבעון השני הוא דרך במקום, בין היתר מפני שהיצוא ירד על רקע גורמים בעלי אופי זמני ועל רקע הירידה בקצב הגידול של הסחר העולמי. הצריכה הפרטית השוטפת הוסיפה להוביל את צמיחת המשק. בשוק העבודה הוסיפה התעסוקה לצמוח, האבטלה נותרה נמוכה, והשכר המשיך לעלות בשיעור מתון. האינדיקטורים לסוף התקופה הנסקרת הצביעו על שיפור בפעילות המקומית וביצוא.
v שער החליפין: במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי (הממוצע בדצמבר לעומת הממוצע ביולי) השקל נשאר יציב; ביחס לדולר חל בו פיחות של כ-2%, וביחס לאירו הוא התייסף בכ-1%. מודלים שונים לשער החליפין של שיווי משקל מעידים כי רמתו של השקל הייתה מיוספת יתר על המידה.
v הסביבה העולמית: הכלכלה העולמית המשיכה לצמוח בקצב מתון; השווקים המפותחים צמחו במתינות בשעה שבשווקים המתעוררים, ובראשם סין, חלה הרעה בקצבי הצמיחה. התפתחות זו לוותה בתנודתיות חדה בשווקים ובירידות חדות במחירי הסחורות. אשר לארה״ב, למרות האינפלציה הנמוכה, השיפור המתמשך בשוק העבודה וההערכה שהאינפלציה צפויה לחזור ליעדה הניעו את ה-Fed להעלות בדצמבר את הריבית המוניטרית ברבע נקודת אחוז, לראשונה זה 7 שנים. אשר לאירופה, למרות צמיחה רצופה אם כי מתונה בשנה האחרונה, האינפלציה נותרה אפסית והציפיות לאינפלציה לטווחים הארוכים יותר עודכנו כלפי מטה, ולכן ה-ECB העמיק את ההרחבה המוניטרית. כך, לקראת סופה של התקופה הנסקרת נוצרה היפרדות של המדיניות המוניטרית בגושים המרכזיים.
v שוק הדיור: מחירי הדירות שבו לעלות לאחר התמתנות מסוימת במחצית הקודמת. נוסף לכך זינקו בתקופה הנסקרת מספרן של העסקאות והיקף המשכנתאות החדשות, והן הגיעו לשיא. אף על פי שמאפייני הסיכון של המשכנתאות החדשות נותרו נמוכים כתוצאה מהצעדים שהפיקוח על הבנקים נקט בעבר, הגידול בחלקן של המשכנתאות ממשיך להוות את מרכיב הסיכון העיקרי באשראי של הבנקים. היקפן של התחלות הבנייה שמר על רמתו הגבוהה. קצב עלייתו של שכר הדירה נותר יציב יחסית.
v השווקים הפיננסיים: מדדי המניות המקומיים ירדו החל מאוגוסט, בדומה למגמה בעולם, תוך גידול בתנודתיות על רקע הירידות בשוקי המניות במדינות המפותחות. בעקומי התשואות הריאלי והנומינלי נרשמו עליית תשואות בחלק הקצר וירידת תשואות בחלק הארוך. המרווחים בין אג״ח תאגידיות לאג״ח ממשלתיות דומות נותרו יציבים במחצית החולפת.
v ההתפתחויות הפיסקליות: תקציב הממשלה ל-2015 אושר בנובמבר. באוקטובר הפחיתה הממשלה את המע״מ בנקודת אחוז. גביית המסים הייתה גבוהה בכ-6 מיליארדי ש״ח מהתחזית שחטיבת המחקר הכינה בתחילת השנה. ההכנסות ממסים גדלו ריאלית ב-6.1% בהשוואה לאשתקד. בניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד-פעמיות סך גביית המסים עלה ריאלית בכ-7.9%. הגירעון בפועל הסתכם ב-2.15 אחוזי תוצר (במונחי תוצר בפועל), לעומת 2.75 אחוזי תוצר שבתקציב (במונחי תוצר בפועל), ומשקל החוב הציבורי בתוצר ירד ל-64.9%.
v תחזיות חטיבת המחקר: בתחילת המחצית הציגה חטיבת המחקר תחזית אופטימית, על סמך תחזיות אופטימיות שניתנו גם בעולם: החטיבה צפתה כי האינפלציה תשוב לתחום היעד תוך 12 חודשים ועד סוף 2016 תשוב למרכזו, וכי קצב הצמיחה של התוצר יעלה. במהלך המחצית הפחיתה חטיבת המחקר את תחזיות הצמיחה ל-2015 ול-2016, בעקבות נתוני צמיחה חלשים מהצפוי ברבעון השלישי ועדכון כלפי מטה של התחזית לסחר העולמי. לפי תחזית זו, בסוף 2016 תימצא האינפלציה מעט מתחת לגבול התחתון של היעד, וריבית בנק ישראל תתחיל לעלות רק ברבעון הרביעי של 2016.