לדוח המדיניות המוניטרית- המדיניות המוניטרית: במחצית הראשונה של 2017 הותירה הוועדה המוניטרית את הריבית ללא שינוי, ובאפריל עדכנה את מדיניות ההכוונה לעתיד – מנוסח המציג הערכה שהמדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב, לנוסח המתאר את כוונת הוועדה להותיר את המדיניות המרחיבה כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. בתקופה הנסקרת (ינואר עד יוני), לנוכח לחצי ייסוף, הגביר בנק ישראל את רכישות המט"ח, ורכש כ-5.9 מילארדי דולרים.
- האינפלציה בפועל והציפיות לאינפלציה: שיעור האינפלציה השנתי היה חיובי החל מינואר 2017, לראשונה מאז 2014, אך נמוך מהגבול התחתון של יעד האינפלציה. אולם עם פרסום מדד יוני ירדה האינפלציה לשיעור שלילי של 0.2%-. הציפיות לאינפלציה לשנה והציפיות פורוורד בעוד שנה לשנה (1-2) נשארו מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה, בעוד שהציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים (מעל 3 שנים) נשארו מעוגנות בתוך תחום היעד.
- הפעילות הריאלית המקומית: במחצית הראשונה של 2017 נסבו הדיונים על חוזקה של הפעילות הריאלית, המתבטא בחוסנו של שוק העבודה, בנתוני הצמיחה למחצית השנייה של 2016 ולרבעון הראשון של 2017, וכן באינדיקטורים לפעילות ברבעון השני. הנתונים שעמדו בפני חברי הוועדה בתחילת המחצית הראו שהצריכה הפרטית וההשקעה הוסיפו להוביל את הצמיחה. בהמשך הראו הנתונים שהצריכה התמתנה, וכנגד זאת קצב הגידול של היצוא עלה.
- שערי החליפין: במהלך התקופה הנסקרת התייסף שער החליפין הנומינלי האפקטיבי בשיעור של 4.8% (ממוצע יוני מול ממוצע דצמבר), בעיקר עקב היחלשותו של הדולר בעולם. עיקר הייסוף היה בתחילת התקופה, והוא נבלם על רקע התערבות משמעותית של בנק ישראל בשוק המט"ח. בחודש יולי פוחת שער החליפין האפקטיבי ב-3.0%. שערי החליפין של השקל מול הדולר והשקל מול האירו התייספו בשיעורים של 7.7% ו-1.8%, בהתאמה, עד יוני, ואילו בחודש יולי הם פוחתו ב-1.8% וב-4.5%, בהתאמה.
- הכלכלה העולמית: במהלך התקופה חל שיפור בסחר העולמי ובנתוני הצמיחה של מרבית המשקים. הבנק המרכזי של ארה"ב (ה-Fed) העלה את הריבית – מגמה הצפויה להימשך – ובאירופה נמשכת המדיניות המרחיבה מאוד. אינפלציית הליבה בארה"ב נמצאת בסביבת היעד, וזו של גוש האירו עדיין נמוכה יחסית.
- שוק הדיור: נתוני התקופה הנסקרת מצביעים על התייצבות מחירי הדירות בחודשים האחרונים, תוך התמתנות בביקושים והמשך גידולו של ההיצע בקצב יציב.
- השווקים הפיננסיים: מדדי המניות המקומיים עלו במהלך התקופה הנסקרת. עם זאת הביצועים של חלק מהם היו נמוכים מאלה של המדדים המובילים באירופה, בשווקים המתעוררים ובארה"ב. זאת בעיקר עקב ביצועי חסר של החברות הגדולות, בפרט מענפי הכימיה והפארמה. בעקומי התשואות הנומינליים נרשמו ירידות בטווחים הבינוניים והארוכים. המרווחים בין אג"ח תאגידיות לאג"ח ממשלתיות בעלות מח"ם והצמדה דומים ירדו במחצית הנסקרת והגיעו לרמתם הנמוכה ביותר מאז 2007.
- ההתפתחויות הפיסקליות: הגירעון המקומי המצטבר (ללא מתן אשראי נטו) הסתכם בינואר-יוני ב-9 מיליארדי ש"ח, לעומת גירעון של 3.1 מיליארדים בתקופה המקבילה אשתקד, והגירעון הכולל ב-12 החודשים האחרונים הסתכם ב-2.5 אחוזי תוצר, לעומת 2.1 אחוזים בסוף 2016. במהלך התקופה הנסקרת החליטה הממשלה על מספר צעדים להפחתת שיעורי המס והרחבת הוצאות הממשלה בשנים 2017 ו-2018, תוך התמקדות במשפחות עם ילדים עד גיל 6.
- תחזיות חטיבת המחקר: לפי התחזית העדכנית שגיבשה חטיבת המחקר ביוני 2017 התוצר צפוי לצמוח ב-2017 ו-2018 ב-3.4% ו-3.3%, בהתאמה. האינפלציה צפויה להיכנס לתחומי היעד במהלך 2018, וריבית בנק ישראל צפויה להיוותר ברמתה הנוכחית עד לרביע השני של 2018. לעומת התחזית מדצמבר מועד העלאת הריבית נדחה, והאינפלציה החזויה נמוכה יותר.